תזונת ילדים, חינוך לאכילה נכונה

בעוד האימהות רצות אחרי הילדים עם כפית המרק ברחבי הבית, ובעוד הן מאיימות על הסרבנים במקלות גזר, ומנחמות את הבוכיים בסוכריות ג'לי – הן לא יודעות שבמעשים אלו ממש הן מקנות לילדים תובנות ארוכות טווח לגבי כל מה שקשור בתזונה.

בעוד כמה שנים הילדים הללו עלולים להפוך למבוגרים שאוכלים בצורה לא מסודרת, מאוימים ממקלות גזר ומתנחמים בעזרת חטיף. התוצאה היא כבר מזמן לא רק בעיה אסטטית וחברתית, אלא גם – ואולי בעיקר – בעיה בריאותית.

הבעיה הכבדה
פרופסור מוטי רביד, המנהל הרפואי של מעיני הישועה, מעדכן כי כ 20%- מההוצאה הלאומית לבריאות מוקדשים לטיפול בתוצאות ההשמנה. "החברה המערבית אינה מצליחה למתן ובוודאי שלא לעצור או להפוך את מגמת העודף בצריכת הקלוריות", אומר פרופסור רביד, "שיעור ההשמנה – עולה, ואתו הולך ויורד הגיל שבו מופיעות המחלות הנגרמות ממנה: סכרת מטיפוס 2, יתר לחץ דם, מחלת לב כלילית, מחלות במפרקים נושאי משקל, וסוגים מסוימים של מחלות ממאירות שהסיכון לחלות בהן גבוה ככל שעולה המשקל היחסי".

פרופסור רביד סבור שיש תקווה אחת: להשריש את הרגלי האכילה הנכונים כבר בינקות. "הרגלי האכילה והתיאבון מתפתחים ומתקבעים בגיל הינקות ולכל המאוחר בגיל הגן", אומר פרופסור רביד, "לכן התקווה היחידה לשיפור מצב הבריאות היא בהפעלת תכניות מובנות של חינוך לבריאות, והטמעת הרגלי תזונה נכונים לאימהות צעירות ולילדי גן".
הפתרון ה(לא) קל הקניית תזונה נכונה בגיל הרך מציבה בפני ההורים אתגרים שהגדול בהם הוא מתן דוגמא אישית. "כאשר ילד רואה את הוריו אוכלים נכון הוא יחקה אותם", אומרת רעות פלהנדלר, תזונאית ילדים ביחידה לתזונה ודיאטה של מעיני הישועה. "ובמינוח 'אוכלים נכון' אני מתכוונת לארוחות בזמנים מסודרים, לכמות נכונה וכמובן לארוחה מאוזנת מבחינת ערכים תזונתיים".
רעות רואה חשיבות רבה בקיום ארוחות משפחתיות, שבהן הילד לומד דוגמא אישית מהוריו. "יש לנו נטייה להאכיל את הילדים בזמנים נפרדים, אבל חשוב שילד יראה את אימא יושבת ואוכלת באופן מסודר, וישים לב מה היא לוקחת לצלחת", ממליצה רעות.
סדר יום
מלבד הדוגמא האישית, תפקיד ההורים הוא להציב גבולות ברורים, ולהרגיל את הילדים כבר מגיל צעיר לאכול בזמנים קבועים ולא לנשנש בין הארוחות. "לעתים מגיעים אליי ילדים בררנים או סרבנים,
ולאחר ברור אני מגלה שהילדים אוכלים הרבה בין הארוחות או לחלופין שותים מיצים, ולכן אינם רעבים
בארוחה".
ילד שמוגבל לחטיף אחד ביום יגיע לארוחה רעב, ואם יהיה על השולחן מגוון של מזון – סביר להניח
שהוא ינסה אותו. כך גם לגבי שתייה: ילד ששותה כוס מיץ – הרעב שלו נרגע לזמן קצר, אולם כעבור חצי שעה, כאשר הוא יהיה רעב שוב, הוא יבקש עוד כוס. כך קורה שהילד מתבסס על סוכרים במקום על מזונות בריאים. על כן, חשוב מאוד להרגיל ילד לשתיית מים בלבד במהלך היום.
פיצה ופיצוי
"אם תתנהגו יפה נקנה פיצה", "מי שיאסוף הכול יקבל צ'יפס", קיבלת מכה חזקה? מסכן, נשיקה
וסוכריה – והכול בא על מקומו בשלום. אנחנו רגילים לתת פרסים בצורת אוכל, לנחם ולהתנחם באוכל, ובלי להרגיש – אנחנו מזינים את לוז הבעיה: אכילה רגשית.
"בעזרת חינוך נכון אפשר להשפיע רבות", סבורה רעות, "ואף למנוע את בעיית האכילה הרגשית.
הצעד הראשון הוא לא להשתמש באוכל כפרס לילדים".
מזון בריא
אז כבר הרגלנו את הילדים שאוכל צורכים כדי לקיים את הגוף ולא כדי לנחם את הנפש, וכבר

רעות פלהנדלר סבורה שאם מרגילים את הילד כבר מגיל צעיר מאוד לאוכל בריא – לא תצוץ בעיה בהמשך. "אם בכל ארוחה יוגשו לשולחן ירקות במגוון צבעים, ובארוחת צהריים יוגשו ירקות מבושלים – הילד יתרגל ויטעם מהם. גם אם הוא מסרב בתחילה", היא מציעה לאם, "המשיכי להגיש את הירקות, בסופו של דבר הילד ינסה והירק יהיה לו אפילו טעים".

מחקרים מראים שיכול לארוך זמן עד שהילד הסרבן יתרצה לטעום, אך אל ייאוש. לפעמים אחרי עשרים ארוחות שבהן אימא הגישה והילד אפילו לא העיף מבט – בפעם העשרים הוא יטעם ויראה כי טוב.
רעות ממליצה לתת חתיכות עגבנייה קטנות כבר בגיל שבו ילד לומד לאכול מוצקים. אפשר גם לתת
לו ביד רצועות של ירקות מבושלים, כמו קישוא או גזר. כמובן, אפשר לשלב ירקות בתוך קציצות או
במרק.
ילדים במטבח
דרך חווייתית להשפיע על הילדים לטעום אוכל בריא, היא לתת להם להכין אותו בעצמם. ההכנה תדרבן אותם לטעום ממעשי ידיהם.
כבר בגיל שלוש אפשר לשתף את הילד בהכנת האוכל: לחתוך סלט או לפרוס ירקות בצורה מפתה,
להכין פיצה ולשים עליה תירס וטונה, חוץ מהתוספת הרגילה של זיתים ופטריות. אפשר בהזדמנות זו
להשחיל גבינות שילד לא מנסה בדרך כלל. לבסיס אפשר להשתמש בבצק ביתי מקמח מלא או בפתה
מקמח מלא.

דוגמאות נוספות: להכין פסטה ולהכניס עגבניות לרוטב, לטגן חביתיות מגבינה – לילד שלא טועם מו־
צרי חלב, וכמובן אפשר לאפות מגוון סוגי פשטידות גבינה וירקות. רעות ממליצה גם על סלטים: ילד בגיל שלוש אוהב מאוד לערבב ואפשר לנצל את התחביב ולהכין סלטים שונים עם טונה, תירס או מלפפון חמוץ – הילד ייהנה לערבב ולאכול.
לא בכוח, כי אם במוח חשוב לזכור שכהורים אנו עושים את כל המאמצים
מעניקים דוגמא אישית, עומדים על זמני הארוחות, מציעים מגוון של מזון – אך לא נוכל להכריח ילד לאכול. זה לא יעזור, ורק עלול לגרור את הילד למאבק כוח, שבו הוא יתפוס באוכל כ'נשק'. מניסיונה של
פלהנדלר, ילדים רבים מגיעים למרפאות להפרעות אכילה בגלל רקע התנהגותי.
לכן, אם אחרי כל מאמצינו הילד לא אוכל כראוי ומגיע למצב של עיכוב בגדילה, לפני שנתפתה
להכריח – יש לפנות לעזרה.

המרפאות של מעיני הישועה הרופאים והדיאטנים ביחידה לתזונה ודיאטה של מעיני הישועה, מטפלים במקצוענות עם כל הנשמה בבעיות אכילה.

רעות פלהנדלר: "כאשר מגיע ילד שמאובחן כסובל מ- FTT , שזהו חוסר שגשוג או עיכוב בגדילה, אני
נכנסת לתמונה וביחד עם הרופאים אנו מאבחנים אם זו בעיה רפואית קלינית או התנהגותית.
אם הבעיה היא רפואית – נעניק לילד פתרון רפואי,
ואם הבעיה התנהגותית נדריך את ההורים בהתאם לבעיה. במידת הצורך תייעץ גם עובדת סוציאלית
כיצד לנהוג עם הילד".
במעיני הישועה מאמינים שהרגלי אכילה נכונים בגיל הרך משפיעים לכל אורך החיים.
לכן הם כאן, עם כל הלב והנשמה – כדי לתת להורים ולילדים את המענה המקצועי והמסור ביותר, ולצעוד אתם יד ביד, בסבלנות ובאמון, בדרך הבטוחה לתזונה בריאה.