היפוגליקמיה ביילודים

לרוב, תינוק בריא שנולד במועד יגיע להתייצבות של רמות הסוכר עד השעה השלישית לאחר הלידה.
אולם, קיים מצב של היפוגליקמיה מתמשכת של היילוד, ובמצב זה עלול לגרום לתינוק נזק מוחי. אפשר וחיוני למנוע זאת ע"י מעקב צמוד.
ההגדרה של היפוגלקמיה בילודים היא שנויה במחלוקת. אין תחום מספרי שמגדיר ערכים נורמאליים וא-נורמאליים של ריכוז הסוכר ביילודים. ההסתכלות לגבי ערכי הסוכר בדם צריכה להיות אינדיווידואלית לכל תינוק.
בקבוצות הסיכון להיפוגליקמיה ביילודים נמצאים גם תינוקות לאם סוכרתית, אך לא רק. תינוקות שנולדו לפני או אחרי הזמן, וכן תינוקות במשקל נמוך משני קילוגרמים וחצי – נמצאים גם הם בסיכון.
לעתים יופיעו סימפטומים: עצבנות, רפלקסים מוגזמים, בכי גבוה וצורמני, קוצר נשימה וסירוב לאכול.

הטיפול בתינוק

ומלץ להאכיל את התינוק בתדירות גבוהה, במרווחים של שעה-שעתיים בין הארוחות. מומלץ מאוד מגע של 'עור בעור' שבאופן מדהים משפיע לטובה על איזון רמות הסוכר.
יש לבדוק את ריכוז הסוכר לפני האכלה עד להתייצבות הערכים. חשוב להימנע מהאכלה בכוח.אם רמת הסוכר לא עולה למרות ההאכלות, יש לעבור לטיפול תוך ורידי בסוכר (אפשר להמשיך להיניק בזמן הטיפול).

תינוקות שהופיעו אצלם סימפטומים, או שסובלים מערכי גלוקוז נמוכים מ mg 25 , יהיו בהשגחה הדוקה יותר: הם יהיו מנוטרים ויבדקו להם את רמות הסוכר עד להתייצבות הערכים.
גם בתינוקות אלו נעודד האכלה תדירה, אולם לא נסתמך רק עליה והתינוק יקבל טיפול תוך ורידי.
ומה לגבי טיפול תרופתי?
מתברר כי התערבות טיפולית באיזון רמות הסוכר ביילודים לא נמצאה יעילה ולא הוכחה מחקרית.