Skip to Content

כיצד נגן על רצפת האגן בהריון ובלידה?

2016 נובמבר 20 / י"ט חשון ה' אלפים תשע"ז

הריון ולידה הם בין האירועים המשמעותיים והעוצמתיים ביותר בחייה של האישה. עם זאת, אין זה סוד שבד בבד עם השמחה וההתרגשות שהאישה חווה במהלך ההריון והלידה, עליה גם להתמודד עם אתגר גופני לא פשוט הכרוך במאמץ נשיאת התינוק במשך תשעה חודשים ומאמץ הלידה.

שרירי רצפת האגן הם קבוצת שרירים ייחודית שנועדה לתמוך במשקל האיברים הפנימיים הנמצאים מעליהם: הרחם, שלפוחית השתן והחלחולת (רקטום), וכן לספק את השליטה הרצונית בצרכים. בין האיברים המושפעים ביותר בתקופה זו נמצאת רצפת האגן והאיברים אשר נתמכים על ידה.
השפעה זו היא תוצאה של מספר גורמים: בזמן ההריון, הרחם המתרחב לוחץ על קרקעית רצפת האגן ודוחס אותה כלפי מטה, והשינוי במרכז הכובד של האישה משפיע על חוזקם של שרירי הגב והבטן ובאופן עקיף גם על חוזקם של שרירי רצפת האגן.
כמו כן, ישנם הורמונים המופרשים במהלך ההריון אשר מטרתם לרכך ולהגמיש את רצועות האגן ואת רקמות החיבור ולהרחיב את תעלת הלידה לקראת צאת התינוק. מכיוון ששרירי רצפת האגן נאחזים בעיקר ברקמות החיבור של האגן, דבר זה משפיע גם הוא על חוזקם ומשבש את פעולתם. בלידה עצמה עלול להיווצר נזק לאיברי האגן עקב מעבר התינוק בתעלת הלידה והלחץ הממושך על עצבים, שרירים ורצועות.

בזמן ההריון כדאי לבצע פעילות גופנית מותאמת להריון בדגש על יציבה נכונה, חיזוק שרירי הגב והשרירים המייצבים, תרגול שרירי רצפת האגן ותנועתיות לקראת הלידה.

כאשר רצפת האגן חלשה ופגועה, היא אינה מספקת תמיכה טובה דיה לאיברי האגן: הרחם, שלפוחית השתן והחלחולת. תוצאה אפשרית היא צניחה של איברים אלו ופגיעה תפקודית שיכולה להתבטא בדליפת שתן ודליפת צואה. הבשורה הטובה היא שמודעות לבעיה, תרגול יומיומי והכנה טובה ומקצועית ללידה יכולים להפחית באופן משמעותי את הנזקים שעלולים להיווצר במהלך ההריון והלידה.

 

בכל בעיה ניתן לפנות לפיזיותרפיסטית המתמחה בשיקום רצפת האגן לבדיקה ראשונית, להדרכה ולטיפול.

 

אז מה אפשר לעשות?
בזמן ההריון כדאי לבצע פעילות גופנית מותאמת להריון בדגש על יציבה נכונה, חיזוק שרירי הגב והשרירים המייצבים, תרגול שרירי רצפת האגן ותנועתיות לקראת הלידה. יש ללמוד איך לעבוד נכון עם הגוף – הרמה נכונה של משאות כבדים, וכיווץ הגנתי של רצפת האגן בזמן מאמץ למניעת נזקים וכאבים. בחודש התשיעי מומלץ מאוד לעשות 'עיסוי פרינאום' על מנת להגמיש את הרקמות כהכנה ללידה.
בשלב הראשון של הלידה יש חשיבות רבה לתנועתיות המעודדת את התינוק לרדת לכיוון תעלת הלידה וכן לנשימות המרגיעות את היולדת ומאפשרות לה להתמודד עם הצירים. בהמשך, לקראת שלב הלחיצות, כדאי לבחור תנוחות המתאימות ללידה, כמו כריעה עמוקה או עמידה על שש. אלה הן תנוחות הגורמות לפתיחה טובה של מפרקי האגן והרפייה מקסימלית של השרירים בקרקעית האגן. יש להימנע ככל האפשר משכיבה על הגב, המאטה ככל הנראה את מהלך הלידה והגורמת ללחץ על חוליות הגב ועל החלק האחורי של הנרתיק ורצפת האגן. אם חייבים לשכב, כמו למשל לאחר זריקה אפידורלית, יש לעשות זאת על הצד.
בשלב הלחיצות בלידה (השלב השני), לחיצות חזקות תוך עצירת הנשימה עלולות לגרום לקרעים ברצפת האגן ועל כן אינן מומלצות. לחיצות נכונות ייעשו תוך נשיפה ארוכה ואיטית ובהתאם לתחושה ולצורך של היולדת. מחקרים הראו כי לחיצות יזומות הנעשות על פי הוראת המיילדת או הרופא עלולות לגרום נזק לרצפת האגן ולהאריך את שלב הלחיצות. עם זאת, חשוב להדגיש כי אישה המקבלת אלחוש אפידורלי ואינה חשה היטב את צירי הלחץ רצוי שתסמוך על המיילדת ותיעזר בה על מנת ללחוץ באופן הנכון.
לאחר הלידה שרירי רצפת האגן ושרירי הבטן התחתונה נמצאים במצב רפוי ורגיש. הזמן הדרוש לרקמות אלו כדי ולהתאושש ולחזור למתח תקין הוא כשישה שבועות. זוהי תקופת "משכב הלידה". בתקופה זו חשוב במיוחד להימנע מהרמת משאות כבדים (מעל 5 ק"ג), וכן ממאמץ המעלה את הלחץ התוך-בטני כגון תרגילי בטן למיניהם, ריצה, עבודות בית וכדומה. גם לאחר תקופה זו, חשוב לחזור לפעילות בהדרגה, עם תשומת לב מיוחדת לתרגול ולחיזוק של רצפת האגן.
מומלץ לכל יולדת להגיע לבדיקה אצל פיזיותרפיסטית כארבעה חודשים אחרי הלידה, על מנת לבדוק את מצב רצפת האגן ושרירי היציבה, ולהתאים תוכנית טיפול אישית בעת הצורך.

לידה קלה ונעימה!

מרפאות החוץ שלנו שודרגו בכל כך הרבה מומחים
לכל גיל, לכל אחד וכמובן לכל המשפחה. לבריאות.
חזור למעלה