Skip to Content

חידושים בתחום הקרדיולוגיה

2016 נובמבר 22 / כ"א חשון ה' אלפים תשע"ז

לרגל הגעתו של ד"ר אורן אגרנט, מהמומחים הגדולים בעולם לצנתורים – למרכז הרפואי מעיני הישועה פנינו אליו ובקשנו ממנו לתאר בקצרה את החידושים בתחום הקרדיולוגיה.

מרכז הרפואי מעיני הישועה בבני ברק החלו בבניית מכון לב מודרני האמור לכלול את כל החידושים בתחום הקרדיולוגיה ולספק מענה לרוב המכריע של בעיות הלב למעט ניתוחי לב.
עוד קודם להשלמת בנין המכון החדש עתיד להיפתח בבית החולים חדר צנתורים משוכלל. במקביל תפתח יחידה קרדיולוגית מנוטרת במסגרת המחלקה הפנימית.
בהמשך עם השלמת בניית מכון הלב החדש הוא יכלול:

  • יחידה לטפול נמרץ
  • יחידה קרדיולוגית
  • יחידת צנתורים
  • יחידה לאלקטרופיסיולוגיה והשתלת קוצבים
  • יחידה לקרדיולוגיה לא פולשנית שתכלול בדיקות אקו דופלר עם מכשור מתקדם, כולל אקו תוך ושטי,
  • מיפויי לב,
  • הולטר
  • CT לב, כולל צנתור וירטואלי
  • MRI של הלב.

הקמת המכון הקרדיולוגי במרכז הרפואי מעיני הישועה

רגל הגעתו למרכז הרפואי מעיני הישועה פנינו אליו ובקשנו ממנו לתאר בקצרה את החידושים בתחום הקרדיולוגיה.
ד"ר אגרנט מציג ארבעה ראשי פרקים
לדבריו, ניתן לחלק את החידושים בקרדיולוגיה בשנים האחרונות לתחומים הבאים:

1. השפעה על שינויי ההתנהגות וההרגלים של האוכלוסייה בתחום בריאות הלב.
2. חידושים בתחום התרופות.
3. שינויים בתחום ההתערבות הפולשנית.
4. שינויים בתחום ההדמיה והאבחון.
"להערכתי", אומר ד"ר אגרנט, "אחד החידושים החשובים ביותר בתחום הקרדיולוגיה המודרנית הינו ההכרה בחשיבות המניעה הראשונית של מחלת לב כלילית, שעיקרה ניהול אורת חיים בריא. קרי, תזונה נכונה, פעילות גופנית מסודרת, הפסקת עישון וכמובן טיפול אגרסיבי בגורמי הסיכון השונים. כמו, סוכרת, יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם והשמנת יתר.
חשיבות המניעה הראשונית
ההכרה בחשיבות המניעה הראשונית באה בעקבות 'מחקרי ענק' על אלפי ועשרות אלפי חולים שהוכיחו מעל לכל ספק את חשיבות האמצעים הפשוטים לכאורה כמו תזונה נכונה, פעילות גופנית מסודרת, הפסקת עישון וטיפול תרופתי בגורמי הסיכון העיקריים. לאחרונה גם התבררו המנגנונים המדויקים בהם משפיעים הגורמים הסביבתיים על פעילות הגנים שהם לכאורה בלתי ניתנים לשינוי. השפעה זו נכללת במה שקרוי אפי-גנטיקה.
בתחום ההתערבותי- פולשני חשוב לציין את ההטמעה של הצנתור הראשוני, דהיינו מיידי, כטיפול באוטם שריר הלב (התקף לב). ברוב המכריע של בתי החולים בארץ קיימות יחידות צנתורים הפועלות 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע וערוכות לצנתר באופן מיידי כל חולה המתאשפז בגין התקף לב. זו גם אחת הסיבות לכך שבמרכז הרפואי מעיני הישועה עתידה לפעול יחידת צנתורים מודרנית בתוך מספר חדשים".
המעבר לצנתור רדיאלי (דרך היד)
עוד אומר ד"ר אגרנט כי "המעבר לצנתור רדיאלי (דרך היד) במקום השיטה המקובלת עד לאחרונה של צנתור דרך המפשעה, הביא להקטנה ניכרת בשיעור הדימומים וסיבוכים אחרים הקשורים בצנתור ומאפשרת ניוד מוקדם של המצונתרים ושחרורם מבית החולים בתוך מספר שעות, כשמדובר בצנתור אבחנתי בלבד".
קבוצה אחרת של חידושים בתחום הקרדיולוגיה הפולשנית הינו בתחום של קרדיולוגיה מבנית. "כאן", אומר ד"ר אגרנט, "מיושמות טכניקות צנתוריות חדשות ונעשה שימוש בהתקנים שונים המאפשרים מתן פתרון אנטומי במצבים בהם דרך הטפול בעבר היתה כירורגית בלבד (בניתוח לב פתוח) וכעת הפתרון לבעיה ניתן בצנתור.

 

מספר דוגמאות בולטות הן:

  • השתלת מסתם אאורטלי בצנתור בחולים הסובלים מהצרות קשה של המסתם ואושר ניתוח לב פתוח אצלם הינו בסיכון גבוה מדי.
  • תיקון של דליפה קשה במסתר המיטרלי (שמטרתו למנוע חזרת דם מהחדר לפרוזדור השמאלי בזמן התכווצות הלב). הדבר נעשה באמצעות החדרת תפס המקרב בין 2 עלי המסתם ומקטין במידה משמעותית את הדליפה. גם כאן הפעולה הצנתורית באה להחליף ניתוח לב פתוח בחולים שהניתוח אצלם נחשב למסוכן מדי.
  • סגירת חורים בין שני צדי הלב בעיקר בין הפרוזדור הימני והשמאלי. אך לעתים גם בין החדר הימני והשמאלי. גם סגירה זו המתבצעת בצנתור, בוצעה מעבר רק בניתוח לב פתוח.
  • סגירה של האזנית של הפרוזדור השמאלי המהווה מקור להיווצרות קרישי דם בחולים עם פרפור פרוזדורים. אנשים הסובלים מפרפור פרוזדורים ואשר מסיבות שונות (בעיקר דימומים קשים בדרכי העיכול), אינם מסוגל ליטול תרופות מדללות דם, עוברים את הסגירה של האזנית באמצעות החדרת התקן בצנתור.

האלקטרופיסיולוגיה והשתלת קוצבים
קבוצה נוספת של חידושים הינה בתחום האלקטרופיסיולוגיה והשתלת קוצבים. כיום ניתן לפתור בעיית הפרעות קצב מסוגים שונים באמצעות צריבה של מוקדי הפרעות הקצב בלב (הן בפרוזדורים והן בחדרים) ע"י גלי רדיו. קוצבים מתוחכמים מסוגלים לתת מענה ולטפל בהפרעות קצב מסוכנות כולל כאלה הגורמות לדום לב.
קוצבים אלו עברו מזעור ושכלול בשנים האחרונות, ובעוד שבעבר הוחדרו באמצעות ניתוח שכלל פתיחת בית החזה, היום הם מוחדרים בדרך דומה לקוצבי לב רגילים בהרדמה מקומית. קוצבים אלה מאפשרים מעקב רציף אחר הפרעות הקצב של המטופל וכך לאבחן בצורה מדויקת את הבעיה ולטפל בה בדרך המיטבית.
הקוצבים הדו-חדריים
קבוצה נוספת של קוצבים הינם הקוצבים הדו-חדריים המושתלים אצל מטופלים עם פגיעה קשה בתפקוד הלב, אשר ההתכווצות של 2 חדרי הלב נעשית בהבדלי זמן של עשרות מילישניות. הפעלת שני חדרי הלב בו זמנית ע"י הקוצבים עשויה לשפר את תפקוד הלב באותם חולים הסובלים מאי ספיקת לב קשה.
כידוע זמינות לבבות להשתלה רחוקה מלענות על הדרישה. ישנם חולים רבים הסובלים מאי ספיקת לב סופנית, אשר מצבם אינו מאפשר המתנה ממושכת עד למציאת לב מתאים. חולים אלו במקרים המתאימים עוברים השתלה של משאבה בתוך הלב המחליפה את פעולת החדר השמאלי. מזעור המשאבה והחלק החיצוני אליו היא מחוברת, מאפשר לחולים להתנייד ואף להשתחרר מבית החולים ולנהל אורח חיים עצמאי".
"בתחום האבחוני", מוסיף ד"ר אגרנט, "נעשה שימוש רב בשני כלים חדשים הMRI המסייע לנו באבחון מחלות לב שונות בעיקר של שריר הלב וקרום הלב וכן ה- CT המאפשר ביצוע צנתור וירטואלי והדגמת העורקים הכליליים בדרך לא פולשנית".
לדבריו, "גם בתחום הגנטי מתבצעת עבודה רבה שבמסגרתה אובחנו ובודדו מוטציות של מחלות לב מולדות לא מעטות".
לסיכום, אומר ד"ר אגרנט: "ניתן לומר שזכינו לכך שתחום הקרדיולוגיה בראשית העשור השני בשנות האלפיים עבר קפיצת דרך מדהימה, וכמי שהתחיל את התמחותו בתחום, לפני למעלה מ-30 שנה אני יכול לומר בודאות שקפיצת הדרך בפרק הזמן הזה עולה על השינויים במאתיים השנים שקדמו להן.
"ולמרות כל החידושים, ההמצאות והיישומים חשוב להדגיש כי אורח חיים בריא, תזונה נכונה ופעילות גופנית מסודרת עשויים למנוע את הצורך בשימוש בכל החידושים הנפלאים שצוינו לעיל", מסכם ד"ר אגרנט את השיחה.

 

מרפאות החוץ שלנו שודרגו בכל כך הרבה מומחים
לכל גיל, לכל אחד וכמובן לכל המשפחה. לבריאות.
חזור למעלה