Skip to Content

ריטלין במגזר הדתי חרדי

2016 נובמבר 22 / כ"א חשון ה' אלפים תשע"ז

"הן" ו"לאו" לריטלין
תסמונת קיצור הקשב, הידועה בקיצור ADD (Attention Deficit Disorder) ותסמונת קיצור הקשב עם פעלתנות יתר –ADHD (Attention Deficit Hyperactivity Disorder), הינה תסמונת ייחודית ומולדת של קיצור זמן הקשב, בשל מסלולי קשב מוחיים לא יעילים. למחצית מהלוקים בתסמונת ישנם מקרים נוספים במשפחה, עובדה המחזקת את ההשערה כי התסמונת הינה תורשתית. זמן קשב מקוצר, בא לידי ביטוי בקשיי ריכוז.

 

כך גם השתרש הביטוי המוטעה: "קשב וריכוז" שבו משתמשים רבים, אף רופאים, בעת שמפנים את תשומת לב ההורים לבעיה.
מה מאפיין את תסמונת קיצור הקשר?
תסמונת זו מתאפיינת, לא רק בקיצור זמן קשב, אלא גם במוסחות חריגה, קשיי התארגנות, סף תסכול נמוך וב-40 אחוז מהלוקים גם בליקויי למידה. קיצור זמן הקשב, בא לידי ביטוי ממשי כאשר נדרש קשב בסביבה מסיחת דעת, בעוד שבמצבים של "אחד לאחד" גם קשב מקוצר יכול להספיק למשימה מצריכת קשב.

 

במסגרת החינוך הכללי, נבחנת יכולת הקשב בסביבה מסיחת דעת, לרשונה בגן ילדים. כאשר הגננת אוספת את הילדים ל"שעת ריכוז". הילדים לקויי הקשב יתקשו להאזין לסיפור, יקומו, ינועו באי שקט במקום, "יתנתקו" ויראו חולמים, או פשוט יקומו ויעזבו. הגננות ערות מאוד לבעיה זו ואולי אף מגזימות בכך. הן מיידעות את ההורים, דורשות שהילד יאובחן ולעיתים אף ממליצות על טיפול תרופתי ועומדות על כך.

גם במסגרת ישיבות ידועות, קיים שימוש מופרז בריטאלין, בתואנה שההישגים יהיו טובים יותר.תוך התעלמות , לעיתים מחוסר ידע, על השפעתו הממכרת של ריטאלין לאלו שאינם לוקים בקשב, וכן על תופעות לוואי המצריכות מעקב רפואי על ידי מומחה לדבר.


כיצד מאתרים לקות קשב אצל ילדים?
יש ילדים שלא יאותרו בגן הילדים כלוקי קשב. אולם בכיתה א', כאשר הדרישות הלימודיות משמעותיות יותר והסביבה של 35 דרדקים רעשניים בחלקם, מסיחת דעת, יזוהו עד מהרה כל הילדים לקויי הקשב. כמובן הרושם החיצוני של התנהגות חריגה אצל ילדים במסגרת החינוכית, אינו בהכרח הוכחה חותכת כי מדובר בלקות בתסמונת. ילדים אלא יכולים ללקות בתחום הרגשי, להיות חסרי בשלות התפתחותית או שכלית למסגרת החינוכית בה שולבו, וכן ללקות בבעיות נפשיות שמכתיבות את דרך התנהגותם החריגה. ברור גם שילדים עם בעיות שמיעה, ראיה, לקות שכלית וליקויי למידה משמעותיים, יכולים להתנהג כלא קשובים. לכן לא ניתן להסתמך על התרשמות קצרה מהתבוננות בהתנהגותו של הילד, ויש צורך בתהליך אבחוני מובנה, שיסתמך גם על עובדות אובייקטיביות. וכמובן שלילת המצבים, המחקים התנהגויות חריגות הדומות לאלו של לוקי קשב.
הליך אבחנתי מסוג זה, נערך מזה שנים ע"י מומחים לתסמונת זו, בקרב ילדים בעולם המערבי.
מעריכים כי שכיחות תסמונת הקשב המקוצר בילדים, בגילאי 6 ל-12 שנים, היא בין 3 ל-7 אחוז. כאשר בדקו את שיעור הילדים בעולם המערבי המפותח, המאובחנים ומטופלים בריטלין ונגזרותיו, עלה המספר בלמעלה מ-20 אחוז. ואילו בשאלון מובנה למורים ותיקים השואל לדעתם באשר לשכיחות התסמונת בין תלמידיהם, נתקבל הערך "המאיים" של 50%.

 

האם שונה אחוז הילדים, הסובלים מהתסמונת במגזר החרדי?
לא ידוע על סקר זהה שנערך במסגרת החינוך החרדי, אך נראה כי המספרים דומים, בהיות תסמונת זו מולדת ואינה שונה בשכיחותה ברחבי העולם ובמסגרות חינוכיות מגוונות.
למרות זאת, המסגרת החינוכית-חרדית שונה. אחוז הלומדים הבוגרים ומשך זמן הלימוד היומי גדול יותר, כך שהמספר המוחלט של צעירים ומבוגרים הנדרשים לקשב מתמשך בסביבה מסיחת דעת לאורך זמן, גדול יותר.
כיצד מאבחנים צורך לשימוש בריטאלין?
הערכת קשב אצל ילדים אל, אינה פשוטה כלל ועיקר. אצל חלקם לא ניתן לדעת מה יכולתיהם הלימודיות, מאחר ובמוסד בו הם לומדים לא מקובלות תעודות הישגים. אצל חלקם, התעודות "משופרות" ואינן משקפות את היכולות האמיתיות. קשה גם להעריך דידקטית תלמידים בחינוך החרדי, באותן דרכי הערכה המקובלים בחינוך הכללי, בשל תכני הלימוד השונים. כך לדוגמא, קשיים במתמטיקה או בשפה זרה, העולים באבחונים דידקטיים מקובלים, משקפים את חומר הלימוד השונה ולא את הקשיים האמיתיים.

 

נתקלנו לא אחת בילדים במסגרת החינוך החרדי, שקבלו ריטאלין  ללא אבחון מסודר, כי לדעת המורה "הילד צריך טיפול, כדי שילמד טוב יותר…". בדומה למסגרת החינוך הכללי, גם במסגרת החינוך החרדי ישנם מקרים רבים בהם המערכת המלמדת, לוחצת על ההורים שיתנו לילד טיפול בריטאלין. לעיתים התרופה מסופקת אף על ידי המורה.
ריטאלין, מתי כן ומתי לא?
בעקבות הנסיון שנרכש, אין כל ספק כי ריטאלין על כל צורות הגשתו, הינו תרופה מצויינת לילדים הלוקים בקיצור זמן הקשב. מאידך אין כל ספק כי מתן ריטאלין לילדים מתחת לגיל 6, הוא מעשה שלא ייעשה. המוח הצעיר מגיב למתן ריטאלין כך שהילדים הרכים הופכים לאפטיים ולמדוכאים. עובדה זו הביאה את רשות התרופות האמריקאית, לאסור רישום של ריטאלין מתחת לגיל 6. הנחייה זו מהווה בעיה בחינוך החרדי, בו קיימת למידה משמעותית בגיל רך זה. אבל ברור כי אין זה מצדיק לתת לילדים תרופה המזיקה להם.
ריטאלין מצריך שימוש מבוקר!
ריטאלין היא תרופה, המוגדרת כסם במדינת ישראל. ואכן, היא פועלת כסם ממכר, כאשר נוטלים אותה על מנת להיות "מהירי מחשבה, ערניים ומוכנים לכל אתגר", אבל ללא סממנים של קיצור זמן הקשב. לכן גם תגובה "חיובית" של ערנות יתר, מהירות ביצוע ומחשבה חדה, לאחר מתן ריטאלין, אינה הוכחה כלל ועיקר לקיומה של התסמונת ויש צורך במעקב ממושך ע" לשפוט באם הטיפול יעיל, תוך דיווח עדכני על התנהגות, הישגים לימודיים ותופעות לוואי.

 

גם במסגרת ישיבות ידועות, קיים שימוש מופרז בריטאלין, בתואנה שההישגים יהיו טובים יותר.תוך התעלמות , לעיתים מחוסר ידע, על השפעתו הממכרת של ריטאלין לאלו שאינם לוקים בקשב, וכן על תופעות לוואי המצריכות מעקב רפואי על ידי מומחה לדבר. הגישה של רבים מבין הרופאים, כי לריטאלין הוא כמו "אקמול" ו"נסיון לא יזיק", פסולה !

במאמר מוסגר:
לא אחת שמענו ישירות ובעקיפין, ביקורת על גישתינו "הנוקשה" כביכול למתן ריטאלין. אולם מאות מטופלינו, בכל מסגרת לימודית בה הם נמצאים, שעברו איתנו את ההליך האבחוני וצייתו להוראות הטיפול והמעקב שנתנו להם, יעידו על התוצאות הנפלאות במצבם.

 

מרפאות החוץ שלנו שודרגו בכל כך הרבה מומחים
לכל גיל, לכל אחד וכמובן לכל המשפחה. לבריאות.
חזור למעלה