שאלות ותשובות

קרוב לוודאי שהצדק עם השואל וזהו אכן גוש שומני שאינו דורש טיפול. עם זאת גוש תת עורי רצוי שלפחות פעם אחת רופא יבדוק ויתרשם.

אין לקבוע הלכה לפי הסטטיסטיקה בלבד. הרופא יחליט אם הבדיקה אמינה מספיק או שיש צורך בביופסיה על מנת לוודא שאכן זהו גוש שומני בלבד.

רפואה שלמה !

הבדיקה מראה בלוטות לימפה מוגדלות אך במבנה תקין.

הסיבה להגדלת הבלוטות היא, קרוב לוודאי, זיהום בזרוע אן באמה או בבית החזה ,האזורים המנוקזים על ידי בלוטות אלה.
אם לא היה באחרונה זיהום בזרוע ,ביד או באזור סמוך יש צורך לעקוב מקרוב אחר הבלוטות ואם אינן קטנות תוך כחודש ימים יש לבצע ביופסיה .כלומר, להוציא  בלוטה אחת ולבדוק מדוע היא מוגדלת.

הגדלת הבלוטות יכולה להיגרם גם על ידי זיהום בעקבות שריטה ע"י חתול, או מחלה וויראלית אחרת וכן על ידי מחלה ראשונית של מערכת הלימפה. מחלות אלה ניתנות לריפוי וחשוב לגלותן מוקדם.

רפואה שלמה !

ההסבר פשוט מאד, אתה מזיע, הזיעה מתאדה ומקררת את העור.
תהליך האידוי של הזיעה צורך הרבה אנרגיה. זהו המנגנון העיקרי באמצעותו אנו מאבדים חום הנוצר על ידי השרירים בעת פעילות גופנית.

PSA  הוא חלבון המופרש על ידי תאי הערמונית (פרוסטטה).

רמתו בדם מקבילה בערך לגודל הערמונית.

הסיכוי לגידול סרטני עולה ככל שהרמה גבוהה יותר אולם רמה תקינה (עד 4) אינה מבטיחה שאין גידול. 6.1 הוא ער שיכול לייצג ערמונית מוגדלת או מתב דלקתי או גידול. בדיקה ידנית של אורולוג מנוסה יכולה לזהות את גודל הערמונית ואף להעלות חשד לגידול. יש להתחשב גם בסימפטומים של המטופל. האם יש קושי במתן שתן  האם יש צריבה או כאבים?
בדיקת הדמיה של הערמונית במגוון שיטות חייבת להקדים את הביופסיה.

ראשית אבהיר, כי רפואה גרעינית זהו ענף ברפואה העוסק בשימוש בחומרים רדיואקטיביים לצורך איבחון וטיפול.

עיקרון הבדיקה ברפואה גרעינית היא שבעזרת העוקבים הרדיו אקטיבים ניתן להדגים איברים ורקמות ובעיקר תהליכים תפקודיים של אברים ורקמות שונות ופעילות מטבולית ברמה מולקולרית.

היתרון של הרפואה הגרעינית ביחס לאמצעי דימות אחרים כגון רנטגן, סיטי, אולטראסאונד וכו' הוא שרוב בדיקות הדימות ברפואה מדגימות מבנה של אברים ורקמות כלומר "אנטומיה", אך רפואה גרעינית עוסקת בהדמיה של תפקוד האיברים השונים, כלומר "פיזיולוגיה".
וכן פעולות מטבוליות ברמה מולקולרית במצבים פיזיולוגים בה ההפרעה פיזיולוגית והמטבולית מקדימה לרוב את השינויים המבניים כתוצאה מהמחלה. לכן ניתן לאבחן בעזרת הרפואה הגרעינית את התפתחות המחלה עוד בשלביה הראשוניים לפני שמתפתחים שינויים אנטומיים.

הרפואה הגרעינית אינה מחליפה אמצעי הדמיה אחרים, הרפואה הגרעינית באה כבדיקה משלימה לאמצעי הדמיה אחרים

וכמובן הרפואה הגרעינית אינה מחליפה אמצעי הדמיה אחרים, הרפואה הגרעינית באה כבדיקה משלימה לאמצעי הדמיה אחרים כי היא מאפשרת קבלת מידע שאינו מתאפשר בבדיקות האחרות, שילוב של אמצעי הדימות הנותנים הדמיה אנטומית יחד עם הרפואה הגרעינית מאפשרת איבחון מדוייק יותר (ולכן קיימים היום מכשירים המאפשרים בו זמנית לבצע את שתי הבדיקות כגון מכשיר C.T ומכשיר לבדיקת קרינה גרעינית המותקנים על אותה המצלמה).

תהליך ביצוע הבדיקה:

החומר הרדיואקטיבי מוחדר דרך הווריד או בשאיפה או בבליעה.
בהתאם לסוג הבדיקה ההמתנה נעה בין מספר דקות למספר שעות, לדוגמא מיפוי עצמות ולב כ- 3-4 שעות המתנה.
במהלך הבדיקה הנבדק מתבקש לעמוד, לשבת או לשכב.
הבדיקה "מיפוי" מבוצעת בעזרת מצלמה הנקראת "מצלמת גמא" – מכשיר הקולט את הקרינה הנפלטת מגוף הנבדק ומאפשר קבלת תמונה ומידע לגבי איברים ופעילויות שונות בגוף, כמובן שהנבדק אינו חש מאומה.
הנבדק מתבקש מדי פעם לשנות תנוחה לצורך קבלת זויות שונות הדרושות לסריקה, במהלך הסריקה על הנבדק להימנע מתזוזה היכולה לשבש את תוצאות הסריקה, משך הסריקה תלוי בסוג הבדיקה, הבדיקה אינה כואבת או מסוכנת אי הנוחות היחידה שהנבדק חש היא דקירה קלה לצורך החדרת החומר לווריד (כמו לקיחת דם), במהלך הבדיקה הנבדק רק עומד, יושב או שוכב מתחת למצלמת הגמא.
רמת הקרינה לנבדק היא נמוכה, ברמות זהות לבדיקות אחרות ברנטגן כשקיים פיקוח הדוק על כל המכונים ע"י משרד הבריאות, המשרד לאיכות הסביבה והעבודה.
במכונים עובדים רק צוותים מקצועיים שעברו הכשרה מיוחדת בבטיחות קרינה ושימוש בחומרים רדיואקטיביים, בניהול רופא מומחה ברפואה גרעינית.
תגובה אלרגית לבדיקות ברפואה גרעינית היא נדירה ביותר לכן הבדיקות מבוצעות גם בנבדקים הידועים כאלרגיים לתרופות שונות וליוד.

לרוב אין צורך בהכנה של הנבדקים לקראת הבדיקה ובמידה ויש צורך להפסיק תרופות לפני הבדיקה, הנבדק מקבל טופס הכנה לבדיקה.
ניתן לבצע את הבדיקות גם בילדים, כמובן שמינון החומר הוא ביחס למשקל הנבדק.
את הבדיקה ניתן לבצע גם בנשים בהריון אך יש לשקול את נחיצות הבדיקה ובאם ניתן לבצע בדיקה חליפית.
אישה מניקה – ניתן לבצע את המיפוי תוך הנחיה שבמהלך 24 שעות מההזרקה אין להשתמש בחלב האם.
בכל מקרה יש להודיע לצוות המכון באם הנבדקת בהריון או מניקה.