Skip to Content

מחלות לב והטיפול בהן – חידושים בטיפול בבעיות לב

2017 אוגוסט 1 / ט' אב ה' אלפים תשע"ז

מערך הלב של המרכז הרפואי 'מעייני הישועה' מספק שרותי רפואה מודרניים ומתקדמים לתושבי בני ברק והסביבה * לצד הטיפול האיכותי והמקצועי, פועל בית החולים עם הפנים לעתיד * בנייתו של 'מרכז היידן לבריאות הלב' שהולכת ומתקדמת, עומדת לשפר ולהרחיב עוד יותר את מתן השירות *  דר' אורן אגרנט, בכיר המצנתרים בישראל ומנהל מערך הלב במעיני הישועה מספר על תסמינים של  מחלות לב, התמודדות איתן ולא פחות חשוב – על מניעתן * רפואה מכל הלב

מגפת ההשמנה בעולם, ובעקבותיה מחלת הסוכרת, מאיימת לגרום לכך שמחלות הלב עלולות לשוב ולתפוס את המקום הראשון בתחום התחלואה והתמותה בעולם המערבי.
- אורן אגרנט, מנהל אגף קרדיולוגיה

נוגע ללב

תחום רפואת הלב הוא אחד התחומים שעבר את המהפכה הגדולה ביותר במהלך שישים השנים האחרונות, רק האנטיביוטיקה כטיפול במחלות זיהומיות יכולה להשתוות בהצלחה בהורדת התחלואה והתמותה בעולם, אומר ד"ר אורן אגרנט מנהל מערך הלב במרכז הרפואי 'מעייני הישועה', ומבכירי הקרדיולוגים והמצנתרים בארץ, מספר על מחלות לב נפוצות והטיפול בהן, ופורס בפנינו חידושים שונים בתחום טיפולים בבעיות לב.

'את ההצלחה בהורדת התחלואה והתמותה ממחלות לב אפשר לזקוף למסר סיבות:

  1. טיפול תרופתי.
  2. טיפול התערבותי, כלומר, ניתוחי לב וצנתורים טיפוליים לסוגיהם.
  3. התחום המניעתי – ההכרה בחשיבות זיהוי של גורמי הסיכון למחלות הלב, והטיפול האגרסיבי באותם גורמי הסיכון.

שלושת הגורמים הללו חברו יחד להורדה משמעותית של התחלואה והתמותה ממחלות הלב, והפכו אותן מגורם תמותה מספר אחד בעולם המערבי, לגורם מספר שתיים.

עם זאת חשוב לזכור שאסור לנוח על זרי דפנה, כי בדומה למה שקורה בתחום המחלות הזיהומיות, בו מתפתחים כל הזמן חיידקים עמידים לסוגי האנטיביוטיקה השונים, כך גם בתחום מחלות הלב.

גם פה צצה ועולה סכנה חדשה. מגפת ההשמנה בעולם, ובעקבותיה מחלת הסוכרת, מאיימת לגרום לכך שמחלות הלב עלולות לשוב ולתפוס את המקום הראשון בתחום התחלואה והתמותה בעולם המערבי.

ההשמנה והסוכרת מהוות מגפה עולמית שאינה מוסברת די צרכה, למרות קיום הסברים מהסברים שונים. מה שברור הוא שהתזונה היא הגורם מספר אחד למגיפה זו, ועדיין קשה להסביר זאת רק על סמך הרגלי תזונה.

מצד אחד ניצבת תזונת חברת השפע, שצורכת מזון מותרות עם צריכת קלוריות עודפת. ומהצד שני עומדות אוכלוסיות עניות (לא אלו המורעבות), בהן הפחמימות הן מרכיב עיקרי לשובע.

החשש הוא שעם התבגרותם של ילדים ובני נוער מאותן אוכלוסיות, יעלה שוב אחוז התחלואה והתמותה ממחלות לב.

 מניעה מתחילה בשינוי אורח החיים. החל בתזונה נכונה, ופעילות גופנית אירובית יזומה וסדירה, כשהליכה היא הפעילות הטובה ביותר.
- אורן אגרנט, מנהל אגף קרדיולוגיה

כשהלב מתחיל לזייף

מחלות הלב מתחלקות למספר תחומים:

  1. מחלת הלב הטרשטית – 'אטרוסקלרוזיס', שפוגעת בכלי הדם המזינים את הלב – העורקים הכליליים, וגורמת, בסופו של דבר, להתקפי לב. התחום זה מהווה עדיין את הסיבה העיקרית לתחלואה ותמותה ממחלות לב בעולם המערבי.
  2. המחלות המסתמיות. בתחום הזה אנחנו מוצאים מספר סיבות לפגיעה מסתמית:

³ מחלת לב שגרונית – מחלה הפוגעת במפרקים בגיל הילדות עם פגיעה בלב. לעיתים איננו מודעים בזמן הפגיעה הראשונית לכך שיש               מעורבות של הלב, אבל בשלב הבא, בתהליך ארוך, היכול להימשך בין עשרים לשלושים שנה, מתפתחת פגיעה במסתמי הלב הדורשת לעיתים קרובות התערבות ניתוחית. שכיחות המחלות המסתמיות על רקע שגרוני ירדה מאד בארבעים השנים האחרונות, בעקבות הצלחת הטיפול האנטיביוטי במחלות זיהומיות בגיל הילדות.

³ נושא נוסף הוא מומי לב מַסתמיים מלידה.

³ סיבה נוספת לפגיעה מסתמית היא הסתיידות מתקדמת של המסתמים, הקשורה בעיקר לגיל המבוגר.

החל מאמצע שנות החמישים אנו עדים להצלחה ניתוחית יוצאת מן הכלל בתחום המסתמים. בשלב הראשון בוצעו ניתוחים בהם הרחיבו את המסתמים בניתוחי לב ללא שימוש במכונת לב – ריאה בשעת הניתוח. בהמשך ביצעו ניתוחי החלפת מסתמים תוך שימוש במכונת לב – ריאה, מה שנקרא – ניתוח לב פתוח.

בשנים הראשונות בוצעו ניתוחים בהם המסתם החולה הוחלף במסתם מכני, מה שחייב מתן תרופות מדללות דם, כיום נהוג להחליף מסתם חולה אצל חולים בגילאי 55-60 ומעלה במסתם ביולוגי. (טבעת מכנית עליה נתפרים עלי מסתֵם העשויים מרקמת בעלי חיים, בדרך כלל בקר).

בתחום הטיפול במסתמים קיימת בשלושים השנים האחרונות הצלחה עצומה בתיקון ושימור מסתמים קיימים במקום החלפתם. טיפול זה נעשה בעיקר במסתמים דולפים. ההצלחה הינה עצומה מאחר ומשמרים את המסתם הקיים במקום להחליפו.

 אנשים עם רקע משפחתי של מחלת לב כלילית, חייבים לנהוג משנה זהירות, הן בניהול אורח חיים בריא, והן בביצוע מעקב רפואי מסודר לזיהוי הופעת גורמי הסיכון הללו
- אורן אגרנט, מנהל אגף קרדיולוגיה

בעשר השנים האחרונות התפתח תחום השתלת מסתמים בצנתור, מה שמונע את הצורך בניתוח. השתלה זו נעשית בעיקר במסתם המפריד בין החדר השמאלי לאבי העורקים. את המסתם החלופי ממקמים במקום המסתם החולה מבלי להוציאו, אלא מצמידים אותו לדופן אבי העורקים. פעולה זו של השתלת מסתם בצנתור בוצעה בארץ בכ- 5000 מטופלים עד כה. היא מבוצעת בדרך כלל באנשים מבוגרים יותר, מגיל 80 ואילך, ובכאלה שאצלם הסיכון הניתוחי מוערך כגבוה. לדוגמא: מי שהעבר הרפואי שלו כולל כבר ניתוח לב פתוח, או מי שיש לו בעיות קשות ברֵיאות או בכליות. אצל חולים אלו, מאחר וניתוח לב פתוח כרוך בסיכון גבוה, החלופה המוצעת של השתלת מסתם בצינתור מקטינה באופן משמעותי את הסיכון.

  1. תחום נוסף אותו מונה ד"ר אגרנט הוא תחום הטיפול בהפרעות קצב. כאן נכללים השתלות קוצבים מצד אחד וטיפול בהפרעות קצב מצד שני.

כיום, משתילים קוצבי לב במכלול של מצבים, החל מהמצבים היותר פשוטים בהם יש ירידה בדופק שגורמת לתחושות חולשה והתעלפויות. במצב הזה הקוצב המושתל  מחליף את פעולת הקוצב הטבעי של הלב. מצד שני, ישנם מצבים בהן קיימות הפרעות קצב מסכנות חיים. במצבים אלו משתילים קוצב לב – 'דפיברילטור', היודע לזהות את הפרעות הקצב הללו,  ומונע אותן על ידי מתן שוק חשמלי.

תחום נוסף הוא הוא התחום של צריבת מוקדי הפרעות קצב מסוגים שונים בלב. הצריבה מתבצעת על ידי צנתור חשמלי בו מחדירים לחללי הלב אלקטרודות, באמצעותן מזהים את מוקדי הפרעות הקצב וצורבים אותן באמצעו גלי רדיו או הורדה מקומית של הטמפרטורה.

  1. עוד תחום בנושא מחלות הלב הוא התחום של אי ספיקת לב. תחום זה הוא הסיבה השכיחה ביותר לאשפוזים חוזרים, של חולי לב בבתי החולים.

אי ספיקת לב הינו מצב בו קיימת צבירת נוזלים בגוף, בין אם ברֵיאות או בהיקף הגוף. הסיבות להתפתחות אי ספיקת לב הן מגוונות, החל מחולשת שריר הלב, על רקע התקפי לב בעבר, או מחלות שריר לב מולדות או כתוצאה מדלקת ויראלית. יש גם מצבים של התפתחות אי ספיקת לב על רקע נוקשות השריר. מחלות מסתמיות שלא טופלו בזמן יכולות גם הן לגרום לאי ספיקת הלב. הטיפול הבסיסי באי ספיקת לב הינו תרופתי. במצבים מתקדמים אנו נעזרים באמצעים שונים, כמו השתלת קוצבים מיוחדים, השתלת משאבות עזר בלב, וכאמצעי אחרון השתלת לב.

 

בריא עדיף

'למרות חשיבותם העצומה של הטיפול התערבותי והתרופתי, קיימת חשיבות עליונה לתחום המניעתי, מסביר ד"ר אגרנט.

'מניעה מתחילה בשינוי אורח החיים. החל בתזונה נכונה, ופעילות גופנית אירובית יזומה וסדירה, כשהליכה היא הפעילות הטובה ביותר.

טיפול מונע, כלומר, שינוי באורח החיים ומעבר לאורח חיים בריא יותר, מומלץ לכלל האוכלוסיה, אך בעיקר למי שקיימים אצלו גורמי סיכון, ומנהל אורח חיים לא בריא. אדם בעל משקל עודף ובפרט סובל מהשמנת יתר חולנית, (BMI מעל 34), ממעט בפעילות גופנית, ומעשן – נמצא בסיכון גבוה לפתח מחלת לב כלילית (סתימות בעורקים הכליליים עד כדי התקף לב) אצל אנשים אלו שינוי אורח החיים, תזונה נכונה ופעילות גופנית, עשויים להקטין משמעותית את הסיכון לפתח התקף לב.

 לשם דוגמא, רק 20% – 10% מחולי הלב בבתי החולים הגדולים, מאושפזים במחלקות קרדיולוגיות. כל היתר מאושפזים במחלקות פנימיות, וחלקם לא זוכים לראות קרדיולוג במהלך האישפוז! 
- אורן אגרנט, מנהל אגף קרדיולוגיה

מניעת מחלות לב מסתכמת בזיהוי גורמי הסיכון והטיפול האגרסיבי בהם. טיפול ביתר לחץ דם, סוכרת, טיפול תרופתי להורדת כולסטרול, הפסקת עישון והורדת משקל, בין אם היא נעשית על ידי דיאטה, או במקרים של השמנת יתר חולנית על ידי ניתוחים בריאטריים.

(ניתוחים בריאטריים מומלצים לאנשים שמסת הגוף שלהם (BMI) היא מעל 40, או מי שהBMI- שלהם הוא 35 ומעלה, ומוגדרים כסובלים סובלים מ'השמנת־יתר חולנית'. את ה־BMI מחשבים לפי גובה ומשקל, כשמחלקים את המשקל בקילוגרמים לגובה במטרים בריבוע.  אם אדם שוקל 80 קילו והגובה שלו הוא 1.80 מטר,  הפעולה המתמטית הבאה של 80 חלקי 1. 8 בריבוע,  היא התוצאה של ערך ה – BMI  שלו.)

אנשים עם רקע משפחתי של מחלת לב כלילית, חייבים לנהוג משנה זהירות, הן בניהול אורח חיים בריא, והן בביצוע מעקב רפואי מסודר לזיהוי הופעת גורמי הסיכון הללו.

 

כרטיס ביקור

ד"ר אורן אגרנט מנהל את מערך הלב במרכז הרפואי 'מעייני הישועה'. ד"ר אגרנט הינו בעל וותק של למעלה מארבעים שנה ברפואה, מתוכם כשלושים ושבע שנים כקרדיולוג מומחה.

תחומי ההתמחות שלו בקרדיולוגיה הינם:

  1. קרדיולוגיה קלינית – בעיקר בתחום התקפי לב (מניעה וטיפול), מחלות מסתמים ואי ספיקת הלב.
  2. קרדיולוגיה התערבותית – צנתורים אבחנתיים וטיפוליים מסוגים שונים, כולל הרחבת עורקים והשתלת תומכונים. שמו הולך לפניו בזכות הידע והניסיון העשיר באבחון וטיפול במחלות לב. רבים מהקרדיולוגים המומחים בארץ מרבים להיוועץ ולהיעזר בו ובניסיונו העשיר בראותם בו את אחד הקרדיולוגים המובילים בתחומו.

בעבר ניהל ד"ר אגרנט את היחידה הקרדיולוגית במרכז הלב בבית החולים 'שיבא' בתל השומר. החל משנת 2013 הוא משמש כמנהל המערך הקרדיולוגי החדש במרכז הרפואי 'מעייני הישועה'.

הלב נמצא במרכז

'מרכז הלב' במעייני הישועה מעניק לחולים טיפול מיטבי על ידי שורה של מומחי לב בכירים ובעלי ניסיון, כשבנוסף קיים היתרון הניכר של הזמינות המיידית, היחס האישי והטיפול הצמוד. המרכז מעניק את המענה של כל שירותי הקרדיולוגיה המודרנית לקהילה.

 חשוב לדעת שאדם אינו יכול לזהות בפעם הראשונה שזה קורה לו, האם ההרגשה הרעה מקורה מהלב או לא. הוא איננו רופא, ואפילו רופא עצמו אינו מסוגל תמיד לאבחן זאת על סמך התיאור שבפי המטופל. 
- אורן אגרנט, מנהל אגף קרדיולוגיה

המערך הקרדיולוגי בניהולו של ד"ר אגרנט כולל כיום יחידה לטיפול נמרץ לב, יחידת צנתורים, יחידה לקרדיולוגיה לא פולשנית (בדיקות אקו רגילות, אקו במאמץ, אקו דרך הוושט, הולטר לב והולטר לחץ דם), וכן מרפאת לב למעקב וייעוץ בתחום מחלות הלב השונות, במסגרתה מקבלים שירות למעלה מאלף מטופלים.

קבלת חולים ביחידת הלב במסגרת מרפאות החוץ של בית החולים, זמינה לכלל הציבור ומתאפשרת באמצעות טופס 17, או בתשלום סמלי מסובסד לכל מבוטחי קופות החולים.

לא מכבים אורות

במסגרת יחידת הצנתורים ניתן שירות של 24/7. כלומר, צנתורים מתבצעים בה בכל שעות היממה, שבעה ימים בשבוע, במשך שלוש מאות שישים וחמש יום בשנה – על פי הצורך.

עד היום בוצעו ביחידה הקרדיולוגית של 'מעייני הישועה' כ – 1500 צנתורים, כאשר אחוז הצנתורים בהם מבצעים השתלות, נע סביב חמישים אחוז מכלל הצנתורים.

לצינתורים מגיעים חולים שמוזמנים דרך מרפאת מכון הלב, או כאלה שהופנו על ידי רופאיהם. חולים עם התקף לב המגיעים לחדר מיון מצונתרים תוך ארבעים וחמש עד תשעים דקות מרגע הגעתם, ולעיתים תוך 20 דקות. הם מועברים ישירות מחדר מיון לחדר הצנתורים. חולים המאושפזים עם כאבים בחזה, וזוהה אצלם הצורך בצנתור, יצונתרו בהלך אותו אשפוז.

לדברי ד"ר אורן אגרנט, העומס האדיר הקיים כיום בבתי החולים הגדולים בתחום של מחלות לב, אי ספיקת לב והפרעות קצב, גורם לכך שהזמינות של יחידות הלב אינה עומדת בשום פרופורציה לצרכים. לשם דוגמא, רק 20% – 10% מחולי הלב בבתי החולים הגדולים, מאושפזים במחלקות קרדיולוגיות. כל היתר מאושפזים במחלקות פנימיות, וחלקם לא זוכים לראות קרדיולוג במהלך האישפוז! חלק לא מבוטל מהחולים באים מבני ברק.

העובדה שב'מעייני הישועה' מדובר בבית החולים קטן יחסית, עומדת לצידם של החולים.  חדר המיון ויחידת הצנתורים סמוכים זה לזה – מה שגורם לכך שהיכולת להעביר את החולה לטיפול במהירות – גדולה מאוד. וכפי שכבר צויין, חולים עם התקף לב המגיעים לחדר מיון מצונתרים במהירות שיא.

חשוב לציין שהזמינות של ייעוץ קרדיולוגי ובדיקות קרדיולוגיות שכוללות אקו, הולטר וצנתור, למאושפזים במעייני הישועה, עולה עשרות מונים על זמינותם של הטיפולים הללו בכל אחד מבתי החולים בארץ, משום שבית החולים קטן מסוגל לתת ייעוץ, וגם לעשות בדיקות לב שונות בצורה זמינה יותר.

הזמינות נובעת גם מהעובדה שהיחס בין מספר חולי הלב למספר הרופאים היועצים, מספר מכשירי האקו והבדיקות, וזמינות חדרי הצנתורים גדול יותר לאין ערוך.

בבית חולים בו יש, למשל, שבע או שמונה מחלקות פנימיות, היכולת לבצע בדיקת אקו למאושפזים מצומצמת מאוד. מה שגורם לכך שלרוב רובם של המאושפזים בכלל לא מבוצע אקו בתקופת האישפוז, והחולים מופנים לבצע את הבדיקה במסגרת הקהילתית, לאחר שחרורם מבית החולים.

לעומת זאת, ב'מעייני הי'שועה' עוברים למעלה מ – 90% מחולי הלב המאושפזים במחלקה פנימית, בדיקות אקו אחת לפחות במהלך אשפוזם.

גם בתחום הייעוץ יוצאים חולי 'מעייני הישועה' מורווחים: כמעט ולא קיים מצב, בו חולה לב שנזקק לייעוץ על ידי קרדיולוג לא יקבל אותו. במקומות אחרים בהם הזמינות קטנה, נבדקים רבים מחולי הלב על ידי רופא פנימי בלבד. זאת תוצאה ישירה של מספר גדול של מאושפזים לעומת מספר קטן של קרדיולוגים שנמצאים בבית החולים.

 

כשהלב מתרחב

בסוף שנת 2018 מתוכנן להיפתח, בעזרת ה', המבנה החדש של מערך הלב, בבנין נפרד הצמוד לבנין הקיים והמוכר שלמעיני הישועה.

המבנה החדש יכלול בתוכו: יחידת טיפול נמרץ לב גדולה יותר, בה תהיינה מיטות ייחודיות, לצד מחלקה קרדיולוגית בה תהיינה 16 מיטות, יחידה קרדיולוגית, חדר צינתורים, יחידת קוצבים וטיפול בהפרעות קצב, יחידה לקרדיולוגיה לא פולשנית ומרפאה מייעצת עם יחידה לטיפול בחולי אי ספיקת לב.

מתחם מיוחד יוקדש למרפאות ולמערך שיקום לב, חדרי בדיקות, אקו לב/ אקו במאמץ ועוד.

שירות האקו יהיה בע"ה רחב יותר, כאשר מספר מכשירי האקו יוכפל. כמו כן, השירות של טיפול בילדים הסובלים ממומי לב מולדים, שקיים כבר היום, יורחב גם הוא.

'למעשה, למעט ניתוחי לב ופרוצדורות חריגות, אנו נעניק מענה מלא לחולי הלב, בדומה למרכזים הרפואיים הגדולים בארץ', מציין ד"ר אורן אגרנט, שמאחוריו כאמור ארבעים שנות וותק וניסיון קליני עשיר, וחולים מכל בתי החולים בארץ ובחו"ל מגיעים אליו לייעוץ. אגב, ד"ר אגרנט היה מהראשונים שהנהיגו בארץ את הצינתור הראשוני בזמן התקף לב.

 למעשה, רק בכמחצית מהמקרים של התקפי לב מופיעים התסמינים הקלאסיים כמו כאבים בחזה, המשולבים בקוצר נשימה ולחץ! הכלל הוא: כאשר יש ספק – אין ספק. חובה לפנות מיידית למוקד רפואי! 
- אורן אגרנט, מנהל אגף קרדיולוגיה

המחלקה הקרדיולוגית במעיני הישועה, שתאובזר בציוד החדיש והמתקדם ביותר בתחום, תכלול צוות רופאים בכירים ידועי שם ועתירי ניסיון הפועלים כבר היום לצידו של ד"ר אגרנט.

בהמשך מתוכננת גם הקמת יחידה לשיקום לב וטיפול בחולים המתאוששים בהתקפי לב ומניתוחי לב.

 

כשהמצב לא מלבב

מיחושי לב או כאבים בחזה, הזעה קרה, וכאב המקרין ליד או לכתף, תחושת מחנק, או הרגשה של בחילה. איך מתייחסים לתחושות האלו? האם להזעיק אמבולנס, ואז ישנם סיכויים שנגלה שמדובר בשום דבר, או להמתין שהמצב ישתפר ולהסתכן בהתקף לב? כיצד נדע אם חלילה מדובר בהתקף לב, או ב'סתם' הרגשה רעה, התקף חרדה או קלקול קיבה? אנשים רבים מאוד, ובעיקר כאלה שלא עברו מימיהם התקף לב, מוצאים את עצמם בדילמה הזאת.

כעשרת אלפים איש לוקים מדי שנה בהתקף לב. רק 60% מהחולים עם התקפי לב מגיעים לטיפול רפואי תוך פחות מ-6 שעות מתחילת הכאבים בחזה, שזה הזמן בו ניתן לפתוח את העורק החסום או ע"י צנתור דחוף או ע"י תרופות הממיסות את הקריש החוסם את העורק, וכך להציל את שריר הלב מנזק.

התקף לב, הנקרא גם 'אוטם שריר הלב', הוא מצב חירום רפואי בו אחד מהעורקים המובילים דם לשריר הלב נסתם ונוצרת איסכמיה (הגבלה באספקת דם) לשריר הלב.

בעקבות הגבלת אספקת הדם, חסר חמצן לשריר הלב והוא ניזוק בצורה שעלולה להיות בלתי הפיכה. הגלגל ממשיך להידרדר כשבגלל הבעיה שנוצרת בשריר הלב, אספקת הדם לרקמות השונות נפגמת וללא טיפול מיידי עלול להיגרם נזק רב ואפילו מוות.

מה גורם להתקף לב?

הלב, כמו כל שריר אחר בגוף, זקוק לאספקת דם כדי להיות חיוני ובריא. הדם המצוי בחדריו אינו מזין רק את שריר הלב והוא מופנה בעיקר לשאר חלקי הגוף. הדם לשריר הלב מוזרם דרך עורקים קטנים הקרויים 'עורקים כליליים'. העורקים האלה מצפים את שריר הלב מבחוץ וחודרים פנימה כדי לספק דם טרי שנושא חמצן לשריר עצמו.

העורקים הכליליים מועדים לטרשת – הצטברות כולסטרול ותאי דלקת על פני הדופן הפנימית של העורקים הכליליים. ניתן להדגים את התהליך הזה בעזרת מערכת האינסטלציה הביתית, כשהצטברות שומן בדפנות גורמת לסתימה ומונעת מעבר תקין של מים לביוב. נשווה את המצב הזה לסתימות בגוף האדם: הצטברות של הכולסטרול ושל תאי דלקת קרוי  'פלאק טרשתי', הוא שגורם להיצרות העורקים הכליליים.

התסמינים של התקף לב שונים מאדם לאדם, לא תמיד הם ברורים, ולא תמיד אנשים מבינים שיש להם אירוע לבבי, לכן חשוב לא להתעלם כשיש תלונות מתאימות.

שימו לב

האם ישנם סימנים בדוקים שיכולים להעיד שאכן מדובר בהתקף לב ואיננו מזעיקים עזרה רפואית ללא צורך?

ד"ר אורן אגרנט מתווה את הדרך הנכונה כיצד לנהוג:  'בכל מקרה בו ישנה תחושה רעה שאינה מוכרת, באיזור החזה, הלסת התחתונה, הכתפיים, בטן עליונה, גב, צוואר, ידיים, שלעיתים מלווה בקוצר נשימה, או תחושות נוספות – כאשר הדבר קורה בפעם הראשונה, הוא מצריך פנייה למוקד רפואי.

'חשוב לדעת שאדם אינו יכול לזהות בפעם הראשונה שזה קורה לו, האם ההרגשה הרעה מקורה מהלב או לא. הוא איננו רופא, ואפילו רופא עצמו אינו מסוגל תמיד לאבחן זאת על סמך התיאור שבפי המטופל, אלא נעזר בבדיקות כמו א.ק.ג. לכן, בפעם הראשונה שנתקלים במיחושים שאינם מוכרים, עדיף לפנות לגורם רפואי מוסמך ולא לחכות שזה יעבור. הפונה איננו עושה מעצמו צחוק – ככל שהרופא מנוסה יותר הוא יודע שהתבטאות של בעיות בלב יכולה להיות לא טיפוסית ולא אופיינית. עדיפה הזהירות!

'לאחר שאדם חווה תחושה כזו בפעם ראשונה או שניה, ונשללה האפשרות שמדובר בלב, המצב שונה. אבל רוב האנשים אינם מזהים מה זה התקף לב עד שזה קורה חלילה'.

ד"ר אגרנט מדגיש: 'בחלק גדול מהמקרים, התקף לב אינו מתבטא בצורה הקלאסית. למעשה, רק בכמחצית מהמקרים של התקפי לב מופיעים התסמינים הקלאסיים כמו כאבים בחזה, המשולבים בקוצר נשימה ולחץ! הכלל הוא: כאשר יש ספק – אין ספק. חובה לפנות מיידית למוקד רפואי'!

מה אומרים הכאבים?

בחלק גדול מהמקרים התקף לב מתבטא בכאב עז בחזה, יותר בחלק השמאלי, הכאב בדרך כלל עמום בעל אופי לוחץ ויכול להקרין לכתף, ליד או ללסת. לעתים הכאב מלווה בהזעה קרה, תחושת מחנק בחילה וחולשה.

כאמור התלונות אינן אחידות ולעתים מרגישים דווקא כאב שורף או דוקר ולעתים הכאב מופיע רק בכתף או בזרוע. מה שמשותף כמעט לכל האנשים שחוו זאת, היא העובדה שמדובר בהרגשה מאוד לא נעימה ומציקה שקשה להתעלם ממנה.

אוטם שריר הלב יוצר מגוון של סימפטומים אפשריים. אצל נשים במיוחד, יכול להופיע תסמין כללי כמו עייפות או כאבי גב, אולם הסימנים הקלאסיים הם כאבים במרכז בית החזה או ברום הבטן שמקרינים לאברים נוספים. ייתכנו גם קשיי נשימה, בחילות, הקאות, חולשה קשה, עייפות והזעה מוגברת ללא מאמץ.

בנוסף, המצב גורם לתחושת פחד וחרדה קיצוניים שגורמים לבחילה, סחרחורות, שיעול והקאות. לעתים המצב אף עלול להוביל לבעיות נשימה, שנגרמות כתוצאה מהכאב והחרדה.

חשוב לציין שלא כל האנשים מרגישים את הכאב באותה עוצמה. קורים מקרים רבים בהם אנשים לא ניגשים לטיפול מיידי ומפסידים זמן יקר מכיוון שלא מדובר אצלם בכאב משמעותי ביותר שעשוי להעיד על מצבם הרע.

לעתים, להתקף לב יש גם סימני אזהרה מוקדמים. זה בא לידי ביטוי בימים שלפני ההתקף, כשאנשים רבים מרגישים אירועים של אי נוחות בחזה שבאים וחולפים לסירוגין ולעתים מוחמרים במאמץ פיזי. אך חשוב לדעת שבמקרים אחרים ההתקף יכול לבוא באופן חד ופתאומי, מתוך בריאות מלאה ולכן כאמור דרושה דרגת חשד גבוהה.

במרבית הפעמים, התקפי לב מתאפיינים בתסמינים שאפשר לזהות מבעוד מועד, וקיימת, כאמור, חשיבות גדולה מאד לתזמון האבחון ותחילת הטיפול: ככל שהם יבואו מוקדם יותר, הנזק שייגרם ללב יהיה קטן יותר, ובאמצעות טיפול מהיר ומיידי ניתן יהיה, בע"ה, למנוע את הסיבוכים.

לכן, בכל מקרה שבו אדם אינו חש בטוב ומגלה את אחד הסימנים שהוזכרו, לא כדאי 'לחכות שהכאב יעבור', כי אם באמת יש התקף לב, פתיחה מוקדמת של העורק החסום בעזרת צנתור יכולה למזער את הנזק לשריר הלב. במצב כזה כל שנייה חשובה, וקבלת טיפול במהירות עשויה להציל את חיי המטופל.

אם יש לכם חשד, הזעיקו את מד"א ללא עיכוב, בטלפון 101. צוות ניידת טיפול נמרץ יערוך בדיקת א.ק.ג ובדיקות נוספות, ובעת הצורך יבהיל את החולה לבית החולים.

עד להגעת מד"א, הורו לחולה לשבת או לשכב בהתאם לנוחיותו, מבלי להתאמץ. אין לאפשר לחולה לגשת אפילו לשירותים – כל מאמץ גם קל ביותר, עלול להחמיר נזק אפשרי ללב. אם החולה מאבד את הכרתו, יש להתחיל בהחייאה.

הטיפול בחולה מתחיל מייד, כבר באמבולנס נותנים לו, בדרך כלל, אספירין בלעיסה לדילול הדם, כדי למנוע מהפקק שנוצר בעורק הכלילי להמשיך לגדול. בחדר המיון בדרך כלל מכניסים צינורית לווריד לבדיקת דם ולמתן תרופות וכן מבצעים בהקדם בדיקת א.ק.ג.

מאיבחון לטיפול

כדי לאבחן התקף לב, יש צורך בשניים מתוך שלושת הממצאים הרפואיים הבאים:

סימנים מקדימים דוגמת אלו המפורטים למעלה (לרוב לחץ בחזה).

סימנים מתאימים בתרשים הא.ק.ג.

בדיקת אנזימים בדם.

בבדיקה זו נמדדת רמתם של אנזימים המשתחררים לזרם הדם בזמן פגיעה בשריר הלב כפי שמתרחש בעת התקף לב.

אנזימים אלה, הקרויים CPK וטרופונין, עולים לערכים גבוהים במיוחד בשיאו של התקף הלב ונשארים גבוהים זמן קצר לאחר האירוע.

במקרה כזה, מובהל החולה בדרך כלל לצנתור. בפעולה זו מוחדר צנתר דרך  שורש כף היד, או לעתים בדרך אחרת, ומאפשר לרופאים לבדוק את קוטר כלי הדם הכליליים המזינים את שריר הלב, ואף להרחיב כלי דם שנחסמו.

במקרה הטוב, אין סיבוכים מיוחדים, ונשארים עם אזור מסוים בשריר הלב שמתכווץ פחות טוב. אולם בחלק מהמקרים ייתכנו סיבוכים בדרגות חומרה שונות. הנה כמה מהם:

  • הפרעה בקצב הלב: ללב יש מערכת חשמלית שנותנת לו את קצב הפעימות. פגיעה בשריר הלב יכולה לפגום בהולכה החשמלית. הפרעות הקצב עלולות לעיתים להיות קטלניות.
  • תפקוד לקוי (אי־ספיקה) של החדר השמאלי: החדר השמאלי הוא החדר העיקרי של המשאבה. אם השריר הזה נפגע בצורה רצינית, הוא לא יצליח להתכווץ בחוזקה ולהזרים את הדם הלאה לעבר הגוף.
  • מפרצת בחדר השמאלי: במקרים שבהם יש פגיעה נרחבת בדופן החדר עלולה להיווצר מפרצת (שריר דק, צלקתי ובלתי מתכווץ).
  • קרע בשריר הלב או במסתמי הלב עלול להיגרם כתוצאה מנזק חמור לשריר בשל חוסר באספקת דם.

מדובר בסיבוכים חמורים הדורשים בדרך כלל ניתוח מהיר.

לעיתים קרובות בעקבות התקף לב חווה החולה חרדה קיומית ואובדן ביטחון בבריאות הגוף. הרבה פעמים לאחר התקף לב ישנה ירידה במצב הרוח, מופיעות בעיות חרדה. חלק מהחולים סובלים מהכחשה וחוסר היענות לטיפולים התרופתיים. חשוב להיות ערים לשינויים האלה ולשוחח על כך עם רופא המשפחה או במסגרת שיקום הלב כדי להחזיר את הביטחון ואת איכות החיים למסלולם.

 

ונשמרתם מאוד

מהירות הטיפול, אם כן, קריטית ביותר להצלחתו. העובדה שיש בית חולים קרוב ואיכותי, יכולה להיות ההבדל התהומי בין הצלה חיים לכישלון, חלילה.

בית החולים 'מעייני הישועה' שממוקם בתוככי בני ברק, מהווה חבל הצלה של ממש, למגוון של בעיות רפואיות דחופות. המשמעות מתחדדת עוד יותר כשמדובר על בעיות בלב. לאור קשיי התנועה המתנהלת באיטיות רבה בייחוד במוקדי היציאה מן העיר, זמן ההגעה לבית חולים במקרה של התקף לב מתקצר משמעותית כאשר ב'מעייני הישועה' יש את היכולת לטפל בחולים באירוע כלילי חריף. ואין ספק כי ככל שהזמן מתחילת הסימפטומים ועד לפתיחת העורק המוצר קצר יותר, סיכויי החולה גבוהים יותר.

בנוסף למהירות ההגעה, קיימת חשיבות עליונה גם לזמינות היחידה הקרדיולוגית, שפועלת, כאמור,  'במעייני הישועה' בכל אחת משעות היממה, 7 ימים בשבוע, ללא יום של חופש במהלך השנה, ואפשרות הצנתור המיידית שקיימת בה. המכלול הזה של טיפול מקצועי יעיל ומהיר כבר הפך לשם דבר בעולם הרפואה הדחופה באיזור המרכז, והצילו מטופלים רבים, שאובחנו, צונתרו, ויצאו מכלל סכנה, בזמן הקריטי המיידי, שאחרי אירוע לבבי.

 

לב העניין

אי ספיקת לב מהווה את הסיבה השכיחה ביותר לאשפוזים חוזרים של חולי לב בבתי החולים, והתקפי לב  הם הסיבה העיקרית לתחלואה ותמותה במחלות לב בעולם המערבי. ממה נובעות המחלות האלו? לפניכם מילון מושגים מתומצת.

 

מחלת לב כלילית (איסכמית) הינה מחלה המאופיינת בהפחתת אספקת הדם לשריר הלב, כלומר חוסר התאמה בין הביקוש של הלב לחמצן לעומת ההיצע של הדם הזורם ללב. הוא נובעת מהצרויות בעורקים הכליליים המזינים את שריר הלב, על רקע תהליך טרשתי בעורקים, הגורם להתפתחות ההצרויות הללו. התהליך מתחיל בתוך הדופן של העורקים ובהדרגה מתבלט לתוך החלל וגורם להפרעה בזרימה.

התוצאה יכולה לבוא לידי ביטוי בשני אופנים:

  • תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס) – זהו הביטוי הקליני הסימפטומטי (כלומר: תחושות החולה) של ההפרעה בזרימת הדם על רקע ההצרויות בעורקים.

הטפול בתעוקת חזה כולל :

  • אבחון – הנעשה באמצעות בדיקות מאמץ, בדיקת אקו, או צנתור.
  • מתן טיפול תרופתי.
  • הרחבת עורקים בצנתור (על ידי תומכים – סטנטים)
  • ביצוע ניתוח מעקפים
  • הרגלי תזונה ופעילות גופנית
  • טפול בגורמי הסיכון

 

  • הביטוי השני הוא אוטם שריר הלב, הידוע בכינויו העממי 'התקף לב' – והוא תוצר של סתימה פתאומית באחד העורקים הכליליים, שנוצרת לרוב על ידי קריש דם טרי, הנוצר על גבי רובד טרשתי בחלל העורק הכלילי.

מידת ההפרעה והקף הפגיעה בשריר הלב נקבעת בהתאם למיקום החסימה בעורק.

היווצרות חסימה מלאה של העורק והפסקה באספקת הדם לשריר הלב למשך 20-30 דקות, מספיקה כדי לגרום לנמק והרס של רקמת שריר, ולאוטם שריר הלב.

הנזק לא נעצר גם כאן: אוטם שריר הלב עלול להביא לתוצאות ארוכות טווח של אי ספיקת לב, או הפרעות קצב.

לטיפול מהיר ככל האפשר באוטם שריר הלב קיימת חשיבות אדירה. הטיפול נעשה על ידי צנתור מיידי, ושחרור החסימה בעורק, באמצעות שאיבת הקריש (בחלק מהמקרים) והרחבת האזור באמצעות תומך (סטנט).

לפיכך, כדי לא להגיע למצב מֵסַכן, קיימת חשיבות לעירנות ותגובה מיידים. זה כולל: 1. זיהוי מוקדם. 2. פינוי מוקדם על ידי נט"ן לחדר מיון. 3. הפנייה מהירה לחדר צנתורים ללא עיכובים מיותרים. 4. צנתור מהיר לאיתור הבעיה וטיפול בה.

הטיפול המהיר עשוי לעצור התהליך של נמק השריר (אוטם שריר הלב) ולהקטין על ידי כך את מימדי הנזק והקף הדלקת שתתפתח בעתיד. כפועל יוצא טיפול מהיר עשוי להקטין הסיכון לפתח הפרעות קצב ואי ספיקת הלב.

 

 

 

מרפאות החוץ שלנו שודרגו בכל כך הרבה מומחים,
לכל גיל, לכל אחד וכמובן לכל המשפחה. לבריאות!
חזור למעלה