Skip to Content

אל תמהרו להכריז על מוות בעריסה

2017 פברואר 26 / ל' שבט ה' אלפים תשע"ז

בעקבות מקרי מוות פתאומי של תינוקות בשבוע האחרון, מבקש ד"ר יורם בן יהודה , מנהל בפועל מחלקת ילדים במרכז הרפואי מעייני הישועה בבני ברק להימנע מהמושג "מוות בעריסה" ולהקים ועדה שתחקור כל מקרה מוות לסיבתו. תחושת חוסר האונים ממקרי מוות בעריסה מלווה הורים רבים לפעוטות, אולם האמת היא שלעיתים סיבת המוות היא אחרת ובמדינת ישראל אין נוהל קבוע לבדיקת סיבת המוות של פעוטות.

"אבחון של מוות בעריסה נעשה אך ורק לאחר שלילת כל גורם אחר לסיבת מוות וזה לא יכול להיעשות בלא בדיקה מקיפה. יש לנו גורמים רבים למוות פתאומי, מרבית מקרי המוות בתינוקות לא נבדקים בצורה יסודית"

במדינת ישראל, כאשר ילד שגילו פחות משנה נפטר במוות פתאומי, יש נטייה למערכת לקרוא למוות שכזה: " מוות עריסה". בעיניי העניין מקומם, אבחון של מוות בעריסה נעשה אך ורק לאחר שלילת כל גורם אחר לסיבת מוות וזה לא יכול להיעשות בלא בדיקה מקיפה.

ובכל זאת, מוות בעריסה הוא גורם קיים. אנחנו יודעים שתינוקות מתים ממוות בעריסה, אבל אנחנו גם יודעים שאחרי בדיקה יסודית 1 עד 5 אחוז מאותם מקרים שנקבעו מראש כמוות בעריסה היו בעצם מקרי רצח. אז מוות בעריסה עדיין נחשבת כסיבת המוות השכיחה ביותר בתינוקות עד גיל שנה. אולם ישנם סיבות אחרות למוות פתאומי אצל פעוטות

תינוק שהגיע אלי מת, תינוק בן 3 חודשים, הגיע ללא רוח חיים, כאשר הוא הושאר במיטתו בקומה השנייה של הבית בשעה 11:00 בלילה, וכשהלכו לבדוק מה מצבו ב – 13:00 בצהרים, הוא נמצא ללאא רוח חיים. הוא הגיע אלי באבחנה של מוות בעריסה.
| זה לא מוות בעריסה. חד משמעית לא מוות בעריסה מקרה כזה !
- יורם בן יהודה , מנהל בפועל של מחלקת הילדים

מרבית מקרי המוות בתינוקות לא נבדקים בצורה יסודית. אני מחלק את סיבת המוות, או את בדיקת סיבת המוות ל – מספר סיבות:

  • פיקוח נפש: התעללות והזנחה הם ללא ספק נושא של פיקוח נפש, כי מי שהתעלל עד מוות בתינוק אחד, סיכון סביר מאד שתינוקות אחרים, או ילדים אחרים באותה משפחה ואפילו האמא, או האבא, בן הזוג, יהיו בסכנה. לכן יש חשיבות מאד גדולה לזהות האם זה מה שקרה.
  • הזנחה – מי שהזניח ילד אחד ואנחנו לא מטפלים ולא מלמדים אותו איך לטפל נכון בילד, או איך לטפל נכון בילדים, כי הרבה פעמים הזנחה נובעת מחוסר ידע, מחוסר מוּדעות ולא תמיד מרשעות או חוסר רצון, אז ילדים אחרים עלולים למות.
    דוגמה למקרה כזה זה תינוק שהגיע אלי מת, תינוק בן 3 חודשים, הגיע ללא רוח חיים, כאשר הוא הושאר במיטתו בקומה השנייה של הבית בשעה 11:00 בלילה, וכשהלכו לבדוק מה מצבו ב – 13:00 בצהרים, הוא נמצא ללא רוח חיים. הוא הגיע אלי באבחנה של מוות בעריסה.
    זה לא מוות בעריסה. חד משמעית לא מוות בעריסה מקרה כזה.
  • מחלות זיהומיות – גם הן בגדר פיקוח נפש, כי אם תינוק, מעבר לגיל הילוד נפטר ממחלה זיהומית, ילדים אחרים בסביבה עלולים להיות בסכנה, ולכן חייבים לזהות את זה.
  • גורמים תזונתיים וסביבתיים – אם יש גורמים סביבתיים שגורמים לתמותה של תינוקות, אז אם אנחנו לא מגלים אותם, תינוקות אחרים ייפגעו ואולי אפילו ימותו. אותו דבר גם לגורמים תזונתיים. הדוגמה של תינוקות רמדיה, פרשה בה לא ידעו מדוע התינוקות מתים ורק לאחר בדיקות יסודיות הבינו כי הבעיה הייתה בתזונה
  • סיבות המשפחתיות, מחלות גנטיות למיניהן שאנחנו יכולים לגלות בבדיקה של הילד. זה חשוב למשפחה לפעמים. זה יכול להיות חשוב גם לסביבה, אבל פה זה כבר נתון לרצונם של ההורים האם הם רוצים לדעת אם הילד נפטר מבעיה של מחלה תורשתית או לא.

יש צורך בהקמה של ועדה של אנשי מקצוע מתאימים בשילוב עם נציגי ציבור ונציגי דתות, שישבו בועדה כזו ויקבעו בפגישות אד הוק האם המקרה הזה דורש נתיחה, או שבדיקות חיצוניות ופחות פולשניות יכולות להספיק, אבל חייבים לבצע בדיקות.

בדיקה אופטימאלית לאחר מוות פתאומי של תינוק צריכה לשים דגש גם על טיפול ורגישות במשפחה עצמה. חשוב למשפחה הרבה פעמים כן לדעת מה קרה, בעיקר אם הם לא הגורמים למוות. צריכה להיות בדיקה רב מקצועית ורב ארגונית.

למשל, במקרה של מוות פתאומי של תינוק במקום מסוים, צריך לשלוח צוות לאותו מקום לראות את מקום האירוע. הדבר נעשה בהרבה מאד מקומות בעולם. במדינת ישראל באופן רוטיני זה לא נעשה, אלא אם כן יש סימנים חיצוניים לחבלה על הילד, או שיש חשד מאד, מאד, מאד גבוה  שהיתה איזה שהיא פגיעה מכוונת. בדרך כלל זה לא קורה.

בארצות מערביות, כמו ארצות הברית , בריטניה, ארצות סקנדינביה, מתבצעת אפילו נתיחה שלאחר מוות על ידי פתולוג מומחה לניתוחים לאחר המוות בתינוקות וילדים. מדובר באנשים שעברו התמחות מיוחדת לתחום הזה. בארץ אין לנו את האנשים האלה. יש לנו צוות אחד, הצוות של המכון לרפואה משפטית, שהוא מאד מקצועי בתחום שלו, אבל אין אף אדם שם שעשה התמחות מיוחדת בבדיקה של תינוקות וילדים, ויש הבדל. כמובן שישנם כידוע משפחות המתנגדות לניתוחים מטעמי דת ואני לא נכנס לענין הזה.

צריך להקים צוות רב מקצועי, שחייב לקום עוד באותו יום שבו התינוק מת, והצוות הזה  צריך לכלול הן את אנשי הרווחה גם לטיפול במשפחה, את אנשי המשטרה, את אנשי המקצוע מתחום הבריאות, רופאי ילדים, רופא רפואה משפטית, אם צריך, נציג רבני או איש דת, שצריכים להיות חשופים לכל החומר הרפואי וההיסטוריה, כולל דיווחים מהרווחה על המשפחה, כדי לנתח בצורה הטובה ביותר כיצד לטפל בילד.

למה אנחנו צריכים את הצוות הזה?
הצוות הזה נועד כדי לספק תמיכה, קודם כל, למשפחה המתאבלת. תמיכה וידע. בנוסף – לחקור את נסיבות המוות ולזהות גורמים ברי מניעה, או עדות להתעללות והזנחה. לאסוף ולהשוות מידע על דפוסים של סיבות מוות פתאומי זהות לנושא הזה. שוב, כמקרה רמדיה, ולגרום לפעמים לשינוי בפרקטיקה שלנו כרופאים על מנת לשנות ולהקטין מקרי תמותה של ילדים.

אצלנו, למרות פיקוח נפש, אין עדיין נוהל קבוע, ותינוקות וילדים נפגעים מזה. לאור חשיבות קיום של נוהל כזה ולאור המורכבות התרבותית בארצנו, ייתכן שיש צורך לקבוע נוהל כזה בחוק, והנוהל הזה חייב לכלול הן את הרכב הצוות וקיום צוות רב מקצועי, והן את דרכי הבדיקה והבירור.

מרפאות החוץ שלנו שודרגו בכל כך הרבה מומחים,
לכל גיל, לכל אחד וכמובן לכל המשפחה. לבריאות!
חזור למעלה