Skip to Content

חיידק GBS

חיידק ה- G.B.S. מצוי באופן טבעי במצע החיידקים של האדם. שמו של החיידק מורכב מראשי תיבות של שמו הלועזי: G.B.S Group B Streptococcus (סטרפטוקוקוס מקבוצה B, להבדיל מקבוצה A, המוכר כמחולל זיהומים בדרכי הנשימה ועוד)

2016 נובמבר 22 / כ"א חשון ה' אלפים תשע"ז

אצל 10%-35% מהיולדות בודד החיידק מדרכי העיכול התחתונות, דרכי השתן ותעלת הלידה. מצב בו החיידק מצוי ביולדת בריאה נקרא – נשאות ל- G.B.S. יש להבדילו ממצב בו החיידק פולש לרקמה בריאה אצל האם או העובר/יילוד ואז מדובר במלת ה-G.B.S.

משנות ה-90 המוקדמות מחלת ה-G.B.S הפכה לגורם הזיהומי העיקרי ביילוד, במיוחד בשבעת הימים הראשונים לחייו (מחלת G.B.S מוקדמת). מחלה זו אחראית למקרי מוות ונכות רבים, ל"ע.

במהלך הלידה של אם נשאית ל-G.B.S נוצר מגע בין החיידק ליילוד. ברוב המקרים יהפוך היילוד לנשא בלבד אך במקרים מסויימים החיידק יחדור לרקמות התינוק ויגרום לזיהום חריף שהנו מחלת G.B.S ביילוד.
אפשרות נוספת היא נדידת החיידק ממקום הימצאו לעובר עוד טרם הלידה דרך מחזור הדם לשליה ודרך קרומי השליה (אפילו אם הם שלמים).

חיידק GBS

בשנות ה- 90 לאחר שנמצא שחיידק ה-G.B.S הוא גורם העיקרי לזיהומים ביילוד, פרסמו "המרכז לבקרת מחלות" יחד עם "האקדמיה לילדים ו"הקולג' למיילדות בארה"ב", דף הנחיות לבקרה וטיפול בנשים הרות, במטרה למנוע את מחלת ה-G.B.S ביילוד.
הרעיון המוביל היה טיפול אנטיביוטי מניעתי שיינתן לאם, במטרה לחסל את חיידק ה-G.B.S בתעלת הלידה וימנע בכך מגע בינו לבין היילוד בזמן הלידה.

לא ידוע לנו, כיום, מה הם הגורמים הקובעים אם היילוד יהיה נשא בלבד, או שיחלה במחלת ה-G.B.S. נראה שמידת האלימות של זן החיידק, רמת הנוגדנים ל- G.B.S אצל האם ומעברם לעובר, כושרה של מערכת החיסון ביילוד (תינוק פג לעומת תינוק בשל), משך הזמן שבו העובר היה חשוף לחיידק וכמות החיידקים שעמם בא במגע, כולם מהווים גורמים הקובעים אם היילוד יחלה או יישאר נשא בלבד.

תסמיני המחלה
המחלה מתבטאת לרוב כבר ביממה הראשונה או השניה לחיים עם קושי בשמירת חום הגוף או לחילופין חום גבוה, כחלון, קוצר נשימה, אנחה, דום נשימה, קושי בהאכלה, רפיון שרירים או מתח מוגבר של שרירים, התכווצויות על רקע פגיעה עצבית ובמצבים קצוניים, בהלם זיהומי והפרעה בקרישת הדם. לעיתים המחלה תופיע בשלב מאוחר יותר (מגיל 7 ימים עד 3 חודשים).
התינוק עובר ממצב של נשאות לחיידק למצב של מחלה (עקב פלישת החיידק לרקמותיו), כתוצאה מהידבקות מאוחרת מאמו או מאם אחרת שאף היא נשאית.

המחלה פוגעת בכל רקמותיו של היילוד: בזיהום המוקדם יותר (עד 7 ימים) הפגיעה השכיחה היא ברקמת הריאה. בזיהום המאוחר יותר (עד גיל 3 חודשים), שכיחה יותר הפגיעה במערכת העצבים המרכזית.
הסיבה לכך אינה ברורה. יתכן שזן חיידק ה-G.B.S הוא הקובע את מועד החדירה לרקמות ואת האיבר
העקרי הנפגע בזיהום.

טיפול אנטיביוטי מניעתי לאם
בשנות ה- 90 לאחר שנמצא שחיידק ה-G.B.S הוא גורם העיקרי לזיהומים ביילוד, פרסמו "המרכז לבקרת מחלות" יחד עם "האקדמיה לילדים ו"הקולג' למיילדות בארה"ב", דף הנחיות לבקרה וטיפול בנשים הרות, במטרה למנוע את מחלת ה-G.B.S ביילוד.

הרעיון המוביל היה טיפול אנטיביוטי מניעתי שיינתן לאם, במטרה לחסל את חיידק ה-G.B.S בתעלת הלידה וימנע בכך מגע בינו לבין היילוד בזמן הלידה.

הפרוטוקול הבסיסי הציע בדיקת כל הנשים בשבוע 35-37 להריון. היולדת שתימצא נשאית ל-G.B.S, תקבל אנטיביוטיקה מתאימה לווריד מיד עם הגעתה לחדר לידה, במטרה למנוע את פלישת החיידק לרקמות היילוד.

קושי ארגוני מנע בארה"ב וגם כאן, בארץ, את יישום הפרוטוקול. מספר רב של נשים בהריון מתקדם לא ביצעו את הבדיקה, או שהגיעו לחדר לידה סמוך מדי ללידה עצמה, ובכך מנעו את זמן המינימום (4 שעות) הדרוש לאנטיביוטיקה לעקר מחיידק זה את תעלת הלידה ולהבטיח לידה ללא נוכחות החיידק בתעלת הלידה.

גורמי סיכון אצל היולדת העלולים להעלות את הסיכון למחלת ה-G.B.S ביילוד
כדי להתגבר על בעיה זו הוצע פרוטוקול חלופי המבוסס על גורמי סיכון אצל היולדת העלולים להעלות את הסיכון למחלת ה-G.B.S ביילוד:

יילוד קודם שחלה במחלת ה-G.B.S.

  • זיהום אצל היולדת שנגרם ע"י חיידק ה-G.B.S במהלך ההריון הנוכחי (שתן,פנים הרחם).
  • משך זמן ירידת מים העולה על 18 שעות.
  • חום אמהי מעל C38 (בחשד לדלקת פנים הרחם).
  • לידה לפני 37 שבועות הריון (פגות).

גורמי סיכון אלו התבססו על:
ההנחה שנשאות החיידק אצל היולדות בארה"ב גבוהה ועלולה להגיע עד שליש מהיולדות.
עדות קלינית לזן חיידק אלים ופולשני (פגיעה ביילוד קודם,פלישה לרקמות האם) המסוגל לפלוש לרקמות היילוד.
מערכת חיסון לא בשלה אצל היילוד הבשל/פג.

ההשוואה בין השיטות הראתה בבירור שהשיטה הראשונה – בדיקת כל הנשים ההרות בשבוע 35-37 להריון – מונעת את הפגיעה ביילוד, ביעילות כפולה לעומת הגבלת הטיפול המונע רק לנשים עם גורמי סיכון לכן, ההמלצה כיום היא לנסות לבנות מערך רפואי, המסוגל לספק בדיקה ותשובה מהירה בשבועות אלו.

נתונים עדכניים מארה"ב מצביעים על שעור נשאות ל- G.B.S עד 30%. מחלת ה-G.B.S בילודים בגיל שעד 7 ימים ירדה לאורך שנות ה-90 מ-1.5 יילודים ל- 1000 לידות-חי עד 0.5 יילודים ל- 1000
לידות-חי.

למרות נתונים מבטיחים אלו עדיין מדווחים בארה"ב על כ- 1600 ילודים חולים בשנה, מהם 80 מקרי מוות ויילודים נוספים (עד 20%) עם נכות התפתחותית ונזק קבוע לראיה ולשמיעה.

לא ידוע אם נתונים אלה לגבי נשאות ומחלה מחיידק ה- G.B.S מתאימים סטטיסטית לנעשה בארצנו. פרוטוקול המניעה והטיפול המיושם בארץ הוא לרוב זה מבוסס על גורמי סיכון. בעתיד יבוצע מדגם ישראלי של מעקב וטיפול, במטרה לנסות להגיע למניעה מירבית של מחלת ה-G.B.S ביילוד.

הטיפול המונע של מחלת ה- G.B.S
הטיפול המונע של מחלת ה- G.B.S ביילוד הוא מתן אנטיביוטיקה תוך ורידית לאם יותר מארבע שעות טרם הלידה. טיפול במהלך ההריון אינו מוריד את שיעור הנשאות. סוג האנטביוטיקה הוא ממשפחת הפניצילים. לרגישים לתרופה ולחיידקי G.B.S עמידים – קיימות חלופות שונות.

עקרון המניעה שפורט כאן מצריך טפול אנטיביוטי לווריד למספר רב של יולדות.

טיפול זה טומן בחובו מספר בעיות רפואיות:

מתן תרופה דרך הווריד ליולדת הרגישה לפניצילינים מבלי שידוע על כך מראש, עלול לגרום לתגובה אנפילקטית חריפה עד סיכון חיי היולדת והעובר.  שגשוג של זני חיידקים העמידים לסוגי האנטיביוטיקה שבשימוש: עמידות חיידק ה- G.B.S עצמו גם
עמידות של סוגי חיידקים אחרים המצויים בתעלת הלידה. הופעתם של סוגי חיידקים אחרים, אולי אלימים יותר, כמחוללים עיקריים של זיהום ביילוד. הדבר בולט במיוחד בפגים קטנים שם נמצא שהחיידק השכיח יותר לזיהום בשבוע הראשון לחיים הוא – E. Coil ולא ה- G.B.S.

חיידק GBS

במרכז הרפואי "מעיני הישועה" מיושמת השיטה שבה האם הנשאית ל- G.B.S (במידה ונבדקה ה- G.B.S ביילוד זוכה למעקב וטיפול קפדניים בחדר לידה.  היילוד לאם נשאית או עם גורמי סיכון, נמצא במסגרת מעקב וטיפול מיוחד עד לשחרור הביתה להמשך מעקב של הרופא המטפל.

היילוד לאם נשאית או עם גורמי סיכון, נמצא במסגרת מעקב וטיפול מיוחד עד לשחרור הביתה להמשך מעקב של הרופא המטפל.

למרות מוגבלות שיטת הניטור והטיפול, הרושם הראשוני הוא שאכן בשנים האחרונות נצפו פחות מקרים של תחלואה בקרב ביילודים, במיוחד בשבוע הראשון לחייהם.

פתרון מושלם יותר למחלת ה- G.B.S ביילוד עשוי להופיע עם השלמת הפיתוח של חיסון נגד חיידק ה-G.B.S.

חיסון זה עשוי להביא להיעלמות מחלת ה-G.B.S ביילוד, שהוא כאמור הזיהום השכיח ביותר ביילוד עם תמותה, תחלואה ונכות ניכרים.

מרפאות החוץ שלנו שודרגו בכל כך הרבה מומחים
לכל גיל, לכל אחד וכמובן לכל המשפחה. לבריאות.
חזור למעלה