Skip to Content

הנחיות להתמודדות ילדים עם הדבקה ובידוד במשפחה

הילדים סומכים עלינו ורגישים לקרוא את תגובתנו. במידה ואנחנו נראים להם נינוחים ובטוחים הדבר משרה עליהם רוגע

2020 מרץ 24 / כ"ח אדר ה' אלפים תש"פ

הילדים עלולים לחשוב שהאמצעים החריגים שננקטים- בידוד ההורה והפרדתו מילדיו- מעידים על מצב חמור. למעשה ההורה בסך הכל חלה בשפעת, מחלה שמוכרת היטב ומתבטאת בחום, נזלת ושיעול ולרוב אינה קשה.  יש להסביר להם שהבידוד נועד בכדי להגן על החברה מפני הדבקה של אנשים נוספים. יש להוסיף ולומר שאנו דואגים לקהילה שלנו כמו שהקהילה שלנו דואגת לנו ביומיום.

קורונה ילדים בבית

מומלץ לאפשר לילדים לשאול וכן להשתדל לענות בכנות גם על שאלות מאתגרות בנוגע למחלה

החוויה להישאר בבית מבלי לצאת ממנו לתקופה נחוות ע״י חלק גדול מהילדים באופן יותר חיובי מאשר ע״י מבוגרים. בניגוד למבוגר שעשוי להלחץ מכך שמפסיד ימי עבודה (פגיעה בפרנסה) ילד עשוי לעתים ליהנות מהמצב בו כל בני המשפחה נמצאים יחד. כדאי להנעים את השהייה בבית על ידי משחקים, בישול, סידור מחדש של החדר או אלבומים משפחתיים וכו׳.
- פרופ׳ דורון גוטהלף,מנהל החטיבה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר
  • במשפחות בהם אחד או יותר מבני המשפחה מפונים לבידוד בבי״ח בעקבות הדבקות או נשאות של נגיף הקורונה מומלץ להקדים ולערוך שיחת הסבר לילדי המשפחה.
  • התגובה הרגשית של ילדים לאירועים מלחיצים מושפעת מתגובת עולם המבוגרים-הורים, סבים, מורים ובו׳. הילדים סומכים עלינו ורגישים לקרוא את תגובתנו. במידה ואנחנו נראים להם נינוחים ובטוחים הדבר משרה עליהם רוגע. דוגמה לכך היא מה שקורה בטיסה כאשר הטייס מודיע שבחוץ שוררת סערה ועל כן חובה להיחגר בחגורת בטיחות. במידה והטייס מודיע את ההודעה באופן רגוע ובוטח הנוסעים לרב ישארו במקומותיהם נינוחים וישמעו להוראות. במידה והטייס ישמע לחוץ ומבוהל תשתרר בהלה גם בקרב הנוסעים.

על כן קודם כל עלינו להרגיע את עצמנו ואז רק ניגש לשוחח עם ילדינו.

  • בשיחה רצוי להסביר לילדים על מצב בני המשפחה. הילדים עלולים לחשוב שהאמצעים החריגים שננקטים- בידוד ההורה והפרדתו מילדיו- מעידים על מצב חמור. למעשה ההורה בסה״כ חלה בשפעת, מחלה שמוכרת היטב ומתבטאת בחום, נזלת ושיעול ולרוב אינה קשה. יש להסביר להם שהבידוד נועד בכדי להגן על החברה מפני הדבקה של אנשים נוספים. יש להוסיף ולומר שאנו דואגים לקהילה שלנו כמו שהקהילה שלנו דואגת לנו ביומיום.
  • במקרה של פינוי הורה לבית חולים חשוב להכין את הילד לפני. אם לא מכינים את הילדים לפינוי הוא עלול לחוות כמבהיל אך הסבר מוחשי של הפינוי שעומד לקרות והקללה הומוריסטית שלו יסייעו להרגיע את הילד. יש לתאר שאמבולנס יגיע הביתה. ייצאו ממנו אנשים ממוגנים שנראה כאילו התחפשו לאנשי חלל. והם יקחו את אבא/אמא לתא שנראה כמו אינקובטור של תינוק ויסיעו את ההורה למתחם המוגן בסמוך לבית החולים.
  • חשוב להדגיש הילדים מראש שלאורך תקופת הבידוד בבי״ח לא יוכלו להיפגש עם בן המשפחה אך בהחלט יהיו איתו בקשר טלפוני, בסקייפ ועל ידי מערכות תקשורת אחרות.
  • מומלץ לאפשר לילדים לשאול וכן להשתדל לענות בכנות גם על שאלות מאתגרות בנוגע למחלה. במקביל רצוי להתנהל באופן מווסת ולשדר רוגע. יש לקחת בחשבון שמרבית הילדים סומכים על עולם המבוגרים. על כן, במידה וילדים מרגישים שעולם המבוגרים נמצא בשליטה, מתנהל באופן שקול הגיוני ואל מול מטרה ברורה הדבר יאפשר גם להם להתמודד ולהכיל את הסיטואציה החדשה אליה נקלענו ולא להתערער.
  • במקרה של משפחות שנמצאות בבידוד ביתי חשוב מאד לשמור על השגרה של הילדים כלומר על השעות קימה וההליכה לשון בהם מורגלים, שמירה על סדר יום של למידה, משחק, ושיח.
  • החוויה להישאר בבית מבלי לצאת ממנו לתקופה נחוות ע״י חלק גדול מהילדים באופן יותר חיובי מאשר ע״י מבוגרים. בניגוד למבוגר שעשוי להלחץ מכך שמפסיד ימי עבודה (פגיעה בפרנסה) ילד עשוי לעתים ליהנות מהמצב בו כל בני המשפחה נמצאים יחד. כדאי להנעים את השהייה בבית על ידי משחקים, בישול, סידור מחדש של החדר או אלבומים משפחתיים וכו׳.
  • מומלץ לנצל את השהות בבידוד להגביר את הלכידות המשפחתית ולשמור על קשר תדיר עם חברים ומשפחה מחוץ לבית. למזלנו, האמצעים הטכנולוגים כיום מאפשרים תקשורת מצויינת מרחוק.
  • ברוב המקרים שימוש באמצעים שפורטו למעלה ירגיע את הילד ולא ידרוש התערבות מקצועית נוספת. אולם יש ילדים שנוטים לפתח תסמינים של חרדה הדורשת התערבות מקצועית. מדובר בתסמינים שפוגעים בתפקוד של הילד. למשל ילד שהדאגות הקשורות במגפה או בהדבקות תופסות את מחשבותיו מרבית היום וגורמות לו לחשוש מללכת לבית ספר או לשחק עם ילדים או שמגלה עצבנות רבה או קושי לישון בלילה. במקרים אלו מומלץ להתיעץ עם איש מקצוע. יש כיום טכניקות מצויינות לעזור לילדים שמפתחים חרדה כולל שימוש בנשימות, טכניקות של קשיבות או הסחת דעת, ולימוד הילד דיבור עצמי מרגיע.

 

פרופ׳ דורון גוטהלף, מנהל החטיבה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, מנהל המרפאה הפסיכיאטרית לילדים ולנוער ומנהל המרכז לגנטיקה התנהגותית במרכז הרפואי שיבא בתל השומר.
מרץ,2020

מידע על גורמי הסיוע

  1. קול הבריאות– מוקד השירות הטלפוני של משרד הבריאות *5400,  או 08-6241010

מוקד קול הבריאות נותן מענה ומידע לציבור הרחב, לעוסקים ברפואה בכל התחומים עליהם אמון משרד הבריאות.

  1. עמותת ער"ן – קו חם לשירותי עזרה נפשית, שמספרו 1201
  2. נט"ל– עמותה לסיוע לנפגעי טראומה על רקע לאומי: נפתח קו סיוע בחרדות לאור התפשטות נגיף הקורונה. קו הסיוע הטלפוני יהיה פתוח בימים א'- ה' בין השעות 12:00-22:00   ומספרו: 073-2363380
מרפאות החוץ שלנו שודרגו בכל כך הרבה מומחים
לכל גיל, לכל אחד וכמובן לכל המשפחה. לבריאות.
חזור למעלה