Skip to Content

כיצד לעזור לילדים להתמודד עם חרדה שעולה סביב מגפת הקורונה ?

הילדים סומכים עלינו ורגישים לקרוא את תגובתנו. במידה ואנחנו נראים להם נינוחים ובטוחים הדבר משרה עליהם רוגע

2020 מרץ 24 / כ"ח אדר ה' אלפים תש"פ

התגובה הרגשית של ילדים לאירועים מלחיצים מושפעת מתגובת עולם המבוגרים-הורים, סבים, מורים וכו'. הילדים סומכים עלינו ורגישים לקרוא את תגובתנו. במידה ואנחנו נראים להם נינוחים ובטוחים הדבר משרה עליהם רוגע.  דוגמה לכך היא מה שקורה בטיסה כאשר הטייס מודיע שבחוץ שוררת סערה ועל כן חובה להיחגר בחגורת בטיחות. במידה והטייס מודיע את ההודעה באופן רגוע ובוטח הנוסעים לרב ישארו במקומותיהם נינוחים וישמעו להוראות. במידה והטייס ישמע לחוץ ומבוהל תשתרר בהלה גם בקרב הנוסעים.

קורונה ילדים בבית

מומלץ לאפשר לילדים לשאול וכן להשתדל לענות בכנות גם על שאלות מאתגרות בנוגע למחלה

יש הורים שחושבים שאם לא מדברים אם הילדים לא מתעוררות אצלם דאגות. ההפך הוא הנכון. התעלמות מנושא הקורונה משדרת לילדים שמדובר בנושא מפחיד ומסוכן ואז הדימיון שלהם עובד שעות נוספות והחרדה שלהם עולה.
- פרופ׳ דורון גוטהלף,מנהל החטיבה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר
  • על כן קודם כל עלינו להרגיע את עצמנו ואז רק ניגש לשוחח עם ילדינו. על כן אין להסתיר מידע מהילדים אך גם לא להציף אותו במידע. מומלץ לנהל עם הילדים שיחה פתוחה על מגפת הקורונה. כדאי לפתוח את השיחה בבירור המופנה לילד מה ידוע לו עד כה על נושא בקורונה ולהתעניין בחששות שלו. חשוב לברר עם הילד מה מידת הפירוט שהוא מעוניין בו ולהתאים את כמות המידע הנמסר לרצון של הילד לדעת ולשלב ההתפתחותי שלו.
  • קורונה היא מחלה שדומה מאד לשפעת שהילדים מכירים ומתבטאת בחום, נזלת, שיעול ורק לעתים רחוקות ובאנשים מאד מבוגרים תתפתח למחלה יותר קשה.
  • אנחנו יכולים לשמור על עצמנו מהדבקות על ידי נטילת ידיים, להימנע מלגעת עם הידיים בפתחי הפנים (אף, פה, עיניים), וכשמתעטשים לעשות זאת לתוך המרפק בכדי לא להדביק אחרים.
  • משרד הבריאות נותן הנחיות ששומרות עלינו ומדענים חכמים מוצאים חיסון שינצח את המחלה ויסלק אותה מהעולם.
  • בשיחה צריך לתת תוקף ולגיטימציה לחששות של הילדים אבל גם להכניס את הדברים לפרופורציה.
מומלץ להמעיט בחשיפת ילדים למידע המגיע דרך אמצעי התקשורת כולל חדשות בטלביזיה, באינטרנט וברשתות החברתיות. התעסקות תכופה עם חדשות מלחיצות ולעתים מוגזמות מגביר חרדה.
- פרופ׳ דורון גוטהלף,מנהל החטיבה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר
  • מומלץ להמעיט בחשיפת ילדים למידע המגיע דרך אמצעי התקשורת כולל חדשות בטלביזיה, באינטרנט וברשתות החברתיות. התעסקות תכופה עם חדשות מלחיצות ולעתים מוגזמות מגביר חרדה.
  • אין דבר מרגיע משמירה על השיגרה. חשוב גם בימים אלו להקפיד, עד כמה שניתן, על שיגרת הילד- שעות שינה, ארוחות, למידה, משחקים.
  • ברוב המקרים שימוש באמצעים שפורטו למעלה ירגיע את הילד ולא ידרוש התערבות מקצועית נוספת. אולם יש ילדים שנוטים לפתח תסמינים של חרדה הדורשת התערבות מקצועית. מדובר בתסמינים שפוגעים בתפקוד של הילד. למשל ילד שהדאגות הקשורות במגפה או בהדבקות תופסות את מחשבותיו מרבית היום וגורמות לו לחשוש מללכת לבית ספר או לשחק עם ילדים או שמגלה עצבנות רבה או קושי לישון בלילה או שעסוק בניקיון באופן כפייתי. במקרים אלו מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע. יש כיום טכניקות מצויינות לעזור לילדים שמפתחים חרדה כולל שימוש בנשימות, טכניקות של קשיבות או הסחת דעת, ולימוד הילד דיבור עצמי מרגיע.

פרופ׳ דורון גוטהלף, מנהל החטיבה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, מנהל המרפאה הפסיכיאטרית לילדים ולנוער ומנהל המרכז לגנטיקה התנהגותית במרכז הרפואי שיבא בתל השומר.
מרץ,2020

מידע על גורמי הסיוע

  1. קול הבריאות– מוקד השירות הטלפוני של משרד הבריאות *5400,  או 08-6241010

מוקד קול הבריאות נותן מענה ומידע לציבור הרחב, לעוסקים ברפואה בכל התחומים עליהם אמון משרד הבריאות.

  1. עמותת ער"ן – קו חם לשירותי עזרה נפשית, שמספרו 1201
  2. נט"ל– עמותה לסיוע לנפגעי טראומה על רקע לאומי: נפתח קו סיוע בחרדות לאור התפשטות נגיף הקורונה. קו הסיוע הטלפוני יהיה פתוח בימים א'- ה' בין השעות 12:00-22:00   ומספרו: 073-2363380
אל תזניחו את הבריאות שלכם - גם בתקופת הקורונה
אתם יכולים להיות רגועים, אנו עושים הכל לבטיחותכם ולבריאותכם!
חזור למעלה