עם כל הצניעות

יש נושאים שנשים מוכנות לדבר עליהם, אם בכלל, רק במקום אחד: המשרד של ד"ר שרית ברק ביחידת אורוגניקולוגיה במרכז הרפואי 'מעייני הישועה'. הפציינטיות של ד"ר ברק סובלות מבעיות שנוגעות למקומות הרגישים ביותר לאישה – גופנית ונפשית: פגמים אסתטיים וקשיים תפקודיים באזורים צנועים בגוף.

מקרים כמו דליפת שתן, צניחת איברי רצפת האגן, עיוותים באיבר המין וכאבים בעת קיום יחסי אישות נפוצים מאוד ביחידה שלה – וכמעט לכל תופעה, אסתטית או פונקציונלית, יש לה פתרון.

אלא שהבעיה, לדבריה של ד"ר ברק, לרוב לא נשארת במקרים כאלה רק בין גבולות הגוף: היא חורגת גם אל המישור הנפשי, הפסיכולוגי. "אני תמיד מסבירה להן שאנחנו רצים פה למסלול ארוך", היא אומרת, "זה קושי שהוא גם גופני וגם פסיכולוגי, אבל בסופו של דבר אנחנו כמעט תמיד מצליחים להגיע לשיפור באיכות החיים. המטרה שלנו היא, באופן חד משמעי, לשפר את איכות החיים של הנשים, כי איכות חיים מאריכה חיים".

ואת חושבת שמספיק נשים מודעות לאופציה הזאת?

"לא בהכרח. אני בטוחה שיש נשים שמסתובבות עם הבעיות האלה המון שנים ולא יודעות לאן לפנות כי אף אחד לא נתן להן ייעוץ בנושא הזה. מעבר לכך, מדובר בסיטואציה שעשויה להיות מעט מביכה – ולכן ההצלחה במקצוע הזה היא גם הרבה עניין של אישיות. צריך לדעת איך לבקש מאישה להשתעל כדי לבדוק אם יורד לה שתן. זה מאוד אינטימי, זו חשיפה מלאה – וכן, בשנייה הראשונה יש מבוכה אבל אחרי כמה דקות היא נעלמת, הקרח נשבר, והן שמחות כי סוף סוף הן יכולות להיעזר במישהו שיכול לפתור להם את הבעיה".

ד"ר ברק הגיעה לעולם האורוגניקולוגיה אחרי שש שנים בתחום הגניקולוגיה. "חיפשתי נישה יותר כירורגית ופחות כזו שקשורה לפריון", היא מספרת, "זה נראה מאוד מורכב להתעסק באנטומיה של הגוף – ומאוד מרתק. תמיד התעניינתי מאוד בפלסטיקה ובאסתטיקה ובסופו של דבר החלטתי לעשות חצי שנה במחלקה הפלסטית באיכילוב כדי להיות מסוגלת לטפל בצורה מיטבית בהפרעות מבניות שקשורות לרצפת האגן, כמו למשל בעיות עצביות ובעיות בתפקוד.

עשיתי התמחות לנושא שמטפל בהמון תחומים, אבל אפשר לחלק את זה לשלוש קבוצות עיקריות: הפרעות בדרכי השתן התחתונות, לרבות דלקות, דליפות וכאבים במתן שתן ; בעיות של רקטום שלפוחית, מה שנקרא צניחת איברי רצפת האגן; וכל מיני הפרעות ועיוותים במבנה החלק החיצוני של הנרתיק, כמו למשל שפתיים לא תקינות ומחיצות בנרתיק. במקרים רבים מדובר בנשים שיש להן תופעות של אחרי לידה, כמו קרעים, חתכים, פצעים וטראומה – מה שמוביל, בין השאר, להפרעה ביחסי אישות".

נושא רגיש

"נכון. חשבתי שיהיה הבדל בעניין הזה בין חילוניות לדתיות כי אני עובדת גם במרכז תל אביב וגם בבני ברק, אבל זה בדיוק אותו דבר אצל כולן: אותן הפרעות, אותה אי נעימות, אותה התמודדות, אותו תסכול ואותה פגיעה חברתית ומקצועית. הרי נשים שצריכות לקום כל שנייה לשירותים לא יכולות לעבוד במקום מסודר. אלה נשים שהרבה פעמים לא נעים להן לצאת מהבית בגלל שבורח להן שתן או צואה, או שהרחם שלהן צונח ויוצא החוצה והן לא יכולות לקיים יחסי אישות. דווקא בכיוון הזה, אין כאן הבדלים משמעותיים בין דתיות לחילוניות: אישה היא אישה – והיא רוצה להרגיש נוח עם הגוף שלה".

ואיך ההרגשה לגרום לה להצליח בזה?

"בלתי נתפשת. בכלל, זה מקצוע עם המון שמחה. אני משפרת לנשים את איכות החיים. אני עושה דבר גדול. נשים אומרות לי הרבה 'חבל שלא באתי אלייך קודם, כי שינית לי את החיים'. רוב הנשים מגיעות אליי במצב של מצוקה נפשית – ואני חלק מהפתרון שלהם לזה. זו זכות ענקית".