שאלות ותשובות

יש לפנות קודם כל לרופא עור. יתכן שאלה בלוטות חלב או גידולי עור.

נשים שמתחילות את הגיל המבוגר נוטות לסבול מתופעות לוואי שונות עקב ירידה ברמת האסטרוגן. ההיעדר, במיוחד בנשים רזות, גורם לגלי חום, דלדול עצם (אוסטאופרוזיס), מצמצם את ההגנה על הלב וגורם לתופעות לוואי נוספות. הגיל הממוצע לתחילת המנופאוזה בארץ הוא בסביבות 51.5-52 שנים. נשים שחוות את התסמונת בעוצמה רבה, ראוי כי תקבלנה טיפול שמעלים ביעילות רבה את כל התסמינים ופותר את הבעיות שעולות מהגיל. אמנם, ישנה עליה קלה ביותר בשכיחות סרטן בנשים, ולכן ההמלצה היא כי כל אשה שמקבלת את הטיפול, תקפיד על ביצוע בדיקות סדירות לגילוי מוקדם של סרטן בנשים בדיוק כמו כל אשה אחרת שאינה נוטלת טיפול זה. טיפול שניתן בצורה יסודית מגן על הלב, השלד, מונע הפרעות בשינה ומשמר את תחושת הרווחה והתפקוד של האשה

ממוגרפיה היא בדיקה חשובה וחיונית לגילוי מוקדם של סרטן בנשים. התדירות הנדרשת נקבעת על פי גורמי הסיכון של הנבדקת. אשה נטולת גורמי סיכון ביחס לתחלואה בסרטן בנשים, יכולה להתחיל בביצוע בדיקות ממוגרפיה מגיל 45-50 כל שנתיים. לעומת זאת, אשה שנמצאת בקבוצת סיכון והיא נשאית של הגן לסרטן בנשים – צריכה לעשות MRI פעם בשנה מגיל 25. אשה שנמצאת בקבוצת סיכון ואינה נשאית של הגן – צריכה להתחיל לבצע MRI מגיל 35 פעם בשנה.

אין ספור מחקרים שעסקו בסוגיה, מעידים על כך כי אין כל נזק מצטבר לבדיקות אולטרא סאונד במהלך החודשים שלפני הלידה. אכן ישנן כיום בדיקות אולטרא סאונד רבות שמבוצעות בתקופה זו, יש צידוק רפואי לכל אחת מהבדיקות. אולטראסאונד נעשה גם כדי לעקוב אחרי קצב גדילת התינוק. חשוב לציין כי הבדיקות חשובות לכל אישה כולל נשים חרדיות, שכן לעיתים ניתן לגלות בעיות הניתנות לפיתרון ולגילוי מוקדם יש חשיבות רבה בתחום זה.

התרופות בקבוצת NSAID (נוגדי דלקת לא סטרואידים) כגומת וולטרן, אתופן, ארקוקסיה, נקסין, איבופרופן ואחרות, יכולות לגרום לאי ספיקת כליות כרונית בשימוש ממושך וקבוע במשך שנים. במצבים של חוסר נוזלים, התרופות יכולות לגרום לאי ספיקת כליות חריפה. התרופות יכולות להחמיר אי ספיקת כליות אצל חולי מחלה כליות כרונית, וכן לפגוע ביעילותן של תרופות להורדת לחץ הדם. בדרך כלל, שימוש בצורה מבוקרת לא אמור לגרום לבעיה. ישנם מקרים בודדים של תגובה אלרגית לתרופות האלה המשפיע על הכליות בצורה חריפה גם כן. במצבה של השואלת, כשיש כבר ירידה בתפקוד כלייתי, רצוי להעדיף תרופות אחרות לשיכוך כאב.

העובדה ששני בני משפחה חולים, מעלה את האפשרות שמדובר במחלה תורשתית. בכל הקשור לאי ספיקת כליות ישנן מספר מחלות תורשתיות הגורמות לצורך לדיאליזה. איבחון וטיפול יכולים למנוע החמרה של מצב הכליות ושל החולה עצמו. מומלץ לבצע בדיקות בסיסיות לאיבחון מחלה כלייתית: בדיקת שתן כללית לדם וחלבון, בדיקת שתן ליחס אלבומין לקריאטינין ויחס חלבון לקריאטינין, בדיקת דם לתפקוד כלייתי ובדיקת אולטרה סאונד של הכליות ודרכי השתן.