יציאה עם תינוק מהבית אחרי לידה

רצוי להמשיך בינתיים להימנע מהריון.

מומלץ להגיע לרופאת הנשים לבדוק רמת נוגדנים ל-CMV מסוג IgG ו-IgM.

יש יותר מזן אחד של CMV ולכן גם רמת נוגדנים טובה אינה מגנה בהכרח כנגד כל שאר הזנים.

לסיכום:

רצוי לקחת את הילד לבדיקת רופא בעוד כחודש לרופא ילדים ולבקש בדיקה כדי לראות אם הוא כבר לא מדבק.

במקביל כדאי לבדוק רמת נוגדנים שלך עכשיו ושוב בעוד חודש.

הרופאה שלך תוכל להגיד לך אם חלפה הסכנה או לא. אם יש ספק ניתן לפנות למרפאת מומחים למחלות זיהומיות בהריון דרך קופ״ח

מוות בעריסה (בלע"ז SIDS)  הוא גורם המוות העיקרי בתינוקות עד גיל שנה . השיעור הוא  1.2-1.7 תינוקות מכל 1000 תינוקות. יש לציין כי הסיכון גבוה במיוחד ב 6 החודשים הראשונים לחיים
מוות בעריסה נקבע רק לאחר שנשללו  סיבות  אחרות כגון  מחלה, תאונה, זיהום או מחלה מולדת. התופעה קיימת בכל עדה, גזע או מין ללא כל הבחנה. המוות מתרחש בעריסה, במהלך השינה, ללא כל התרעה, בתינוקות בריאים וכיום  עדיין אין כל דרך לנבא מי עלול להיפגע. פגים  ותינוקות שנולדו במשקל נמוך כמו תאומים ושלישיות נמצאים בסיכון מוגבר.

 

<span style="color: #003676;"><strong>מה גורם למוות בעריסה?</strong></span>
לא ידוע מה גורם לתופעה.  קיימות השערות רבות והמחקר בנושא ענף. לאחרונה זיהו חוקרים מאוניברסיטת הארוורד קשר בין התופעה לבין רמה נמוכה של סרוטונין. הסרוטונין הינו רכיב בגזע המוח האחראי על איזור היקיצה. ייתכן כי בעתיד ניתן יהיה לבצע בדיקות דם ולאתר תינוקות בעלי רמות נמוכות של סרוטונין ובכך לזהות קבוצת סיכון אם  כי מלבד סרוטונין קרוב לוודאי שקיימים גורמים נוספים אשר עדיין לא זוהו.

&nbsp;

<span style="color: #003676;"><strong>האם ניתן למנוע מוות בעריסה?</strong></span>
זיהוי גורמי סיכון והגברת מודעות הורים הובילו לירידה בתמותת תינוקות מתסמונת זו בשנים האחרונות.

<hr class="line–light-blue line–thin" />
<p style="text-align: center;"><span style="font-size: 1.875rem; color: #003676;">המלצות להקטנת הסיכון למוות בעריסה:</span></p>
<p style="text-align: center;"><span style="color: #003676;">❉ השכבה על הגב ❉</span></p>
<p style="text-align: center;"><span style="color: #003676;">יש להשכיב את התינוק על הגב בלבד בזמן שינה (ביום ובלילה).</span>
<span style="color: #003676;"> אמנם שינה על הגב עלולה להוביל לאיחור בהתפתחות המוטוריקה הגסה (התהפכות, זחילה וכו) ובנוסף אצל חלק מהילדים תיתכן השטחה של החלק האחורי של הגולגולת אולם תופעות אלה ניתנות למניעה ע"י השכבת הילד על ביטנו בזמן ערנות</span></p>

<hr class="line–blue line–bold" />

<span style="font-size: 1.875rem; color: #910027;"><strong>יש להימנע מעישון בסביבת התינוק!</strong> </span>

<span style="color: #003676;"><strong>הוכח בוודאות קשר בין עישון האם בזמן ההריון ואחריו למוות בעריסה.</strong></span>

בקרב אמהות שעישנו לאחר הלידה, נמצאה עלייה בשכיחות עד פי 2 באמהות שעישנו גם בזמן ההריון – העלייה הייתה עד פי 3 למרכיבים בעשן הסיגריה השפעה שלילית על התפתחות ריאות התינוק והתפתחות המוח. חשיפה לעשן עלולה גם להפריע במנגנון ההתעוררות של התינוק משינה ופיקוח על מצב הערנות שלו. לפיכך, ההמלצה היא לא לעשן בעת ההריון וליד התינוק בשנת החיים הראשונה שלו.

<span style="color: #003676;"><strong>הנקה</strong></span>
מחקרים הראו כי הנקה מפחיתה את הסיכון למוות בעריסה באותה יעילות כמו השכבה על הגב. אחת ההשערות שהועלו לקשר בין הנקה לירידה בתמותה היא קיומם של נוגדנים בחלב האם העוזרים לתינוק להתמודד עם זיהומים בדרכי הנשימה, שכפי הנראה הם כשלעצמם מהווים גורם סיכון לתסמונת הקטלנית.
חלב אם מתעכל מהר יותר מתחליף חלב, ותינוקות יונקים נוטים להתעורר יותר בלילה, דבר המפחית את הסיכון לכך שיחנקו בשנתם או יפסיקו לנשום.

<span style="color: #003676;"><strong>המזרון חייב להיות קשה ושטוח</strong></span>
גורם נוסף העלול לתרום למוות בעריסה הם כלי המיטה. מתברר כי כלי מיטה כמו כריות ושמיכות ומזרנים רכים גורמים לפני התינוק "לשקוע" אל תוכם. התינוק שואף אל קירבו את האוויר הננשף, ובכך נפגעת תחלופת  החמצן עם פחמן דו חמצני.  באדם בוגר מצב זה מוביל לשינוי תנוחה ולשיפור האוורור. אצל תינוקות אין מנגנון זה מפותח דיו ולכן רמת הפחמן הדו חמצני עולה לרמות מסוכנות.
יש להימנע משינה משותפת במיטת ההורים מחשש לכיסוי דרכי הנשימה של התינוק ע"י ההורה הישן עד למצב של חנק.

&nbsp;

<span style="color: #003676;"><strong>הימנעו מחימום יתר</strong></span>
חימום יתר נמצא קשור למוות בעריסה. יש  להשכיב את התינוק על גבו, לא לכסות את ראשו, לא להגזים בכיסוי גופו, ולא לחמם יותר מדי את החדר.  חימום החדר מומלץ לדרגה של 22 מעלות

<span style="color: #003676;"><strong>מוצץ</strong></span>
תנועות המציצה מפחיתות את עומק השינה ומדרבנות את הנשימה.

ההמלצה היא  לעודד מציצת מוצץ רק לאחר ביסוס ההנקה וזאת בכדי למנוע "בלבול" ופגיעה ביניקה.

אנמיה מחוסר ברזל הינה תופעה שכיחה בינקות ויש לטפל בה מכיוון שהברזל משתתף כמעט בכל תהליכים בגוף והאנמיה גורמת לא רק לחולשה, לנשירת שיער ולחוסר תאבון (כמו שהסבתות נוהגות להטיף) אלא גם משפיעה על התפקוד המוחי. במחקר שנערך לא מכבר לקחו ילדים אנמיים ועשו להם מבחני אינטליגנציה. לאחר טיפול של 12 שבועות חזרו על אותם מבחנים וראה זה פלא – הילדים השיגו יונים טובים יותר בכל תתי המבחנים, ומי מאיתנו לא רוצה ילדים חכמים?
ולגופו של עניין, קיימים בשוק מספר תכשירי ברזל ואחד מהם הינו פריפל. על מנת לטפל באנמיה יש צורך בטיפול של 3 חודשים – כדי למלא את מחסני הברזל. צודק הרופא שיש לחזור על בדיקות דם לאחר התחלת הטיפול ולראות האם הברזל הספציפי אותו מקבלת הפעוטה נספג. לעיתים יש ספיגה חלקית של התכשיר ואז יש לנסות תכשיר אחר.
מובן מאליו שברגע שמחסני הברזל יתמלאו ובדיקות הדם יחזרו לנורמה לא יהיה צורך בהמשך טיפול בתנאי שבכלכלה הפעוטה תקבל מספיק ברזל ואין מחלת רקע (כמו למשל צליאק) הגורמת לאנמיה.