הפסקת תרופות ללחץ דם

לחץ הדם הוא תוצאה של שווי המשקל בין פעילות הלב המזרים דם לכלי הדם והגמישות של דופן כלי הדם המתרחבים עם כל פעימה של הלב וחוזרים ומתכווצים כאשר הלב מתרחב. פעולת שרירי דופן כלי הדם מסייעת להזרים את הדם מכלי הדם הגדולים אל העורקים הקטנים ומשם לרקמות.
ככל שהאדם מתבגר, גמישות כלי הדם פוחתת לכן הן היכולת להתרחב בזמן התכווצות שריר הלב והן היכולת להתכווץ בעת הרפית הלב פוחתות בעוצמתן. התוצאה היא שעם הגיל לחץ הדם הסיסטולי (שהוא הלחץ בעת התכווצות שריר הלב) עולה, ולחץ הדם הדיאסטולי, בעת הרפית הלב, יורד. לכן, אם לאדם בריא בגיל 30 נמדד לחץ דם של 130/80, באותו אדם, בגיל 50 לחץ הדם יהיה 140/70 ובגיל 60 הוא עשוי להיות 150/60. כמובן שקיימת שונות בין האנשים. באנשים שמנים, בהם תפוקת הלב גבוהה לחץ הדם הסיסטולי נוטה לעלות.
המושג יתר לחץ דם הוא שרירותי. אין למעשה גבול חד בין לחץ דם תקין לשאינו תקין. ככל שערכי לחץ הדם הסיסטולי גבוהים יותר כך הסיכון להתפתחות טרשת עורקים ותוצאותיה, התקפי לב ואירועים מוחיים, גבוהים יותר.

לכן כאשר לחץ הדם עולה, יש להורידו לרמות תקינות בתלות בגיל ובמשקל הגוף אך בדרך כלל לסביבות 130 סיסטולי. ברוב המכריע של המטופלים נדרש טיפול לפחות בשתי תרופות ואף יותר על מנת לשמור על ערכים תקינים. אם הטיפול יופסק הרי תוך מספר שבועות או חודשים יחזור לחץ הדם ויעלה.
בדרך כלל, רופא יתחיל בטיפול תרופתי רק לאחר מספר מדידות לאורך תקופת זמן של מספר שבועות. במקרים בודדים, בהם הוחל בטיפול על סמך מדידה בודדת ניתן לנסות ולהפסיק בהדרגה את הטיפול התרופתי אולם, יש להמשיך ולבדוק את לחץ הדם פעם בשבוע על מנת לאתר מוקדם עליה חוזרת אם תקרה ואז לחזור מיד ליטול תרופות.
הסיכון שבהפסקת הטיפול היא בעקר בכך שלאחר הפסקת נטילת התרופות האנשים חדלים למדוד את לחץ הדם, ואז מתעוררים כעבור שנה או שנים לאחר שאירע התקף לב או אירוע מוחי שהיה בהחלט בר מניעה אילו הטיפול נמשך.