דף הבית / שאלות ותשובות / שאיפת חומרים בעיתיים
שלום רב
אני עובד כסופר סת"ם
כחלק מעבודתי אני מפזר אבקות של "טלק" ו"גיר" על היריעות שעליהם אני כותב.
בנוסף במהלך הכתיבה אני רוכן על היריעה (המלאה גיר וטלק) ופני קרובים מאד ליריעה כך במשך שעות.
לאחרונה הבנתי שיש מרכיבים בעיתיים גם בטלק וגם בגיר שאותם אני שואף לריאותיי ללא הרף, אלו יכולים לגרום לי לסרטן או/ו שאר מחלות.
שאלותיי:
1. איזה מרכיבים בעיתיים יש בחומרים אלו ?
2. האם יש טלק וגיר ללא (חלק) המרכיבים הבעיתיים ?
3. למה יכולים לגרום המרכיבים הבעיתיים ומה הסבירות ?
4. האם אני יכול להגן על עצמי מחומרים אלה (כמו מכשיר לטיהור אויר או ללבוש משהו על הפה והאף וכו) ?
חשוב לי להדגיש שכמוני יש אלפים רבים.
אני אישית מחובר לקרוב למאות סופרים (בישומיי המסרים המידיים) ולכן לתשובתכם יהיה משקל רב מאד.
שלום רב.
יש הבדל גדול בין גיר לבין טלק.
הגיר הוא קלציום קרבונאט. חומר ביולוגי המתפרק בנקל ברגע שהוא בא במגע על נוזלי הגוף. אין בו נזק.
הטלק הוא סיליקאט. יסוד אנאורגני שאינו מתפרק ושוקע בריאות. שאיפה חוזרת לאורך שנים יכולה לגרום נזק משמעותי לריאות.
מחלה הנקראת סייקוזיס גורמת להצטלקות ברקמת הריאה, מצמצמת את יכולת הנשימה, מהווה רקע נוח להתפתחות זיהומים משניים.
מאד רצוי להימנע משמוש בטלק באופן קבוע.
רפואה שלמה !
שלום וברכה.
אני אחרי 7 לידות רגילות. תקופה ארוכה עם ורידים בולטים ברגליים. בשבוע האחרון הורידים במפשעה מגרדים לי מאוד!!!! ובולטים מאוד.
אשמח לייעוץ מה יש לעשות.
ניסתי לקבוע תור אבל יש רק לעוד חודש וזה בלתי נסבל.
תודה רבה
שלום,
הגברת יכולה להגיע למרפאתי ביום ראשון בעוד שבוע – נא לתאם עבורה תור.
בינתיים יכולה להשתמש במשחת ULTRALAN CREAM.
בברכה,
הרופא שלח אותי לעבור "בדיקה גרעינית", הביטוי נשמע לי מפחיד ובלתי מובן, על מה בדיוק מדובר ובמה יעילה בדיקה כזו על פני בדיקות אחרות כמו רנטגן או אולטרסאונד למשל?
ראשית אבהיר, כי רפואה גרעינית זהו ענף ברפואה העוסק בשימוש בחומרים רדיואקטיביים לצורך איבחון וטיפול.
עיקרון הבדיקה ברפואה גרעינית היא שבעזרת העוקבים הרדיו אקטיבים ניתן להדגים איברים ורקמות ובעיקר תהליכים תפקודיים של אברים ורקמות שונות ופעילות מטבולית ברמה מולקולרית.
היתרון של הרפואה הגרעינית ביחס לאמצעי דימות אחרים כגון רנטגן, סיטי, אולטראסאונד וכו' הוא שרוב בדיקות הדימות ברפואה מדגימות מבנה של אברים ורקמות כלומר "אנטומיה", אך רפואה גרעינית עוסקת בהדמיה של תפקוד האיברים השונים, כלומר "פיזיולוגיה".
וכן פעולות מטבוליות ברמה מולקולרית במצבים פיזיולוגים בה ההפרעה פיזיולוגית והמטבולית מקדימה לרוב את השינויים המבניים כתוצאה מהמחלה. לכן ניתן לאבחן בעזרת הרפואה הגרעינית את התפתחות המחלה עוד בשלביה הראשוניים לפני שמתפתחים שינויים אנטומיים.
הרפואה הגרעינית אינה מחליפה אמצעי הדמיה אחרים, הרפואה הגרעינית באה כבדיקה משלימה לאמצעי הדמיה אחרים
וכמובן הרפואה הגרעינית אינה מחליפה אמצעי הדמיה אחרים, הרפואה הגרעינית באה כבדיקה משלימה לאמצעי הדמיה אחרים כי היא מאפשרת קבלת מידע שאינו מתאפשר בבדיקות האחרות, שילוב של אמצעי הדימות הנותנים הדמיה אנטומית יחד עם הרפואה הגרעינית מאפשרת איבחון מדוייק יותר (ולכן קיימים היום מכשירים המאפשרים בו זמנית לבצע את שתי הבדיקות כגון מכשיר C.T ומכשיר לבדיקת קרינה גרעינית המותקנים על אותה המצלמה).
תהליך ביצוע הבדיקה:
החומר הרדיואקטיבי מוחדר דרך הווריד או בשאיפה או בבליעה.
בהתאם לסוג הבדיקה ההמתנה נעה בין מספר דקות למספר שעות, לדוגמא מיפוי עצמות ולב כ- 3-4 שעות המתנה.
במהלך הבדיקה הנבדק מתבקש לעמוד, לשבת או לשכב.
הבדיקה "מיפוי" מבוצעת בעזרת מצלמה הנקראת "מצלמת גמא" – מכשיר הקולט את הקרינה הנפלטת מגוף הנבדק ומאפשר קבלת תמונה ומידע לגבי איברים ופעילויות שונות בגוף, כמובן שהנבדק אינו חש מאומה.
הנבדק מתבקש מדי פעם לשנות תנוחה לצורך קבלת זויות שונות הדרושות לסריקה, במהלך הסריקה על הנבדק להימנע מתזוזה היכולה לשבש את תוצאות הסריקה, משך הסריקה תלוי בסוג הבדיקה, הבדיקה אינה כואבת או מסוכנת אי הנוחות היחידה שהנבדק חש היא דקירה קלה לצורך החדרת החומר לווריד (כמו לקיחת דם), במהלך הבדיקה הנבדק רק עומד, יושב או שוכב מתחת למצלמת הגמא.
רמת הקרינה לנבדק היא נמוכה, ברמות זהות לבדיקות אחרות ברנטגן כשקיים פיקוח הדוק על כל המכונים ע"י משרד הבריאות, המשרד לאיכות הסביבה והעבודה.
במכונים עובדים רק צוותים מקצועיים שעברו הכשרה מיוחדת בבטיחות קרינה ושימוש בחומרים רדיואקטיביים, בניהול רופא מומחה ברפואה גרעינית.
תגובה אלרגית לבדיקות ברפואה גרעינית היא נדירה ביותר לכן הבדיקות מבוצעות גם בנבדקים הידועים כאלרגיים לתרופות שונות וליוד.
לרוב אין צורך בהכנה של הנבדקים לקראת הבדיקה ובמידה ויש צורך להפסיק תרופות לפני הבדיקה, הנבדק מקבל טופס הכנה לבדיקה.
ניתן לבצע את הבדיקות גם בילדים, כמובן שמינון החומר הוא ביחס למשקל הנבדק.
את הבדיקה ניתן לבצע גם בנשים בהריון אך יש לשקול את נחיצות הבדיקה ובאם ניתן לבצע בדיקה חליפית.
אישה מניקה – ניתן לבצע את המיפוי תוך הנחיה שבמהלך 24 שעות מההזרקה אין להשתמש בחלב האם.
בכל מקרה יש להודיע לצוות המכון באם הנבדקת בהריון או מניקה.
שלום,
אני בגיל 40+עם הרבה עודף משקל ניסיתי ואני עוד מנסה לרדת במשקל .
כשאני עושה דיאטה ומתחילה לראות תוצאות אני מקבלת צמרמורות ולא יכולה להתחמם בכל עונות השנה אני ממש סובלת מזה …
מישהוא יכול להגיד לי איך אני יכולה לעזור לעצמי?
כששאלתי לרופא משפחה שהוא גם ירד במשקל הוא מראה לי שהוא גם עומד ליד הסקה כל היום והוא לא יכול לעזור ….
בתודה מראש ומחכה לתשובה !
תחושת קור היא תופעה מוכרת באנשים היורדים במשקל. שני האמצעים היעילים להתמודד עם התופעה הם פעילות גופנית אינטנסיבית ולבוש חם יותר.
אין הסבר טוב לתופעה. היא אינה חולפת עם הזמן אולם תחושת הקור מתמתנת.