אולי ימצא הגוף שיתנדב להרים את הכפפה ולחקור את נושא הריטלין בהריון? התגובות בפורומים השונים כולן מדברות על היעדר מחקרים מספקים.
אני אישית ממש מתקשה לשקול הריון בגלל הענין הזה.
מתוך ידיעותי הלא מקצועיות- אני יודעת שריטלין קצר טווח - משפיע רק כשהוא בגוף, השאלה כמה מתוך הכמות עוברת לעובר ומה יכולים להיות הנזקים.
מקסימום יצא לי ילד אחד ללא הפרעת קשב...:)
שלום,
תודה על שאלתך שהיא באמת נוגעת בבעיה שכיחה יחסית שהתשובה עליה לא פשוטה .
נטילת ריטאלין בהריון מסווגת על ידי רשות התרופות האמריקאית כ קבוצת סיכון " C " שמשמעותו- קיים סיכון לעובר המתבסס על ניסויים בבעלי חיים אך לא באדם .
ההנחיה היא שבמקרים כאלו על המטופלת והרופא המטפל צריכים להחליט באם התועלת בטיפול במהלך ההיריון עולה משמעותית על הסיכון . כך גם נכון לגבי הנקה .
יש תיאורי מקרה בודדים על תחלואת עובר לבבית משמעותית אבל ללא מחקר מבוקר אלא תיאור אקראי .
בהצלחה
שלום,
אני לא יודע לבלוע כדורים ויש כדורים שאני חייב לקחת אז רציתי לדעת האם מותר לרסק לתוך מים כדור לקסדין ?
שלום,
יש לקרוא את הדף המצורף לתרופה.
שם אמור להיות כתוב אם מותר לחצות או לרסק את הכדור.
שאלה:
שמעתי לאחרונה על מקרה מצער של מוות בעריסה אצל תינוק בן חצי שנה ונחרדתי מאוד. ברצוני לדעת האם יש כיום דרכים שיכולות למזער את הסכנה ואולי אף למנוע אותה לחלוטין?
מוות בעריסה (בלע"ז SIDS) הוא גורם המוות העיקרי בתינוקות עד גיל שנה . השיעור הוא 1.2-1.7 תינוקות מכל 1000 תינוקות. יש לציין כי הסיכון גבוה במיוחד ב 6 החודשים הראשונים לחיים
מוות בעריסה נקבע רק לאחר שנשללו סיבות אחרות כגון מחלה, תאונה, זיהום או מחלה מולדת. התופעה קיימת בכל עדה, גזע או מין ללא כל הבחנה. המוות מתרחש בעריסה, במהלך השינה, ללא כל התרעה, בתינוקות בריאים וכיום עדיין אין כל דרך לנבא מי עלול להיפגע. פגים ותינוקות שנולדו במשקל נמוך כמו תאומים ושלישיות נמצאים בסיכון מוגבר.
<span style="color: #003676;"><strong>מה גורם למוות בעריסה?</strong></span>
לא ידוע מה גורם לתופעה. קיימות השערות רבות והמחקר בנושא ענף. לאחרונה זיהו חוקרים מאוניברסיטת הארוורד קשר בין התופעה לבין רמה נמוכה של סרוטונין. הסרוטונין הינו רכיב בגזע המוח האחראי על איזור היקיצה. ייתכן כי בעתיד ניתן יהיה לבצע בדיקות דם ולאתר תינוקות בעלי רמות נמוכות של סרוטונין ובכך לזהות קבוצת סיכון אם כי מלבד סרוטונין קרוב לוודאי שקיימים גורמים נוספים אשר עדיין לא זוהו.
<span style="color: #003676;"><strong>האם ניתן למנוע מוות בעריסה?</strong></span>
זיהוי גורמי סיכון והגברת מודעות הורים הובילו לירידה בתמותת תינוקות מתסמונת זו בשנים האחרונות.
<hr class="line–light-blue line–thin" />
<p style="text-align: center;"><span style="font-size: 1.875rem; color: #003676;">המלצות להקטנת הסיכון למוות בעריסה:</span></p>
<p style="text-align: center;"><span style="color: #003676;">❉ השכבה על הגב ❉</span></p>
<p style="text-align: center;"><span style="color: #003676;">יש להשכיב את התינוק על הגב בלבד בזמן שינה (ביום ובלילה).</span>
<span style="color: #003676;"> אמנם שינה על הגב עלולה להוביל לאיחור בהתפתחות המוטוריקה הגסה (התהפכות, זחילה וכו) ובנוסף אצל חלק מהילדים תיתכן השטחה של החלק האחורי של הגולגולת אולם תופעות אלה ניתנות למניעה ע"י השכבת הילד על ביטנו בזמן ערנות</span></p>
<hr class="line–blue line–bold" />
<span style="font-size: 1.875rem; color: #910027;"><strong>יש להימנע מעישון בסביבת התינוק!</strong> </span>
<span style="color: #003676;"><strong>הוכח בוודאות קשר בין עישון האם בזמן ההריון ואחריו למוות בעריסה.</strong></span>
בקרב אמהות שעישנו לאחר הלידה, נמצאה עלייה בשכיחות עד פי 2 באמהות שעישנו גם בזמן ההריון – העלייה הייתה עד פי 3 למרכיבים בעשן הסיגריה השפעה שלילית על התפתחות ריאות התינוק והתפתחות המוח. חשיפה לעשן עלולה גם להפריע במנגנון ההתעוררות של התינוק משינה ופיקוח על מצב הערנות שלו. לפיכך, ההמלצה היא לא לעשן בעת ההריון וליד התינוק בשנת החיים הראשונה שלו.
<span style="color: #003676;"><strong>הנקה</strong></span>
מחקרים הראו כי הנקה מפחיתה את הסיכון למוות בעריסה באותה יעילות כמו השכבה על הגב. אחת ההשערות שהועלו לקשר בין הנקה לירידה בתמותה היא קיומם של נוגדנים בחלב האם העוזרים לתינוק להתמודד עם זיהומים בדרכי הנשימה, שכפי הנראה הם כשלעצמם מהווים גורם סיכון לתסמונת הקטלנית.
חלב אם מתעכל מהר יותר מתחליף חלב, ותינוקות יונקים נוטים להתעורר יותר בלילה, דבר המפחית את הסיכון לכך שיחנקו בשנתם או יפסיקו לנשום.
<span style="color: #003676;"><strong>המזרון חייב להיות קשה ושטוח</strong></span>
גורם נוסף העלול לתרום למוות בעריסה הם כלי המיטה. מתברר כי כלי מיטה כמו כריות ושמיכות ומזרנים רכים גורמים לפני התינוק "לשקוע" אל תוכם. התינוק שואף אל קירבו את האוויר הננשף, ובכך נפגעת תחלופת החמצן עם פחמן דו חמצני. באדם בוגר מצב זה מוביל לשינוי תנוחה ולשיפור האוורור. אצל תינוקות אין מנגנון זה מפותח דיו ולכן רמת הפחמן הדו חמצני עולה לרמות מסוכנות.
יש להימנע משינה משותפת במיטת ההורים מחשש לכיסוי דרכי הנשימה של התינוק ע"י ההורה הישן עד למצב של חנק.
<span style="color: #003676;"><strong>הימנעו מחימום יתר</strong></span>
חימום יתר נמצא קשור למוות בעריסה. יש להשכיב את התינוק על גבו, לא לכסות את ראשו, לא להגזים בכיסוי גופו, ולא לחמם יותר מדי את החדר. חימום החדר מומלץ לדרגה של 22 מעלות
<span style="color: #003676;"><strong>מוצץ</strong></span>
תנועות המציצה מפחיתות את עומק השינה ומדרבנות את הנשימה.
ההמלצה היא לעודד מציצת מוצץ רק לאחר ביסוס ההנקה וזאת בכדי למנוע "בלבול" ופגיעה ביניקה.
האם ייתכן ואין ריאקציה נכונה בין כדורי הלחץ אותם אני נוטלת (קרדילוק) לבין האלטרולט?
בשעות הערב הראש שלי רועד באזור המוח הקטן ואני מרגישה כאילו חלקי לגו מתרוצצים בראש.
אני רוצה לבקר אצל רופא מומחה ללחץ דם ולא יודעת מה שמו המקצועי של רופא כזה.
שלום,
אלטרולט היא תרופה המקלה על תופעות של דיכאון. המינון של תכשיר זה נמוך לכן ,ברוב הנוטלים אותו, אין כל תופעות לוואי. במינון גבוה יותר תרופה זו יכולה לגרום להחשת הדופק.
אין בעיה ליטול אלטרולט יחד עם תרופות לאיזון לחץ הדם.
התופעות שהשואלת מתארת אינן נגרמות על ידי לחץ דם גבוה אלא על ידי דחק נפשי.
לכן את הפתרונות יש לחפש אצל יועץ לבעיות נפשיות ,פסיכיאטר ולא אצל רופא פנימאי או נפרולוג (אלה הרופאים המטפלים באיזון לחץ הדם).
