אני סובל מפסואוריאזיס בצורה קלה אך בשנים האחרונות בדלקות פרקים ברגלים. טופלתי בקורטיזון שעזר אך הדלקת קפצה למקומות חדשים ועתה לאצבע שבכף היד להתנפחות וכאבים. בביקור אצל ראומטולוג הוא אמר שיש תרופה טובה בסל התרופות אך כדי להגיע אליה עלי לנסות קודם לכך שני סוגי תרופות אחרות הפוגעות בכבד ורק לאחר מכן במידה וצריך אפשר לעבור לתרופה המיוחלת.לא לקחתי שום טיפול בינתיים.
האם זו הדרך היחידה לטיפול? או יש דרך אולי יותר רכה להגיע למטרה הנכספת?
לדלקת פרקים פסוריאטית ישנם מספר טיפולים טובים.
הטיפול הותיק שיש בו נסיון רב שנים הוא טיפול ב MTX , טיפול זה אכן יכול לפגוע בכבד ולכן המטופל צריך לערוך בדיקות דם אחת למספר שבועות כדי להבחין בפגיעה כבר בתחילתה. במידה וקיימת פגיעה (והיא מופיעה רק אצל אחוז נמוך מהמטופלים) הרי הפסקת התרופה עם היכולת הריפוי המדהימה של הכבד – והפגיעה נעלמת.
קיים טיפול חדשני יותר שבו הנסיון מתרבה עם השנים והוא בתרופות ביולוגיות. תרופות אלו בדרך כלל אינם פוגעות בכבד אך גם להן חסרונות (כדוגמת הצורך במינונים עולים והפסקת היעילות לאחר תקופה מסוימת, בחלק מהמטופלים).
משרד הבריאות וסל הבריאות החליטו שהדרך הטיפולית הנכונה היא – להמשיך בתרופה הוותיקה בעלת הנסיון הגדול וההצלחות מרובות , עם הסיכון המסוים לפגיעה כבדית חולפת – כתרופה ראשונה במחלה זו.
חולה שאינו מסוגל לקבל את התרופה הראשונה מסיבות שונות (כדוגמת אלרגיה, פגיעה כבדית או אחרת) הרי יקבל את הטיפול הביולוגי.
אין ספק שגם השיקול הכלכלי עומד בפני משרד הבריאות וסל התרופות, אך לציין שלא רק שיקול זה מדריך את הדרך, אלא שחולים רבים אכן נהנים מהתרופה הראשונה וחיים ללא כאבים וללא מגבלות עם תרופה זו.
לולא התוויה זו של משרד הבריאות סביר להניח שהחולים לא היו מקבלים את התרופה הראשונה (כי מי רוצה להסתכן בפגיעה כבדית?) והרפואה והחולים היו מפסידים תרופה יעילה.
בברכת רפואה שלמה!
"אני אמא לשלושה ילדים ולאחרונה שמתי לב להופעת ורידים ברגליים בעיקר בחלק הפנימי של הרגל.
התחלתי גם לסבול מכבדות ועייפות בעיקר כשאני עומדת זמן רב למשל בימי שישי בהכנות לשבת , אני עומדת שעות מרובות על רגלי וכשמגיעה השבת אני מוצאת את עצמי רק רוצה לשכב ולהרגיע את רגלי".
אני מאד סובלת ולא יודעת מה לעשות?
דם שמביא חמצן וחומרים מזינים לרקמות מועבר דרך כלים הנקראים עורקים מהלב לכל תא בגוף (לדוגמא, כשבודקים בשורש כף היד למעשה מרגישים את פעימות הדופק) לאחר ניצול החמצן והחומרים האחרים ברמת התא, יש צורך להביא את הדם חזרה ללב ולריאות.
הכלים המובילים את הדם חזרה ללב נקראים ורידים לעומת העורקים הדפנות של צינורות אלה הם דקים ולכן יש להם היכולת להתרחב ויש להם אפשרות להכיל 2/3 מנפח הדם בתוכם. כיון שהאדם עומד זקוף על שתי רגליו קיימת בעיה להחזיר את הדם ללב בניגוד לחוקי הפיזיקה- שנוזל עולה למעלה.
בגוף קיים מנגנון מאד ייחודי להחזיר את הדם ללב. בורידים קיימים מבנים קטנים ודקים מאד המשמשים כשסתומים המאפשרים לדם הורידי לזרום לכיוון הלב בלבד ואם האדם עומד השסתומים מונעים זרימה חוזרת. תנועות שרירי הרגלים הלוחצים על הורידים מקדמים את הדם לכיוון הלב בהדרגה.
הורידים העמוקים הנלחצים ע"י השרירים מחוברים לורידים השטחיים באמצעות ורידי רוחב(פרפורנטים) כך מתאפשר ניקוז יעיל של הדם הוורידי אל הלב גם מהוורידים השטחיים שאינם נלחצים ישירות ע"י השרירים.
במשך השנים חלה שחיקה מסויימת ברקמת השסתומים החד-כיווניים שבוורידי הרגלים. כאשר השסתום נותר פתוח הדם זורם כלפי מעלה בעת התכווצות השרירי אך חוזר כלפי מטה כאשר השריר חדל להתכווץ. לכן הזרימה כלפי מעלה מופרעת וכמות גדולה של דם עומדת בוורידי הרגלים. דם שאינו זורם משחרר את החמצן ולאחר מכן הרקמה שמסביבי סובלת מחוסר יחסי של חמצן . לכן צבע הרגל משתנה לגוונים של כחול ,לעיתים נוצרת בצקת וכן העדר החמצן גורם לכאבים בשרירים. במצבים קיצוניים חוסר החמצן ברקמות הרגליים גורם לשינויים בצבע העור ולפצעים בשוקיים .
אני בשנות העשרים לחיי, מדי פעם בפרט כשאני יוצא מהרכב לאחר נהיגה וסוגר את דלת המכונית, אני מקבל מין זרם חשמלי לכמה שניות, במקרה ואני נוגע במשהו אחר, החשמל עובר גם לשם. מה זה בדיוק ואיך ניתן למנוע את זה ?
תודה מראש.
שלום ,
זו תופעה מוכרת עקב "חשמל סטטי" .הגוף שלנו הוא מוליך חשמל גרוע אך כאשר העור יבש קיים לעיתים מתח חשמלי העור המתפרק במגע עם מוליך טוב כמו מתכת ואז נוצר לחלקיק שנייה זרם חשמלי .
התופעה אינה מסוכנת. אפשר למנוע אותה ע"י מריחת הידיים בקרם או על ידי חיכוך הידיים זו בזו לפני היציאה מהמכונית.
שלום,
למעלה משנה אני מרגיש צריבה בעור הפנים רופאי העור טוענים שהבעיה אינה בעור וגם רופאים אחרים לא מצאו מקור הבעיה קיבלתי כדורי בי 12 וציפרלאקס. לא עזר.
מה יכולה להיות מקור הבעיה למי עלי לפנות?
שלום ,
תחושת צריבה או גרד בעור הן לעיתים ביטוי להפרעות פנימיות. מחלות כבד או הפרעות המערכת החיסון הן הסיבות הנפוצות לגרד. אולם תחושת צריבה המוגבלת לאזור אחד ,במקרה זה, הפנים, אינה מוכרת לי כביטוי למחלה פנימית.
עצם ההגבלה האזורית מכוונת להפרעה מקומית בעור ולא לסיבה אחרת.
יתכן שסבון מגרה את עור הפנים ואולי משחה כלשהיא או קרם גילוח או בושם.
יש לחפש סיבות מקומית ולא מחלות כלליות.
רפואה שלמה,
