בן 24 עושה ספורט באופן קבוע ובריא בדרך כלל.
לאחרונה לפני כחודש לערך החלו אצלי מצבים של הזעה מרובה וגלי חום באזור בית השחי, בנוסף אני מרגיש קור.
ההרגשה היא מוזרה מכיוון שפעמים רבות קר לי מאוד למשל בערב אך אני עדיין מזיע המון.
אבקש מרופא מוסמך לייעץ לי בדבר בעיה זאת.
תודה רבה!
זעת יתר היא הפרעה העומדת לעיתים בזכות עצמה אולם הזעת יתר עלולה להיות סימן למחלות אחרות.
לכן ,לפני נקיטת אמצעי טיפול כלשהם ,השואל חייב להיבדק ביסודיות על ידי הרופא המטפל שיערוך גם בדיקות דם מתאימות . אם לא תמצא כל סיבה להזעה יהיה צורך לשקול את אחד הטיפולים המכוונים לבעיה זו.
אני סובל מפסואוריאזיס בצורה קלה אך בשנים האחרונות בדלקות פרקים ברגלים. טופלתי בקורטיזון שעזר אך הדלקת קפצה למקומות חדשים ועתה לאצבע שבכף היד להתנפחות וכאבים. בביקור אצל ראומטולוג הוא אמר שיש תרופה טובה בסל התרופות אך כדי להגיע אליה עלי לנסות קודם לכך שני סוגי תרופות אחרות הפוגעות בכבד ורק לאחר מכן במידה וצריך אפשר לעבור לתרופה המיוחלת.לא לקחתי שום טיפול בינתיים.
האם זו הדרך היחידה לטיפול? או יש דרך אולי יותר רכה להגיע למטרה הנכספת?
לדלקת פרקים פסוריאטית ישנם מספר טיפולים טובים.
הטיפול הותיק שיש בו נסיון רב שנים הוא טיפול ב MTX , טיפול זה אכן יכול לפגוע בכבד ולכן המטופל צריך לערוך בדיקות דם אחת למספר שבועות כדי להבחין בפגיעה כבר בתחילתה. במידה וקיימת פגיעה (והיא מופיעה רק אצל אחוז נמוך מהמטופלים) הרי הפסקת התרופה עם היכולת הריפוי המדהימה של הכבד – והפגיעה נעלמת.
קיים טיפול חדשני יותר שבו הנסיון מתרבה עם השנים והוא בתרופות ביולוגיות. תרופות אלו בדרך כלל אינם פוגעות בכבד אך גם להן חסרונות (כדוגמת הצורך במינונים עולים והפסקת היעילות לאחר תקופה מסוימת, בחלק מהמטופלים).
משרד הבריאות וסל הבריאות החליטו שהדרך הטיפולית הנכונה היא – להמשיך בתרופה הוותיקה בעלת הנסיון הגדול וההצלחות מרובות , עם הסיכון המסוים לפגיעה כבדית חולפת – כתרופה ראשונה במחלה זו.
חולה שאינו מסוגל לקבל את התרופה הראשונה מסיבות שונות (כדוגמת אלרגיה, פגיעה כבדית או אחרת) הרי יקבל את הטיפול הביולוגי.
אין ספק שגם השיקול הכלכלי עומד בפני משרד הבריאות וסל התרופות, אך לציין שלא רק שיקול זה מדריך את הדרך, אלא שחולים רבים אכן נהנים מהתרופה הראשונה וחיים ללא כאבים וללא מגבלות עם תרופה זו.
לולא התוויה זו של משרד הבריאות סביר להניח שהחולים לא היו מקבלים את התרופה הראשונה (כי מי רוצה להסתכן בפגיעה כבדית?) והרפואה והחולים היו מפסידים תרופה יעילה.
בברכת רפואה שלמה!
כמה זמן אחרי שמקבלים הרפס הוא כבר לא מדבק ואפשר להמשיך בחיים כרגיל? (כלומר, בעת התפרצות)
הרפס חדל להדביק יומיים שלושה לאחר שהשלפוחיות והגלד נעלמו
