שלום
אני בת 65 , מטופלת בליפיטור, מאוזנת מבחינת שומנים בדם ורזה מאוד. כיום אני מקפידה על אוכל רזה כמעט ללא שומנים. האם מותר לי לאכול אוכל שמן יותר כגון בשר בקר, גבינה צהובה, גבינה 5% וכד' ולהסתמך על הטיפול בסטטינים שהאיזון לא יופר?
בתודה מראש
ריכוז והרכב השומנים בדם מווסת ,בעיקר, על ידי מערך גנים העובר בתורשה (משני ההורים) ונתון גם לשינויים גנטיים המתרחשים תוך כדי חיי האדם.
להרכב האוכל השפעה שולית בלבד על שומני הדם.
אם השואלת תשמור על משקל תקין הרכב שומני הדם לא ישתנה גם אם תקל מעט על משטר הדיאטה ותאכל תפריט מגוון הכולל גם בשר ומוצרי חלב שמנים בכמות סבירה.
שלום רב,
אבא שלי חולה מורכב (סוכרת, לב ריאות ועוד). הוא מאושפז כשבוע בבית חולים לאחר שזיהום בקרסול הגיע עד לעצם. הרופאים הגיעו להחלטה שיש לכרות את כף הרגל (מתחת לברך). היום שאלו אותנו הרופאים האם הוא בר שיקום לאחר הניתוח (כלומר האם הוא ישתמש בפרוטזה). לאחר שענינו שלא (מתקשה בניידות בחודשים האחרונים ואף סיעודי), הרופא הסביר שינתחו אותו וכירתו את הרגל מעל הברך והסבירו שקיים סיכון שאם ישאירו את הגדם מתחת לברך- ייתכן וזה יזדהם וכנראה יוביל לניתוח נוסף.
אבא שלי חושש מכך ולא מעוניין שיורידו מהרגל כל כך הרבה (במיוחד שככל הנראה ישנן רקמות בריאות ברגל, חוץ מאשר הקרסול -שם, כאמור,הזיהום הגיע עד לעצם).
אודה לעזרה בנושא
בענין זה כל מקרה לגופו. כעיקרון רגל מזוהמת מהווה סיכון בריאותי ואם יש אינדיקציה לפי חוות דעת הרופאים המטפלים המומחים לנושא (אורטופדים, רופא פנימי ורופא כלי דם בדרך כלל ) אני ממליץ לקבל את חוות דעתם ולנהוג לפיה.
הרופא שלח אותי לעבור "בדיקה גרעינית", הביטוי נשמע לי מפחיד ובלתי מובן, על מה בדיוק מדובר ובמה יעילה בדיקה כזו על פני בדיקות אחרות כמו רנטגן או אולטרסאונד למשל?
ראשית אבהיר, כי רפואה גרעינית זהו ענף ברפואה העוסק בשימוש בחומרים רדיואקטיביים לצורך איבחון וטיפול.
עיקרון הבדיקה ברפואה גרעינית היא שבעזרת העוקבים הרדיו אקטיבים ניתן להדגים איברים ורקמות ובעיקר תהליכים תפקודיים של אברים ורקמות שונות ופעילות מטבולית ברמה מולקולרית.
היתרון של הרפואה הגרעינית ביחס לאמצעי דימות אחרים כגון רנטגן, סיטי, אולטראסאונד וכו' הוא שרוב בדיקות הדימות ברפואה מדגימות מבנה של אברים ורקמות כלומר "אנטומיה", אך רפואה גרעינית עוסקת בהדמיה של תפקוד האיברים השונים, כלומר "פיזיולוגיה".
וכן פעולות מטבוליות ברמה מולקולרית במצבים פיזיולוגים בה ההפרעה פיזיולוגית והמטבולית מקדימה לרוב את השינויים המבניים כתוצאה מהמחלה. לכן ניתן לאבחן בעזרת הרפואה הגרעינית את התפתחות המחלה עוד בשלביה הראשוניים לפני שמתפתחים שינויים אנטומיים.
הרפואה הגרעינית אינה מחליפה אמצעי הדמיה אחרים, הרפואה הגרעינית באה כבדיקה משלימה לאמצעי הדמיה אחרים
וכמובן הרפואה הגרעינית אינה מחליפה אמצעי הדמיה אחרים, הרפואה הגרעינית באה כבדיקה משלימה לאמצעי הדמיה אחרים כי היא מאפשרת קבלת מידע שאינו מתאפשר בבדיקות האחרות, שילוב של אמצעי הדימות הנותנים הדמיה אנטומית יחד עם הרפואה הגרעינית מאפשרת איבחון מדוייק יותר (ולכן קיימים היום מכשירים המאפשרים בו זמנית לבצע את שתי הבדיקות כגון מכשיר C.T ומכשיר לבדיקת קרינה גרעינית המותקנים על אותה המצלמה).
תהליך ביצוע הבדיקה:
החומר הרדיואקטיבי מוחדר דרך הווריד או בשאיפה או בבליעה.
בהתאם לסוג הבדיקה ההמתנה נעה בין מספר דקות למספר שעות, לדוגמא מיפוי עצמות ולב כ- 3-4 שעות המתנה.
במהלך הבדיקה הנבדק מתבקש לעמוד, לשבת או לשכב.
הבדיקה "מיפוי" מבוצעת בעזרת מצלמה הנקראת "מצלמת גמא" – מכשיר הקולט את הקרינה הנפלטת מגוף הנבדק ומאפשר קבלת תמונה ומידע לגבי איברים ופעילויות שונות בגוף, כמובן שהנבדק אינו חש מאומה.
הנבדק מתבקש מדי פעם לשנות תנוחה לצורך קבלת זויות שונות הדרושות לסריקה, במהלך הסריקה על הנבדק להימנע מתזוזה היכולה לשבש את תוצאות הסריקה, משך הסריקה תלוי בסוג הבדיקה, הבדיקה אינה כואבת או מסוכנת אי הנוחות היחידה שהנבדק חש היא דקירה קלה לצורך החדרת החומר לווריד (כמו לקיחת דם), במהלך הבדיקה הנבדק רק עומד, יושב או שוכב מתחת למצלמת הגמא.
רמת הקרינה לנבדק היא נמוכה, ברמות זהות לבדיקות אחרות ברנטגן כשקיים פיקוח הדוק על כל המכונים ע"י משרד הבריאות, המשרד לאיכות הסביבה והעבודה.
במכונים עובדים רק צוותים מקצועיים שעברו הכשרה מיוחדת בבטיחות קרינה ושימוש בחומרים רדיואקטיביים, בניהול רופא מומחה ברפואה גרעינית.
תגובה אלרגית לבדיקות ברפואה גרעינית היא נדירה ביותר לכן הבדיקות מבוצעות גם בנבדקים הידועים כאלרגיים לתרופות שונות וליוד.
לרוב אין צורך בהכנה של הנבדקים לקראת הבדיקה ובמידה ויש צורך להפסיק תרופות לפני הבדיקה, הנבדק מקבל טופס הכנה לבדיקה.
ניתן לבצע את הבדיקות גם בילדים, כמובן שמינון החומר הוא ביחס למשקל הנבדק.
את הבדיקה ניתן לבצע גם בנשים בהריון אך יש לשקול את נחיצות הבדיקה ובאם ניתן לבצע בדיקה חליפית.
אישה מניקה – ניתן לבצע את המיפוי תוך הנחיה שבמהלך 24 שעות מההזרקה אין להשתמש בחלב האם.
בכל מקרה יש להודיע לצוות המכון באם הנבדקת בהריון או מניקה.
