Skip to Content

פחד מבעלי חיים

2016 נובמבר 22 / כ"א חשון ה' אלפים תשע"ז
האם כל האנשים נמשכים באותה מידה לבעלי חיים? | האם זו רק פונקציה של כמה שהינו בחברתם מאז נולדנו או שיש כאלו שבטבע שלהם נמשכים יותר וכאלו שפחות? האם יש באמת בעלי חיים שמעוררים בנו גועל וכאלו שלא? למה אנחנו, למשל, יכולים לצרוח מחתולה שנכנסה הביתה ואנשים מבחוץ יגדלו אותה בבית בחדווה
- ,

התנהגות במפגש מול בעלי חיים

מפגש מול בעליי חיים יכולה להתבטא בצורות התנהגות שונות. בקצה אחד של הרצף ניתן לראות אנשים המגדלים בעלי חיים, מיודדים איתם ונהנים בחברתם. בקצה השני ניתן לראות פוביה ממשית מבעלי חיים.

פוביה היא פחד קיצוני ואף משתק ממצב או מאובייקט מסוים, ופוביה מכלבים או מחתולים היא בין הפוביות הנפוצות ביותר.
אנשים הסובלים מפוביה מכלבים או מחתולים מרגישים פחד או גועל עז כשהם באים במגע עם בעלי חיים אלה. הפחד לא מוגבל רק לזמן המפגש עצמו, אלא יכול להתרחב למצבים רבים בהם קיימת סבירות כלשהי לפגוש בבעל החיים שהאדם חושש ממנו, תוך פגיעה בתפקוד ובאיכות החיים של האדם. במידה והפוביה אינה מטופלת, היא עלולה להתרחב, לגלוש לחיי היומיום וליצור הגבלות בתפקוד היומיומי.
עדיין רוב הציבור החרדי לצד זה שמרגישים דחיה מבעלי חיים אינו מפתחים פוביה אלא מתנהגים בחוסר ענין לבעלי חיים, פחד, היסטריה קלה.

פוביה ?

עדיין רוב הציבור החרדי לצד זה שמרגישים דחיה מבעלי חיים אינו מפתחים פוביה אלא מתנהגים בחוסר ענין לבעלי חיים, פחד, היסטריה קלה.

השאלה הנשאלת היא האם "פחד" זה הוא אישי שכל אדם מפתח מול בעלי חיים או חיקוי התנהגותי סביבתי? כחוויה נלמדת סביבתית – הכוונה לחשיפת ילד לאדם קרוב אשר מפחד מאוד מכלבים, והפחד הזה "עובר" רגשית אל הילד (בעיקר כאשר אמא / אבא או אח / אחות פוחדים באופן קיצוני מכלבים ).
ניתן לענות על השאלה לפי הסיטואציה בשטח.
תיאור מקרה
ילדה בת 12 הולכת ברחוב, לפתע מגיח מולו כלבלב קטן שרץ ומכשכש בזבו.
אפשרות ראשונה- הילדה מחווירה קלות, פולטת "איזה פחד/אימא'לה" וממשיכה לדרכה.
אפשרות שניה- הילדה קופאת במקומה לשנייה . אח"כ פורצת בזעקות אימה  "כלב !!! הצילו!!! "חוזרת הביתה נסערת: "אל תשאלו רץ מולי כלב!!! יותר אני לא הולכת לבד ברחוב/בשעה הזו לבד.
ברור לנו מהתבוננות במקרים שסגנון תגובה השני הוא כבר מעבר לתחושת אי נוחות.
כי את תחושת אי הנוחות/ גועל/דחיה מול בעלי חיים ניתן לפרש בתשובה – זו חוויה נלמדת סביבתית…ככה חונכו… אנחנו לא מגדלים בעלי חיים מתוך אידאל ולכן אנו וילדינו לא יכולים לפתח מולם תחושות אחרות.

אך ברגע שהתגובה היא קיצונית ומתפתחת לפוביה ומובילה לחוסר תפקוד יהיה צורך ללכת לטיפול כמו בכל פוביה אחרת . הטיפול המומלץ הוא טיפול קוגנטיבי התנהגותי.

יש טיפול ?

אנשים רבים הסובלים מפוביות חוששים ללכת לטיפול כיוון שהם מעלים במוחם תמונות, שעצם המחשבה עליהן גורמת להם לחרדה עזה (הם קבורים מתחת לערימת חתולים, כלב קופץ עליהם והם קופאים במקום בבעתה וכן הלאה).

החלק הקוגנטיבי
בחלק הקוגניטיבי מוקנה לאדם ידע על בעל החיים ממנו הוא חושש ועל פחד וההתמודדות עמו. כמו כן נבחנות אמונות שונות שהאדם מחזיק בהן, ובמידה והנחות אלו הן קיצוניות ולא ריאליות, נעשית עבודה לצורך יצירת תפיסות ומחשבות נכונות יותר ומאיימות פחות.

 

למשל, אנשים רבים עם פוביה מכלבים מאמינים שכלבים יכולים להריח פחד ויתקפו אדם שמרגיש פחד. הנחה זו תבחן בטיפול ויתגלה כי לכלבים אין כוחות על; הם יכולים להבחין בפחד של האדם רק לפי ההתנהגות שלו, דבר הנותן לאדם שליטה רבה יותר על המצב ומפחית את תחושת האיום.

 

החלק הההתנהגותי
החלק ההתנהגותי הוא החלק המרכזי בטיפול, כשחלק מהאנשים זקוקים לו בלבד, כיוון שהם מודעים לכך שהפחד שלהם הוא לא הגיוני ומופרז, ולא קיימים דפוסי חשיבה הזקוקים לשינוי. בחלק זה האדם מתחיל להיחשף לגורם המאיים באופן הדרגתי ומבוקר. ההדרגתיות חשובה מאוד;

 

אנשים רבים הסובלים מפוביות חוששים ללכת לטיפול כיוון שהם מעלים במוחם תמונות, שעצם המחשבה עליהן גורמת להם לחרדה עזה (הם קבורים מתחת לערימת חתולים, כלב קופץ עליהם והם קופאים במקום בבעתה וכן הלאה)

 

מרפאות החוץ שלנו שודרגו בכל כך הרבה מומחים
לכל גיל, לכל אחד וכמובן לכל המשפחה. לבריאות.
חזור למעלה