Skip to Content

תינוק בריא ושלם

2016 נובמבר 22 / כ"א חשון ה' אלפים תשע"ז
כל אם נושאת בליבה משאלה – לעבור את הלידה לחיים ולשלום ולהביא לעולם תינוק בריא בגופו בנפשו. במשך החודשים הקודמים לכך היא שופכת דמעות, מייחלת ומתפללת, העיקר שהכל יעבור כשורה.
- ,

מיטב מומחי "המרכז הרפואי מעיני הישועה" מסבירים על המקרים הנפוצים, והם גם מרגיעים: לרוב ניתן לטפל בבעיות ולאפשר לתינוקות התפתחות תקינה זה הקטן בריא יהיה !

"במרבית המקרים אכן זה כך", מבשר בסיפוק ד"ר זיו הרמתי, רופא בכיר ביחידת הילודים במעייני הישועה, מומחה לרפואת פגים ויילודים, המאשר את מה שידוע לכולנו, מרבית התינוקות נולדים במועד כשהם בריאים לגמרי, ולאחר 48 שעות (במעייני הישועה לרוב לאחר 72 שעות) הם משוחררים
ללא צורך במעקב, מעבר לזה השגרתי.
עם זאת, יש תינוקות הנאלצים להתאשפז במשך זמן ממושך יותר, בדרך כלל בשל בעיות פשוטות יחסית, שגם הן נפתרות תוך ימים ספורים לאחר הלידה.
אלו בעיות יכולות להתגלות? הבעיה הנפוצה ביותר היא צהבת ילודים
"בנושא זה יש להבין כי צהבת אינה מחלה, ולמעשה לכל התינוקות יש מידה כזו או אחרת של צהבת, כי היא מגיעה כחלק מהשינויים שהם עוברים בתהליך הסתגלותם לעולם, זו גם הסיבה שהצהבת נקראת צהבת פיזיולוגית.
"היא מתגלה בקרב כ 5%- מהתינוקות, בעיקר בתינוקות שיש חוסר התאמה בין סוג הדם שלהם לסוג הדם של האם, שכן זהו דבר שמגביר את הסיכון, וכן אצל תינוקות שמתגלה אצלם רגישות לפול, הנחשבת לנפוצה בקרב יוצאי דרום אפריקה אך קיימת גם אצל אשכנזים.
"אצל אחוז קטן מהתינוקות יש דברים נוספים הגורמים לכך שהצהבת תהיה גבוהה יותר מהנורמה, ותינוקות אלו אכן זקוקים לטיפול, מכיוון שכאשר קיימות רמות מסוימות של החומר בדם הוא עלול לשקוע בתוך הראש ולפגוע חלילה במוח. אומנם מדובר במקרים נדירים, אך אנו רוצים לבטח מפניהם את כל התינוקות.

 

הטיפול השכיח ביותר בצהבת הוא 'טיפול באור'
המתבצע כאשר התינוק נמצא תחת מנורה שהופכת את החומר של הצהבת לחומר אחר שאינו מסוכן עבורו. ברגע שהצהבת יורדת התינוק אינו נזקק עוד לטיפול.
"עם זאת, יש מקרים עקשניים שבהם יש צורך לחזור שוב על הטיפול באור, ובמקרים נדירים מאוד יש צורך לנקוט פעולת החלפת הדם של התינוק. על כל פנים – צהבת הנמשכת למעלה משבוע עד עשרה ימים כבר מצריכה בירור נוסף כדי לשלול בעיות בכבד, בהורמונים או בבלוטת התריס".
ההחלטה על הטיפול בצהבת, לדבריו של ד"ר הרמתי, מושפעת בהתאם לטבלאות ולמדדים ברורים. "אנו מתבססים כל העת על ההנחה שככל שגיל התינוק צעיר יותר, כך יש לטפל בצהבת גם אם רמתה נמוכה, כלומר – תינוק בן יומו עם רמה 10 של בילירובין בדם צריך להיכנס לטיפול, אך תינוק בן שלושה או ארבעה ימים ברמה זהה אינו זקוק לכך. מכל מקום, גם התינוקות שמתגלה אצלם צהבת בדרך כלל אינם נדרשים להישאר בבית החולים מעבר לזמן המקובל, ולרוב הם משתחררים במועד.
"לעתים אנו מזמינים אותם להמשך מעקב גם אחרי השחרור ויש פעמים (כאשר הצהבת עוד לא ממש מתייצבת) שהם נדרשים להגיע אפילו פעמיים ביום".
תינוקות שנולדו במשקל נמוך במיוחד
בנוסף לתינוקות עם הצהבת, אומר ד"ר הרמתי, נשארים באשפוז גם תינוקות שנולדו במשקל נמוך במיוחד, כאשר המטרה היא לוודא שהם אוכלים כראוי ולא יורדים במשקל יתר על המידה.
תינוקות אלו לרוב נזקקים בהמשך גם למעקב אינטנסיבי יחסית בטיפת חלב, ועליהם להגיע אפילו פעמיים-שלוש בשבוע כדי להישקל.
בקצה השני ישנם התינוקות שנולדו במשקל גבוה במיוחד, אשר אף הם נדרשים לעתים להישאר באשפוז כדי לשלול הימצאות של סוכרת ובעיות נוספות.
קבוצה נוספת של תינוקות שאינם משוחררים במועד, אלו תינוקות שנדבקו בעת הלידה מחיידק הסטרפטוקוקוס B המצריך מעקב ולעתים טיפול באנטיביוטיקה למשך מספר ימים, וכן תינוקות שהתקשו לנשום בעת הלידה או שהיו זקוקים לחמצן, וכדומה.
זה הפג – גדול יהיה
לעומת אותם תינוקות שנולדים בסביבות תאריך הלידה המשוער, יש שנולדים בטרם עת ובעקבות כך הם נדרשים להיכנס לפגייה. "פג, על פי ההגדרה, הוא תינוק שנולד לפני שמסתיימים 37 שבועות
מלאים", מציינת ד"ר איריס מורג, מומחית ברפואת ילדים ופגים, מנהלת מרפאת מעקב פגים במרפאות החוץ ב"מרכז הרפואי מעייני הישועה" וב"שיבא – תל השומר". "ההגדרה כמובן אינה תלויה במשקל היילוד אלא בשבוע שבו הוא נולד. בכל מקרה, כאשר פגים נולדים מקובל לחשב אצלם גיל כרונולוגי ולעומתו את הגיל המתוקן, כאשר הגיל הכרונולוגי מחושב מיום לידת התינוק ואילו הגיל המתוקן מתייחס ללידה המוקדמת ומחושב לפי 40 שבועות. דהיינו, כל שבוע תחת 40 נספר ומחוסר מהגיל הכרונולוגי.
"כך לדוגמה תינוק שנולד בשבוע 25 ה- נולד 15 שבועות לפני הזמן, ולכן בהיותו בן 4 חודשים )כ 16- שבועות( גילו המתוקן הינו 25+16 = 41 שבועות, כלומר – הוא בגיל שבוע."
מדוע יש צורך בחישוב שני הגילים?
"כל אחד מהגילים משמש לדברים שונים", מבהירה ד"ר מורג, "היחס לגיל המתוקן הוא בעיקר בכל הקשור לגדילה ולהתפתחות, ולעומת זאת היחס לגיל הכרונולוגי הוא בשביל לחשב את הזמנים שבהם יש לתת חיסונים וכמובן כדי לחגוג את יום ההולדת.
"בדרך כלל מקובל להפסיק לחשב את הגיל המתוקן בסביבות גיל שנתיים, שכן בגיל זה מצפים העוסקים בהתפתחות לראות סגירת פערים בין הגיל המתוקן לכרונולוגי. על כל פנים, אין בנושאים הללו הגדרה ברורה ויש הטוענים כי ככל שהפגות יותר קיצונית כך הזמן הדרוש לסגירת פערים ארוך יותר, ולכן לא תמיד כאשר הפערים אינם נסגרים בגיל שנתיים, הדבר מעיד על בעיה התפתחותית משמעותית".
מהן ההשפעות שיכולות להיות על התפתחותו של הפג בשל הולדתו המוקדמת?
"ללידה המוקדמת יכולות להיות השלכות מגוונות – בעיות בגדילה ובשגשוג, תפקודי ריאות בעייתיים, קווי אופי והתפתחות שאינם תואמים לנדרש ועוד. ככל שהפגות יותר קיצונית וככל שהמהלך בשבועות הראשונים לחיים מורכב יותר )משך ימי הנשמה, זיהומים וסיבוכי פגיה אחרים( הסיכון גבוה יותר".
גם לאחר שחרורו של הפג מבית החולים בדרך כלל הוא יידרש להיות במעקב. "על פי משרד הבריאות מומלץ מעקב התפתחותי לכל פג שנולד תחת 32 שבועות ותחת משקל של 1.5 ק"ג. בעולם מקובל מעקב עד גיל שבע שנים, אך הדגש במעקב משתנה בהתאם לגיל, ובעוד שבשנה הראשונה לחיים מתייחסים בעיקר למוטוריקה גסה, הרי שבשנה השנייה אם המוטוריקה הגסה תקינה, מקובל לעבוד על מוטוריקה עדינה, שפה ותקשורת. בהמשך, בגילי הגן ועד בית ספר ניתן כבר להתייחס לטווחי קשב
וריכוז, זיכרון, כתיבה ולמידה".
בכל מקרה, ד"ר מורג מדגישה כי סיכויי ההישרדות של הפגים כיום גבוהים משמעותית מאשר בעבר, כאשר לצד זאת יש גם דרכים מצוינות כדי לטפל בפגים עם סיבוכים, ואותם קטנטנים, הנראים בתחילה כה חסרי ישע בעודם באינקובטורים, מתגלים כלוחמים גדולים ומצליחים להפתיע בכל פעם מחדש.
"לשון קשורה"
אז זהו זה, התינוק הקטן שוחרר לביתו, אולם מספר ימים לאחר הלידה כבר מגלות לא מעט אמהות כי הקטנצ'יק שלהן מתקשה לינוק ונראה שמשהו אינו כשורה בצורת היניקה שלו. המנוסות שבהן כבר יודעות לאבחן כי מדובר בתופעה שכיחה המכונה – "לשון קשורה".
"לשון קשורה היא לשון המחוברת על ידי גיד לרצפת הפה, והדבר מונע ממנה לנוע כפי שצריך", מסביר ד"ר איתן הוכוולד, מנהל יחידת אף אוזן גרון במרפאות החוץ במרכז הרפואי "מעיני הישועה". "יש שטוענים שהיא אף עלולה להפריע לילד בעתיד ולגרום לו קושי בהגיית הברות מסוימות, אך זהו דבר שאינו מוכח לחלוטין. בכל מקרה, הלשון הקשורה אינה מתנתקת מעצמה, אך כיום יש דרכים לנתק אותה ללא הרדמה על ידי רופא מנוסה שחותך את הגיד במספריים מיוחדים.
"הפעולה אינה מכאיבה ואף לא גורמת לדימום, אך רק בתנאי שהדבר נעשה בגיל ימים ספורים. ככל שחולף הזמן כך קשה יותר לנתק את הלשון ואז ייתכן שיהיה צורך בניתוח, ולא כדאי להגיע לכך".
כרופא אף אוזן גרון, מוסיף ד"ר הוכוולד, כי יש להתייחס לעוד בעיות שעשויות להתגלות, ואף פעם לא כדאי לזלזל בהן. "קחו לדוגמה את נושא האדנואידים", )השקד השלישי, 'פוליפים'( הוא אומר. "כאשר קיימים אצל הילד אדנואידים מוגדלים עלולה להיות לכך השפעה על העתיד, כי הילד מתרגל לנשום דרך הפה וכתוצאה מכך הנשימה קשה לו מבחינה פיזיולוגית וההתנשפויות שלו קולניות.
"בנוסף, ילדים כאלו מאופיינים בשנת לילה טרופה, הם מזיעים תכופות ומתעוררים לעתים קרובות. גם מבחינה התנהגותית נוכל לראות שהם לעתים פחות חברותיים ויותר עצבניים".
בנוסף לכל אלו מדגיש ד"ר הוכוולד שיש לשים לב לכך שמדובר בתקופת חיים מאוד משמעותית מבחינת התפתחות מבנה הפנים, וילד עם מרבית התינוקות נולדים בריאים ושלמים, אך יש גם
כאלה שמתגלות אצלם בעיות או תופעות המצריכות מעקבים

 

 

מרפאות החוץ שלנו שודרגו בכל כך הרבה מומחים
לכל גיל, לכל אחד וכמובן לכל המשפחה. לבריאות.
חזור למעלה