מניעת סוכרת – תוכניות מול מציאות

הדברים ידועים, שיעור חולי הסכרת עולה בצורה תלולה במקביל  לעלייה באינדקס מסת הגוף. בקבוצת הגיל 45-55, שיעור חולי סוכרת באנשים רזים הוא כ 1% בלבד בעוד שבשמנים שיעור החולים הוא כ 30%. תהליך העיור של הישראלים, הירידה בפעילות גופנית ,ריבוי הפחמימות במזון המזון המעובד .
חשוב מכול, כמויות האוכל העולות משמעותית על הוצאת האנרגיה, הן ביסוד ההשמנה של הישראלים.

מקביל ,אלה הם גם הגורמים לעליה בשיעור חולי סוכרת, מחלות לב וכלי דם, ושורה ארוכה של מחלות ממאירות .
מגמת ההשמנה מדאיגה במיוחד בקרב הצעירים. והוא נצפית בשני גלים . הראשון, בגיל הילדות המאוחרת והמעבר לגילאי העשרה, והשני ,ממושך ומשמעותי יותר, בשנות העשרים המאוחרות.

למרות התרחבות המידע בדבר נזקי ההשמנה בכל אמצעי התקשורת ,במקורות המידע באינטרנט ובמדיה, מגמת ההשמנה עדיין בקו עלייה ועמה התחלואה בסוכרת.
יוזמה למניעת סוכרת

לאחרונה הוקמה יוזמה "למניעת סכרת" שהיא מערך ציבורי  ביוזמת המועצה הלאומית לסוכרת, רופאים ,אנשי ציבור ותעשיינים ונתמכת על ידי משרד הבריאות. יוזמה ברוכה אך מוגבלת בהיקפה  וצנועה במטרותיה. קהל היעד הם אנשים בעודף משקל הנמצאים בסיכון יתר לחלות בסוכרת. תכנית  ההתערבות הטיפולית וההסברתית תכלול כמה אלפי משתתפים.

במקרה הטוב ביותר ההתערבות תצליח לגרום לירידה של אחוזים בודדים בשיעור היארעות סוכרת בקרב אוכלוסיית היעד. יוזמות דומות שהחלו בארה"ב, בפינלנד ובמספר ארצות אחרות, גוועו כולן בקול דממה דקה ולא הייתה להן כל השפעה על המשך מגמת העלייה בשיעור חולי הסוכרת ושאר המחלות ,תלויות השמנה.
ממשלות לא מעטות במערב ולאחרונה גם ממשלת ישראל דנות על אמצעים לצמצום צריכת המזונות "המשמינים". במיוחד יוצא הקצף על רשתות המזון המהיר, מאכלים ומשקאות עתירי סוכר ושומנים רוויים. התבטאויות של שר הבריאות וכתבות בתקשורת אינן משפיעות אפילו לטווח קצר.

כדי להשפיע ממש, נדרשת חקיקה.  מיסוי סלקטיבי מצד אחד וסבסוד סלקטיבי מצד שני אשר יגרמו לכך שהגלגל יתהפך והמזונות הבריאם יהיו זולים יותר ממזונות עתירי אנרגיה ,סוכר ושומן.

קבוצת המזון הבריאה והחשובה ביותר, המסייעת לשמור על משקל גוף תקין, הם הירקות. הם יקרים  אצלנו יותר מאשר במדינות אחרות המייבאות ירקות מאתנו. משפחות עניות ממעיטות מאד בקניה ואכילה של ירקות. כל מוצרי החלב הרזים יקרים יותר מאלה שהם עתירי שומן.
לחמים מחיטה מליאה  יקרים יותר מלחם אחיד ואלה רק דוגמאות מעטות. שר הבריאות , המגלה מעורבות בנושא המניעה ,מן הראוי שיקדם חקיקה  שתיתן שיניים לרשויות האכיפה השונות על מנת לשנות את פניו של מדף המזון. אמצעים בעלי השפעה מהירה כמו איסור מכירת משקאות ממותקים ומוצרי סוכר שונים בבתי ספר ובמוסדות ציבור חשובים לא פחות ,ואולי יותר, מהאיסור למכירת אלכוהול.

חינוך לאכילה נכונה

האמצעי הנכון והיעיל ביותר למניעת השמנה ותחלואיה הוא חינוך לאכילה נכונה. זה קשה והתוצאות תיראינה בעוד שלושה עשורים . אך אין קיצורי דרך ואין מנוס מקבלת החלטות, כעת.

החינוך חייב להתחיל בגיל הינקות, עבור דרך הפעוטון והגנון  וגן הילדים. בבית הספר היסודי כבר מאוחר מדי להתחיל.

בשנותיו הראשונות התינוק לומד כי ממתקים הם פרס, וכי צריך לגמור את האוכל שנותנים לו. כשהוא אוכל "טוב" הוא גורם סיפוק ואושר לאימא. כשאינו רעב והוא מסרב לאכול הוא מרגיש נזוף. קשרים אלא יש לנתק או ,עדיף, לא ליצור כלל.

חינוך האימהות בטיפות החלב, חינוך המטפלות והגננות השקעה בפיקוח על מזון לתינוקות  ,הדרכה אינטנסיבית יותר על ידי רופאי הילדים כיצד לווסת נכון את כמות הקלוריות ואת הרכב המזון לתינוקות ולילדי הגן תצליח ,אולי, לגדל דור שהתיאבון שלו יהיה אכן ווסת פיסיולוגי נכון לכמות האוכל שהוא זקוק לו ולא עוד מוקד לסיפוקים מהירים , פיצוי על תסכול או אמצעי הרגעה.
הדרך להיפוך מגמת ההשמה היא ארוכה ,מפותלת ולא קלה. אם לא נתחיל כעת כל הישגי הרפואה לא יצליחו לנטרל את העלייה בתחלואה ואת הירידה באיכות החיים שההשמנה גורמת.