Skip to Content

סרטן השד – פעם לא הבינו כמה חשובה לאישה האסתטיקה

בדיקת הממוגרפיה השתכללה מאוד עם השנים, עוצמת הקרינה נמוכה מאוד, יעילותה מוכחת והיא מומלצת אחת לתקופה

2019 אוקטובר 28 / כ"ט תשרי ה' אלפים תש"פ

העולם מתקדם בצעדי ענק בכל תחום. כשההתקדמות הזו פוגשת את הרפואה, ניצלים חיים.  פרופסור משה פפא, מומחה לכירורגיה כללית ואונקולוגית מהמרכז הרפואי "מעייני הישועה", פורט את דרך ההתמודדות מול סרטן השד לפיסות קטנות וברורות.

בריאות האשה כירורגיה

פרופסור פפא – אחד מחלוצי יישום הגישה הרב מערכתית בטיפול בסרטן שד

אחד החידושים בתחום הוא טיפול ניאו-אדז'ובנטי, ובעברית: טיפול משלים מקדים. מטרתו של הטיפול הוא להקדים את הניתוח, אחת המטרות היא לאפשר לבצע ניתוח קטן יותר, ואגב כך לראות אם הגידול מגיב או לא מגיב לטיפול.
- פרופ משה פפא,מומחה לכירורגיה כללית ואונקולוגית

moshe papa 2

אני נפגשת עם פרופסור משה פפא, מומחה לכירורגיה, מחלוצי הטיפול המודרני בסרטן השד, חוקר ויזם מהמרכז הרפואי "מעייני הישועה", לשיחה על נושא הממאירות באיבר הנשי. בשל העובדה שפרופסור משה פפא נחשב כאמור לאחד מחלוצי יישום הגישה הרב מערכתית בטיפול בסרטן שד, חשוב לי לשמוע את דעתו לגבי הטיפולים השונים ולגבי החדשנות בתחום.

לפרופסור פפא חשוב לוודא שהמסרים והמונחים הנכתבים הם מדויקים ונכונים. בעידן בו הכל שטוח ומיידי, העומק, החשיבות והדיוק הם מימד מרענן. "הטיפול הכללי בסרטן השד מתחלק לשלושה חלקים, שהם שלושת אבני היסוד של הטיפול," הוא פותח, "הטיפול הכירורגי, הטיפול האונקולוגי המשלים והטיפול הקרינתי. מתיחסים לגידול כאשר הוא מתגלה בשני אופנים. המימד הראשון הוא המימד האנטומי, דהיינו גודלו ומידת התפשטותו. המימד השני הוא המימד הביולוגי, שמעיד על אלימותו של הגידול. את המימד האנטומי נוודא באמצעות בדיקות דימות, בעוד שאת המימד הביולוגי נחקור בבדיקות מעבדה. בעבר היו מבצעים כריתה של האיבר הנגוע מבלי קשר לגודל או אלימותו של הגידול. בימים ההם לא היו הבדיקות המקדימות והמונעות, ולכן מרבית הגידולים התגלו בשלב מאוחר מידי".

מהיום שעולם הרפואה גילה את הכריתה כאפשרות מצילת חיים עברו מאה שנים, עד שהבינו כי ניתן להסיר את הגידול באופן מקומי ולהעניק טיפול משלים, שתורם לאסתטיקה הנשית. "פעם לא הבינו כמה חשובה לאישה האסתטיקה," מסביר פרופסור פפא, "התמקדו בעובדה שהאישה חיה, וחזרו לשגרה. התובנות הללו שינו את פני הרפואה, ויצרו את היסוד המודרני של הטיפול הכירורגי במחלה הממארת, שבו מנסים ומשתדלים לשמר את האיבר ואת התפקוד שלו. כאשר אין ברירה, ומוכרחים להגיע לידי כריתה, מבצעים שחזור שבו מרוקנים את האיבר מתוכנו, משאירים את העור, וממלאים בסיליקון או ברקמות שומן אחרת מהגוף".

לאחר הפעולה הכירורגית, שמטרתה הבסיסית היא להסיר את הגידול, הפתולוג לומד את הממצאים ובהתאם לתמונה המתקבלת מתכננים את הטיפולים ההמשכיים, אבן היסוד השניה המכונה "הטיפול האונקולוגי המשלים".

"הטיפולים המשלימים מורכבים משלוש אפשרויות," מפרט פרופסור פפא, "טיפולים אנטי-הורמונליים, טיפולים כימותרפים וטיפולים ביולוגים". כל אחד מהחלקים הוא תורה בפני עצמה, ופרופסור פפא משתדל לתמצת אותה.

"הטיפול האנטי-הורמונלי מתאים לתאי גידול שהם בעלי עודף קולטנים. כל תא בגוף מצויד בקולטנים, חלבונים על פני התא המשמשים לו עיניים ואוזניים, אך תאים גידוליים מבטאים את החלבונים הללו בעודף, מה שמשפיע על פעילותם: הם מתחלקים יותר או גדלים יותר מהר. הטיפול האנטי-הורמונלי נוגד את פעילות האסטרוגן, כאשר יש ביטוי עודף לקולטנים אשר קושרים אותו ומופעלים על ידו.

"הטיפול הכימותרפי מיועד לפגוע במנגנון חלוקת התאים, כך שמידת חלוקתם וגדילתם של התאים הנגועים תעצר. ואילו הטיפול הביולוגי הוא קבוצת טיפולים חדשה, שמתמקדת בקבוצת her2, אלו קולטנים שמשדרים לתא להתחלק שוב ושוב. הטיפול הביולוגי חוסם את פעילותם". בעתיד נשמע על טיפולים ביולוגיים נוספים וכן על השימוש במערכת החיסון לפעול כנגד גידולים מסוימים, תפקידו של הרופא הוא להחליט כיצד לשילוב בין שלושת סוגי הטיפולים.

"אבן היסוד השלישית בטיפול היא הקרינה," ממשיך פרופסור פפא, הקרינה אמורה למנוע חזרה מקומית, ואגב כך למנוע התפשטות של הגידול למקומות אחרים. בעוד שמטרתם העיקרית של הניתוח ושל הקרינה לטפל בבעיית הגידול באופן מקומי, הטיפולים המשלימים נועדו לטפל בסיכון החזרה של הגידול והתפשטותו. דהיינו שאם נותרו בגוף תאים נגועים במקו בו היה ניתוח, או שהתפזרו במקומות אחרים בגוף, לא יתפתח מהם גידול חדש באיבר או בגוף כולו".

קבוצות הסיכון נחלקות למשפחות בעלות היסטוריה של חולי משפחתי- הן בקרבה ראשונה, אבל גם קרבה שניה או שלישית; לנשים שנחשפו לקרינה בילדותן, לנשים שנחשפו להורמונים כדוגמת טיפולי פוריות וכמובן לנשים שהן נשאיות גנטיות.
- פרופ משה פפא,מומחה לכירורגיה כללית ואונקולוגית

אין מה לחשוש

לאחר ההקדמה הזו, עובר פרופסור פפא לדבר על חידושים בתחום. והם כה רבים, עד שעליו לבחור בפינצטה על מי מהם לדבר. "אחד החידושים בתחום הוא טיפול ניאו-אדז'ובנטי, ובעברית: טיפול משלים מקדים. מטרתו של הטיפול הוא להקדים את הניתוח, אחת המטרות היא לאפשר לבצע ניתוח קטן יותר, ואגב כך לראות אם הגידול מגיב או לא מגיב לטיפול, בעצם יוצרים מעין מעבדה סביב הגידול. השאיפה כיום, היא להגיע לניתוחים גורמי נזק אסתטי ותפקודי קטן ככל האפשר, שבהם משלבים עקרונות של כירורגיה אונקולוגית עם רעיונות מתחום הכירורגיה הפלסטית. כך שמצד אחד מוציאים את הגידול, אך מצד שני האסתטיקה נשמרת," הוא אומר, "חידוש גדול אחר בתחום הקרינה נוגע למקרים בהם הגידול קטן ולא אלים, והאישה מעל גיל חמישים. במקרים אלו ניתן לתת קרינה מקומית לחלל של הגידול תוך כדי ביצוע הניתוח, ובכך מסתיים הטיפול הקרינתי. עד לחידוש זה הקרינה הייתה סאגה שהתמשכה חמישה ימים בשבוע למשך ארבעה או חמישה שבועות. בשל העובדה שלא קיימים מרכזי קרינה רבים בישראל, היה מדובר על קושי גדול שגרר לא פעם מעבר מגורים בסמוך למרכז הקרינה.

"כיום, החלק המשמעותי של הגידולים מתגלה מוקדם הודות לבדיקות הסקר, והניתוח החדשני מייתר את הצורך בקרינה נפרדת ומקל מאוד. מה גם, שנזקי הקרינה מצטמצמים בצורה זו".

פרופסור פפא מזכיר את שאלת נזקי הקרינה  בעקבות בדיקות הדימות לגילוי מוקדם ואת חשיבותה של בדיקת הממוגרפיה כמעט בנשימה אחת, ואני שואלת אותו מה לגבי הקרינה שמתלווה לבדיקה זו. "אין מה לחשוש," הוא אומר באופן חד משמעי, "זו לא בדיקה שעושים מידי יום, אלא אחת לתקופה. בנוסף לכך, בדיקת הממוגרפיה השתכללה מאוד עם השנים, עוצמת הקרינה נמוכה מאוד ויעילותה מוכחת.

"כל אישה מוכרחה להבין שבדיקה עצמית שלה אינה מספיקה. הבדיקה העצמית טובה עבור מודעות, אך אישה אינה יודעת לבדוק את עצמה נכון. מבחינת הסטנדרט הבינלאומי, הבדיקה המומלצת היא ממוגרפיה. ובמקרים מסוימים הרופא לשיקולו, ימליץ לפנות כהשלמה לבדיקה על בדיקת אולטרסאונד או על בדיקת MRI, אך אלו מקרים ספציפיים".

התקדמות חדשנית

דבריו של פרופסור פפא ממחישים את התחושה לגבי ההתקדמות הגדולה שחלה בתובנות לגבי גידולים ממאירים מבחינה ביולוגית. "לא הגענו לריפוי, כי עדיין לא יודעים מהו המנגנון שיוצר את המחלה. כך שאין אפשרות ללחוץ על כפתור ההיפוך, המניעה והעצירה שלה," הוא מסביר, "אבל הידע שנצבר קידם אותנו ביכולות הטיפוליות, ותודה לה' הסיכוי להאריך חיים באופן משמעותי או לרפא באופן מוחלט הוא גבוה מאוד".

אנחנו מתקרבים לסיום השיחה, ופרופסור פפא מסכם. "החל מגיל חמישים, ההנחיה הכללית היא שאישה ללא גורמי סיכון לחלות בסרטן השד צריכה לבצע בדיקת ממוגרפיה פעם בשנתיים ולהיבדק על ידי רופא אחת לשנה. החשיבות של הבדיקות הללו חשובות מאוד, ואסור לזלזל בהן".

"לעומת זאת, אישה שנחשבת לחלק מקבוצת הסיכון צריכה לקבל הוראות ספציפיות מרופא המשפחה שלה, שכן משטר המעקב אצלה צריך להיות אחר. קבוצות הסיכון נחלקות למשפחות בעלות היסטוריה של חולי משפחתי- הן בקרבה ראשונה, אבל גם קרבה שניה או שלישית; לנשים שנחשפו לקרינה בילדותן, לנשים שנחשפו להורמונים כדוגמת טיפולי פוריות וכמובן לנשים שהן נשאיות גנטיות.

"בימים אלו נפתח במרכז הרפואי מעייני הישועה מרכז חדש ברוח הקהילה, שיסייע בצורה מותאמת ליישם את העיקרון החשוב של 'ונשמרתם לנפשותיכם מאוד'. יש קשר הדוק בינינו לבין מנהיגי הציבור הדתי והחרדי, ולשמחתי המודעות הציבורית עולה עד כי כולם מודים פה אחד כי הגילוי המוקדם חשוב".

 

מרפאות החוץ שלנו שודרגו בכל כך הרבה מומחים,
לכל גיל, לכל אחד וכמובן לכל המשפחה. לבריאות!
חזור למעלה