Skip to Content

אורתופדיה עם נשמה

הניתוחים הבריאטריים מתבצעים במרכז הרפואי מעיני הישועה בהמתנה קצרה יחסית

2019 דצמבר 1 / ג' כסלו ה' אלפים תש"פ

המחלקה האורתופדית ב'מעיני הישועה', היא ללא ספק אחת המובילות במערך הרפואה הישראלי עם זמינות, נגישות, המשכיות ובעיקר: הרבה הרבה נשמה!!

מחלקת אורתופדיה

מקצוענות עם נשמה

את השיחה עם ד"ר איתי הולצר ערכנו בשעות לילה מאוחרת יחסית, ולא בגלל שלא תיאמנו אתו מראש מועד לשיחה רגועה ושלווה. המועד היה גם היה, אלא שכדרכם של רופאים, גם ד"ר הולצר אינו יכול לעמוד תמיד בהתחייבויות שלו, והלו"ז שלו משתנה לעיתים בהתרעה של דקות בודדות.

יהודי מבוגר נפל בביתו, שבר את עצם הירך, וד"ר הולצר נאלץ לעזוב את ביתו ולמהר לבית החולים כדי לנתח אותו.

האמת, קצת הופתעתי… "אתה עצמך מנתח ניתוחים דחופים?", שאלנו אותו, "לכאלו משימות אין אצלכם רופאים זוטרים יותר? על כל ניתוח מזעיקים את מנהל המחלקה האורתופדית??…

ד"ר הולצר משיב בחיוך עייף, "אצלנו במחלקה אין רופאים זוטרים. הצוות כולו מורכב מאורתופדים בכירים ובעלי ותק וניסיון רב. אני אומנם מנהל המחלקה, אבל זה לא אומר שאני יכול לנוח על זרי הדפנה. כאן במעייני הישועה, אנחנו מעניקים רפואה מכל הנשמה, וזה אומר שבכל פעם כשיש צורך בניתוח או בטיפול דחוף, מתייצב באופן מיידי הרופא המתאים ביותר לפעולה הספציפית הזאת. אם המקרה הזה נמצא בתחום התת התמחות שלי, אני הרופא המנתח, ולא אף אחד אחר. זה יכול להיות בשעת בוקר מוקדמת, או לחלופין בשבת אחר הצהרים, כשאני אמור להיות בחופשה וליהנות ממנה בחיק המשפחה".

כבר קרוב לעשור שהוא עומד בראש המחלקה האורתופדית ב'מעייני הישועה': "מי שגייס אותי לעבוד כאן היה מייסד המחלקה, ד"ר ניר כהן, שכבר אז, לפני כ-12 שנה, היה רופא ידוע ומפורסם. הוא ייסד פה את המחלקה והזמין אותי לעבוד איתו.

דווקא הציבור החרדי, אולי בגלל המבנה המשפחתי והעובדה שאנשים עסוקים יותר עם המשפחות ברוכות הילדים שלהם, אנשים באים לרופא רק כשהם באמת צריכים רופא, ולכן אני מנצל 100 אחוז מהזמן שלי כאן לרפואה, ופחות להתקשקשות עם שטויות
- דר איתי הולצר,מנהל מחלקת אורתופדיה

"בהתחלה קצת היססתי. מה לי ולבית החולים 'מעייני הישועה'?? אני לא אדם חרדי, וההיכרות שלי עם המגזר החרדי היתה קלושה. אבל רציתי ללמוד מהטובים ביותר, וד"ר כהן בהחלט ענה להגדרה הזאת. החלטתי להצטרף, וגיליתי עולם חדש ומופלא. היום, במבט לאחור, אני יכול לומר שהתקדמתי כאן לא רק במישור המקצועי הרפואי, אלא גם ההיכרות שלי עם המגזר היא מתנה מיוחדת שקיבלתי ב'מעייני הישועה'.

"אני רוצה לומר לך, שלעבוד עם המגזר החרדי זאת חוויה אחרת. הציבור החרדי פחות מפונק מציבורים אחרים. אני עבדתי גם במקומות אחרים, ונתקלתי בלא מעט אנשים שבאו בגלל 'בעיות' שלא היו ולא נבראו. הייתי חושב לעצמי שאני לא מבין מתי יש להם זמן לחיות אם הם רצים לרופא על כל בעיה הכי קטנה… דווקא הציבור החרדי, אולי בגלל המבנה המשפחתי והעובדה שאנשים עסוקים יותר עם המשפחות ברוכות הילדים שלהם, אנשים באים לרופא רק כשהם באמת צריכים רופא, ולכן אני מנצל 100 אחוז מהזמן שלי כאן לרפואה, ופחות להתקשקשות עם שטויות… כמובן שאי אפשר להכליל, ובוודאי שלא מגזרים שלמים, אבל זאת ההתרשמות הכללית.

"מעבר לכך, בציבור החרדי אני יכול לראות שאנשים מעריכים אותי יותר. יש להם כבוד למי שבא לעזור להם. בשום מגזר אחר אתה לא יכול לשמוע אנשים שקוראים לרופא בגוף שלישי. גם במגזר החרדי לא כולם נוהגים כך, אבל יש רבים שכן עושים את זה, וזה בהחלט מצביע על הלך הרוח של הערכה לרופאים. תמיד נחמד יותר לעבוד עם אנשים שמעריכים את העבודה שלך…".

"אבל מה שהכי חשוב זה העובדה שבבית החולים 'מעייני הישועה', הקשר של הרופא והמטופל אינו מסתיים רק במתן חוות דעת או בצאתו של הרופא מחדר הניתוח. אני עבדתי בבתי חולים גדולים, אני יודע מה קורה שם. אם אין לך קשרים מיוחדים, אתה יכול ללכת לאיבוד. מטפלים בך רופאים שונים, ולא תמיד הסנכרון ביניהם הוא מלא ומדוייק.

"במעייני הישועה יש המשכיות. אתה רואה את המטופל כשהוא מגיע מהמיון האורתופדי, לפעמים אני אפילו עובד במיון עצמו, מקבל אותו במחלקה, שולח אותו לעשות בדיקות, מקבל את התוצאות. אני זה שמאבחן אותו ומחליט על דרך הטיפול, ואני זה שמבצע את הטיפול בפועל, וגם לאחר מכן כשהוא בא לביקורת במרפאה, אני זה שמקבל אותו.

"כל זה כמובן כשהמטופל בא עם בעיה שנמצאת בתחום ההתמחות הספציפי שלי. אם הבעיה נמצאת בתחום של רופא אחר, כל התהליך הזה שציינתי מתבצע על ידי אותו רופא".

בין 'מומחים' ל'מתמחים'

בציבור החרדי אני יכול לראות שאנשים מעריכים אותי יותר. בשום מגזר אחר אתה לא יכול לשמוע אנשים שקוראים לרופא בגוף שלישי. גם במגזר החרדי לא כולם נוהגים כך, אבל יש רבים שכן עושים את זה, וזה בהחלט מצביע על הלך הרוח של הערכה לרופאים. תמיד נחמד יותר לעבוד עם אנשים שמעריכים את העבודה שלך
- דר איתי הולצר,מנהל מחלקת אורתופדיה

"כמובן שלא כולנו נמצאים 24 שעות בבית החולים", אומר ד"ר הולצר. "לפעמים קורה שחלק מהתהליך מבוצע על ידי רופאים מומחים אחרים שכן נמצאים במקום, כדי לחסוך זמן, ולמהר את ביצוע הטיפול, אבל גם אז הכל מבוצע על ידי מומחים מהשורה הראשונה, והרופא שאחראי על התחום הספציפי הנדרש למקרה הזה מעודכן בכל פרט לאורך שלבי הקבלה של החולה, הבדיקות, האבחון והוא זה שמבצע את הטיפול בפועל, וגם את הביקורת לאחר מכן.

"זה מצב ייחודי לבתי החולים הלא גדולים, ובמיוחד ל'מעייני הישועה'. אנחנו שמים דגש גדול מאוד על רצף טיפולי ועל המשכיות, ולוקחים כל מקרה כפרויקט אישי, כשהיעד שלנו הוא להוציא את המטופל לאחר שקיבל את הטיפול הטוב ביותר. זה בדנ"א של המחלקה שלנו, ושל בית החולים כולו".

  • כשאתה אומר שאצלכם כל הרופאים מומחים בתחומם, זה לא אמור להיות כך בכל בית חולים?

"בוודאי שכן. אבל בבתי החולים הגדולים, יש גם מתמחים. אלו רופאים שכבר סיימו את הלימודים, אבל עדיין צריכים לעבור התמחות בתחום הספציפי שבו הם רוצים להתמקד. לימודי הרפואה הם כללים, כל הרופאים לומדים יחד, בין אם הם רוצים לפנות לגניקולוגיה, לרפואה פנימית, לאורתופדיה או לרפואת פגים. ההבדל ביניהם מתחיל בשלב ההתמחות, אז הם ממשיכים ללמוד את החלק הספציפי הקשור לתחום שבו הם רוצים להתמקצע, ולאחר שהם מסיימים את ההתמחות הם הופכים ל'רופאים מומחים'.

"כחלק מההתמחות הרופאים הצעירים גם מטפלים בפועל בחולים. בתחילה תחת השגחת רופא מומחה, ובהמשך הם עושים את זה לבד, כשבכל פעם מרחיבים להם את הסמכות. רופא מתמחה יכול לעשות גם ניתוחים, בפעמים הראשונות תחת השגחה מנתח ותיק, ובהמשך הם עושים לבד ניתוחים קלים יותר. כך מייצרים רופאים חדשים, כך גם אני עצמי למדתי רפואה, וכל רופא אחר בארץ ובעולם.

"העניין הוא שכשאתה רוצה ללמוד רפואה, אתה שמח על כל הזדמנות שנותנים לך לנתח ולהתקדם עם יותר ניסיון, אבל כשאתה שוכב על שולחן הניתוחים חלילה, אתה מעדיף כמובן שמי שיטפל בך יהיה רופא מומחה, שכבר ניתח אלפי אנשים ויש לו ניסיון מוכח בתחום.

"בבתי החולים הגדולים, ובמיוחד בבתי החולים האוניברסיטאיים, המתמחים עושים אחוז גבוה מאוד מהניתוחים. את רוב העבודה במחלקה עושים המתמחים, ואילו המומחים בעיקר מפקחים עליהם ומטפלים במקרים מורכבים יותר.

"אצלנו אין מתמחים. אנחנו בית חולים ציבורי – פרטי, שאינו אוניברסיטאי, ולכן העבודה כולה מתבצעת על ידי רופאים מומחים. רק באחרונה הכנסנו רופא מתמחה אחד שעושה את ההתמתחות שלו בבית חולים אחר, ונמצא אצלנו ככונן בשעות הלילה, אבל הוא רק עושה את הפעולות הפשוטות ביותר, וכשיש משהו קצת יותר רציני הוא מיד מזעיק אותנו.

"יתירה מזאת, בבתי החולים הממשלתיים והציבוריים, אלו השייכים לקופות החולים וכדו', יש גיל פרישה מאוד מוגדר. רופאים עם ניסיון אדיר של עשרות שנות רפואה, נשלחים לביתם כי הם הגיעו לגיל הפרישה, דווקא בזמן שבו הם מחזיקים בניסיון הרב ביותר, ועולים בדרגות רבות על פני הרופאים הצעירים מהם. החוק לא מאפשר להמשיך את העסקתם. לעומת זאת, מעייני הישועה הוא בית חולים פרטי, ולכן הוא לא מוגבל לחקיקה של השירות הציבורי שמאלצת את בתי החולים לשלח את המומחים הגדולים לפנסיה. כך אנחנו מלקטים עם פינצטה את הרופאים המומחים ביותר, שרוב מקומות העבודה האחרים חסומים בפניהם, ומביאים אותם ל'מעייני הישועה'".

  • למה בעצם צריך כל כך הרבה תחומי התמחות במחלקה שלכם, אם כולכם בעצם רופאים אורתופדיים?

"אורתופדיה זה עולם שלם של רפואה", אומר ד"ר הולצר, "זאת התמחות כללית, שמתחתיה יש כמה וכמה תתי-התמחויות. יש אורתופדים של כף היד, ויש של כף הרגל, יש אורתופדים של כתף וזרוע, ויש שמומחים במיוחד לירך, עמוד שדרה, מפרקים, ילדים, גב ועוד. אפילו על כף הרגל לבדה יש יותר מענף אחד של מומחיות, כי יש כף רגל רגילה, ויש כף רגל סוכרתית".

  • וכל התחומים הללו מכוסים אצלכם על ידי מומחים מהשורה הראשונה?

"כמעט כל התחומים. אנחנו עדיין קצת חסרים בתחום של עמוד השדרה, אבל בימים אלו אנחנו עובדים על זה ומצפים לגייס בקרוב מומחים מיוחדים גם בתחום הזה שישלימו את התמונה.

"כמו כן אנחנו לא יכולים עדיין להעניק טיפול מיטבי במקרה של 'מולטי טראומה', כלומר אדם שנפצע בנפילה מגובה או תאונה חלילה, וסובל משברים רבים בחלקים שונים בגוף, לזה אנחנו לא ערוכים כי אין לנו חדר טראומה בגודל ועם הציוד המתאים, לטיפול רב מערכתי שכולל צוות ענק של רופאים המטפלים בכל הבעיות בו זמנית. אני מאמין שגם זה יבוא מתישהו שהוא, אבל עוד חזון למועד.

נבחרת של מומחים

"באופן כללי, המחלקה האורתופדית קיימת כאן כבר 13 שנה, והתקדמנו לאט לאט, בצעדים מדודים ובאחריות רבה. לכל אורך השנים הוספנו להתפתח ולגדול, אבל לא מיהרנו קדימה, חיכינו שתהיה לנו הזדמנות לגייס את הרופאים הטובים ביותר, ורק כשידענו שאנחנו יכולים להתקדם בצורה הטובה ביותר, עשינו את הצעד. כך בנינו כאן נבחרת מיוחדת במינה של מומחים בעלי שם.

"כך למשל עובד אתנו ד"ר ניר כהן, מי שייסד את המחלקה ולימד אותי רבות בתחום האורתופדיה. הוא עזב את ניהול המחלה לטובת תפקידו כסגן מנהל המחלקה בבילינסון, אבל עדיין מגיע לכאן ועובד כאן גם בחדרי הניתוח וגם במרפאה, כשתחום ההתמחות הספציפי שלו זה רפואת מפרקים וטראומה.

"עובדת אתנו ד"ר סוזנה הורביץ, מנהלת יחידת הארתרוסקופיה והספורט. היא נחשבת לאוטוריטה בתחום, אחת הרופאות הבכירות ביותר בארץ בתחום. כמו גם ד"ר מתי נוף, מנהל היחידה לכף רגל סוכרתית, שנחשב למומחה הגדול בישראל בתחום זה. יחידות לכף רגל סוכרתית קיימות כיום רק בשלושה בתי חולים בארץ, ואת שלושתן ייסד ד"ר מתי נוף שזכה להציל אלפי בני אדם מקטיעת רגליים בזכות מסירותו והמומחיות הבלתי מעורערת שלו בתחום.

"ד"ר אלון בורג מנהל את תחום רפואת כף הרגל והקרסול, ד"ר אורן צביאלי מנהל את יחידת הכתף והמרפק, ד"ר אלכס גפטלר, מומחה בעל שם שמנהל אצלנו מרפאת הגב ועמוד השדרה, ד"ר ליאוניל קופליוביץ, מנהל כירורגיית הילדים – גם הוא נחשב למומחה מספר 1 בתחום.

"את ניתוחי הטראומה מבצע בדרך כלל ד"ר דימיטרי קולטונוב שאותו אני מגדיר 'הרכישה הטובה ביותר שלי בשלוש השנים האחרונות', רופא מומחה שקשה למצוא כמותו, וכן ד"ר איתן סביר, פודיאטור מומחה שהגיע לארץ אחרי עשור של עבודה בארה"ב, שמשתתף גם הוא בשיחה, ויספר לך בעצמו על מה שהוא עושה ועל הייחודיות של המחלקה האורתופדית ב'מעייני הישועה' בתחום'.

"כל המומחים הללו עושים אצלנו גם ניתוחים, כל אחד בתחומו שלו, וגם מקבלים קהל במרפאה לרפואה יועצת ולפעולות פשוטות יותר. בנוסף אנחנו מביאים רופאים מומחים בעלי שם ליום בשבוע, או יומיים בחודש, והם מבצעים טיפולים ומייעצים גם בתחומים נוספים, כך שהרפואה האורתופדית זוכה פה לכיסוי שלא קיים כמעט בשום מקום אחר בארץ".

כל המומחים הללו עושים אצלנו גם ניתוחים, כל אחד בתחומו שלו, וגם מקבלים קהל במרפאה לרפואה יועצת ולפעולות פשוטות יותר. בנוסף אנחנו מביאים רופאים מומחים בעלי שם ליום בשבוע, או יומיים בחודש, והם מבצעים טיפולים ומייעצים גם בתחומים נוספים, כך שהרפואה האורתופדית זוכה פה לכיסוי שלא קיים כמעט בשום מקום אחר בארץ
- דר איתי הולצר,מנהל מחלקת אורתופדיה

המהנדס של כף הרגל

ד"ר איתן סביר מביא עמו סיפור אישי מעניין מאוד. לארץ הוא חזר לפני קצת יותר משנתיים לאחר שנים רבות של שהות ולמידה בארה"ב. בתחילה הוא למד הנדסה באוניברסיטת MIT הנחשבת לאחד המוסדות היוקרתיים ביותר בעולם. לאחר שהשלים את לימודיו וקיבל את התואר הנכסף, החליט לפתע לעשות הסבת מקצוע…

"החלטתי שאני מעדיף לעבוד עם אנשים, פחות עם בניינים", הוא אומר בחיוך. "פניתי ללימודי פודיאטריה, שזה בעצם רפואת כף הרגל".

זה המקום לציין כי לימודי פודיאטריה קיימים כיום בשלוש מדינות בלבד בעולם כולו: בצרפת, בבריטניה ובארה"ב. אבל קיים הבדל גדול מאוד בין הלימודים במדינות הללו, בצרפת, שם מכנים את זאת 'פודולגיה', מדובר בלימודים שנמשכים שנתיים בלבד, ללא תואר אקדמאי, ועם סמכויות מאוד  מוגבלות. הפודולוג הצרפתי אינו יכול לנתח, הוא לא נותן מרשמים, הוא לא מוגדר בכלל כרופא אלא כמומחה לכף הרגל.

באנגליה, זה כבר תואר יותר מתקדם, יוצאים מהלימודים הללו עם תואר ראשון, ועם סמכויות קצת יותר רחבות.

אבל בארה"ב, זה כבר סיפור שונה לחלוטין. הלימודים נמשכים שבע שנים, וכוללים תואר ראשון ושני, ולאחריהם יש התמחות בת שלוש שנים נוספות, והפודיאטור משלים את הלימודים כשהוא עם תואר  'דוקטור', עם סמכות לכתיבת מרשמים ואפילו עם סמכות ויכולת לבצע ניתוחים בכף הרגל.

תחום הפודיאטריה בארץ לא היה מסודר בארץ עד לאחרונה. הנושא היה פרוץ, ורופאים שלמדו בכל שלושת המדינות היו בעלי סמכויות מאוד מעורפלות. רק לפני כשנתיים וחצי הוסדר הנושא על פי חוק, ונקבע שסמכותם של בעלי המקצוע תהיה בהתאם לסמכות המוקנית להם במדינות בהן למדו את המקצוע. בפועל קיימים בארץ רק כ-30 בעלי מקצוע בתחום, ובודדים מתוכם למדו אותו בארה"ב, בהם גם ד"ר איתן סביר, שהנו פודיאטור מומחה בעל סמכות לבצע ניתוחים ולכתוב מרשמים, כמו כל רופא כירורג, בכפוף לביצוע התמחות בבית חולים ישראלי במשך חצי שנה.

  • מה זה אומר 'פודיאטור', ולמה זאת הפעם הראשונה שאנחנו שומעים על המקצוע הזה??

"פודיאטור הוא למעשה רופא של כף הרגל. ניקח את הדוגמה הפשוטה ביותר: אדם מגיע עם יבלת, לאיזה רופא תשלח אותו? לרופא עור כמובן. רופא העור ישרוף את היבלת או יקפיא אותה, ומבחינתו הסתיים הטיפול. אבל לפעמים היבלת נגרמת כתוצאה מעיוות בכף הרגל, מה שיוצר לחץ גדול על חלקים ממנה וכתוצאה מכך נוצרת יבלת. במקרה כזה לא יעזור רק להסיר את היבלת, צריך גם לתקן את הבעיה שגרמה לה מלכתחילה, כי אחרת היא תחזור שוב.

"אותו הדבר לגבי ציפורן חודרנית, דבר שקורה לפעמים בגלל לחץ על האצבעות כתוצאה מעיוות בכף הרגל. זה נכון גם לעוד בעיות רבות מאוד, ולכן חשוב שמי שמטפל בבעיה יכיר את כל המקצועות הקשורים, שזה כולל אורתופדיה – מבנה העצמות, זה כולל את כלי הדם של הרגל, זה כולל את רפואת העור ועוד ועוד. חלק מהמקצוע הוא גם הטיפול בכף הרגל הסוכרתית, שבמקרה של 'מעייני הישועה' אני לא צריך להידרש אליו כי יש לנו את ד"ר מתי נוף שהוא מומחה מיוחד לתחום הזה.

"המקצוע לא מוכר בארץ כי כאמור הוא לא היה מוסדר עד לאחרונה, ומעטים הרופאים בארץ שלמדו אותו בצורה מסודרת. אבל בארה"ב קיימים כ-16 אלף פודיאטורים, וזה מקצוע מאוד מבוקש ומוכר שם".

  • אם אנשים לא מכירים את המקצוע, איך הם יודעים מתי לבוא ולקבל אצלך טיפול?

"כשחזרתי לארץ, אחרי עשר שנות עבודה כפודיאטור ומנהל יחידת כף הרגל בבית חולים בארה"ב, ולאחר שהשלמתי את ההתמחות בת החצי שנה כדי לקבל את האישור לעסוק בתחום בארץ, נכנסתי לעבוד במעייני הישועה. עשינו פרסום מאוד מצומצם, ומאז התורים כאן מלאים. אנחנו מטפל בכ-40 אנשים ביום, יום אחד בשבוע. זאת עבודה מאוד אינטנסיבית, אבל אני הוריתי לצוות שלי שלא לדחות אף מטופל, כל מי שמגיע מקבל טיפול.

"כמובן שגם הרופאים האורתופדים מתחילים להכיר את התחום הזה ולהפנות אלי מטופלים, וזה גם עובד בשיטת 'חבר מביא חבר'. אנשים יוצאים מרוצים ושולחים את חבריהם ומכריהם לבוא ולקבל טיפול. התחום הוא רחב מאוד, זה מדרסים, זה ביו מכניקה, זה בעיות כלי דם בכף הגל, התנוונות שרירים, 'אצבעות פטיש', ועוד ועוד.

"אם ניקח לדוגמה את הנושא שאתו פתחנו, יבלות בכף הרגל. רופאי עור בדרך כלל שורפים את היבלת או מקפיאים אותה. אבל זה לא תמיד מספיק. כדי להסיר יבלת באופן יסודי צריך לעשות הטרייה, לאחר מכן לבצע צריבה או הקפאה, ובמקרה הצורך גם לנתח כדי להוציא את השורש של היבלת, למנוע את חזרתה שוב ושוב. רופא עור רגיל אינו מוסמך לנתח, ואורתופד אינו מטפל ביבלות. רק פודיאטור יכול באמת לפטור בצורה יסודית וכוללת את בעיית היבלת…".

"אם רק היינו יודעים…"

לסיכום השיחה אנו שבים למנהל המחלקה ד"ר איתי הולצר, שמספר לנו על החוויה המיוחדת מהזווית האישית שלו בבית החולים 'מעיני הישועה'.

"אני באמת חושב שאין עוד מקום כזה", הוא אומר, "כל הרופאים ב'מעיני הישועה' אומרים את זה, בטח כבר שמעת את זה מרבים אחרים, אם שוחחת אתם, אבל גם אני חייב לציין שב'מעייני הישועה', יש אווירה אחרת. יש שיתוף פעולה הדוק בין הרופאים, יחסי עבודה מעולים, פחות אינטריגות, יותר שיתוף מידע ושיתוף פעולה, יותר שאיפה משותפת לעזור לחולה, לרפא אותו ולשלוח אותו הביתה בהקדם, לאחר שקיבל את הטיפול הטוב ביותר.

"במקומות אחרים, לא תמיד הרופאים מבינים את זה שהחולה רוצה להתייעץ עם הרב שלו לפני שהוא עובר ניתוח. מי למד רפואה? הרב או הרופא? אנחנו כבר התרגלנו, וגם אם בהתחלה זה עלה לי במטופלים רבים שהלכו למקומות אחרים לפי המלצת הרבנים שלהם, לאט לאט התחילו גם הרבנים להכיר את ההצלות של 'מעייני הישועה' בתחום האורתופדיה, וכיום הם ממליצים עלינו בחום.

אם רק היינו יודעים, היינו באים מזמן לטיפול ב'מעייני הישועה'. ממש אנשים מכל קצוות הקשת, דתיים וחרדים, חילונים ואפילו לא יהודים, כולם יוצאים מכאן כשהם מרוצים מאוד. איך לימדו אותי כאן לומר… תודה לה' יתברך
- דר איתי הולצר,מנהל מחלקת אורתופדיה

"מה גם, שאחרי שהמטופל שאל את הרב שלו, וקיבל ממנו את ההמלצה, אתה יכול לראות שיתוף פעולה יוצא דופן. המטופל מבין שאני השליח של ההשגחה העליונה כדי לטפל בו, והוא סומך עלי במאת האחוזים, זה עולם אחר.

"מה גם, שלא רק אנשים מהמגזר החרדי באים לכאן. כולנו רופאים מוכרים וידועים, יש לנו גם מרפאות פרטיות באזורי המגורים שלנו, והפציינטים שלנו באים אחרינו ל'מעייני הישועה'. היום אפשר לראות יותר ויותר אנשים שמגיעים לכאן מכל רחבי גוש דן, שלא לדבר על חרדים שמגיעים ממש מכל הארץ, מערד ועד צפת.

"בדרך כלל אני שומע את אותן הזמירות מהמטופלים הלא חרדיים. הם באים עם חשש, זה קצת מפחיד אותם, "בית חולים חרדי". אבל אחרי שהם מקבלים פה טיפול מקצועי ואיכותי, הם מגיבים בהתלהבות של ממש, ואומרים "אם רק היינו יודעים, היינו באים מזמן לטיפול ב'מעייני הישועה'. ממש אנשים מכל קצוות הקשת, דתיים וחרדים, חילונים ואפילו לא יהודים, כולם יוצאים מכאן כשהם מרוצים מאוד. איך לימדו אותי כאן לומר… תודה לה' יתברך".

 לחצו כאן למחלקת אורתופדיה >

מרפאות החוץ שלנו שודרגו בכל כך הרבה מומחים,
לכל גיל, לכל אחד וכמובן לכל המשפחה. לבריאות!
חזור למעלה