ניתוח כריתת רחם לפרוסקופיה

בעשור האחרון מתחוללת מהפכה שקטה אך דרמטית בחדר  ניתוחים : משיטות מסורתיות של חיתוך הרקמות על מנת להגיע לאיבר הזקוק לטיפול, עוברים המנתחים לשימוש  בטכנולוגיה חדשנית, זעירה ובטוחה הרבה יותר – ניתוח אנדוסקופי, פעולה העושה שימוש בטכנולוגיות וידאו, הדמיה ולייזר תוך גרימת טראומה מינימלית למנותח. הניתוח האנדוסקופי מאפשר גישה ישירה דרך חתכים זעירים אל האיבר החולה, על ידי החדרת אנדוסקופ )מעין טלסקופ משוכלל המחובר למצלמת וידאו זעירה( לתוך האזור המנותח דרך מספר חתכים. דרך חתכים נוספים מוחדרים מכשירי ניתוח מיוחדים המאפשרים חיתוך והפרדה של רקמות, קשירה ו”הלחמת” כלי דם ואף תפירת רקמות, והניתוח כולו מתבצע כאשר המנתח מתבונן במסך וידאו גדול במקום במנותח. ניתוח אנדוסקופי בבטן נקרא ‘לפרוסקופיה’.

הניתוחים הדחופים שמתבצעים חדשות לבקרים במחלקתו, ומדגיש כי בעבר נשים עם בעיות כאלה לא היו מתקבלות כלל במעיני הישועה אלא נשלחות לבתי חולים אחרים, ציבוריים. בהתרגשות הוא מספר על המקרים היותר מעניינים שהגיעו אל שולחן הניתוחים שלו.

“הגיעה לכאן אישה עם כאבים קשים בשל הריון לא תקין עם בטן מלאה בדם, עשיתי לה לפרוסקופיה ושאבתי 2.300 ליטר דם מהבטן. השוק מאיבוד  הדם גרם לה להגיע לסף איבוד הכרה ונאלצנו לבצע כריתה. לפני עשר שנים היו פותחים לה את הבטן, ולפני שש-שבע שנים היו שולחים אותה לבתי חולים אחרים. היום כבר קיימת מודעות גבוהה לכך שיש כאן מחלקת נשים רצינית ומפותחת שמבצעת ניתוחים גינקולוגיים מכל הסוגים”.

גם הניתוחים הלא דחופים – ניתוחים אלקטיביים בלשון הרפואית, מתבצעים במחלקה זו. נשים רבות שמגיעות למחלקת נשים נשלחות למרפאה הגינקולוגית שם קובעים להן תור לניתוח, שלרוב גם הוא מתבצע ללא פתיחת בטן. “מדובר במגוון ניתוחים גינקולוגיים” , אומר פרופ’ אלסנר ונותן מספר דוגמאות. “ מגיעות לכאן למשל נשים בעלות עקרות מכנית, כלומר שאינן מצליחות להרות בגלל הפלה וכו’. במקרה כזה אנו מסירים את ההידבקויות ומאפשרים לאישה להרות באופן טבעי. או נשים שסובלות מבעיות אחרות היוצרות קשיים רבים. לא ייאמן אבל ההתאוששות מניתוח שכזה היא מהירה ביותר ולאחריו האישה יכולה פשוט להרות באופן טבעי כאילו לא היה דבר מעולם!”.

לניתוחים לפרסקופיים מספר יתרונות ברורים על ניתוחים פתוחים. בשל הטראומה הקטנה לדופן הגוף, הטראומה הניתוחית כולה קטנה עשרות מונים מאשר בניתוח רגיל. מידת הכאב פחותה בהרבה, ומכיוון שכך החולה ניידת מאוד תוך פרק זמן קצר ובכך נמנעים סיבוכים ריאתיים ותסחיפים )טרומבוזות( השכיחים ביותר בעיקר אוכלוסייה המבוגרת.

יתרון נוסף ומשמעותי ביותר הוא זמן האשפוז הקצר זאת הודות להתפתחות שהתרחשה בשנים האחרונות בתחום המאפשרת פלישה מזערית, גם אם מדובר בפעולות מורכבות ביות . ר “כריתת רחם היא ניתוח רציני, אך הכניסה לבטן היא ‘זעיר-פולשנית’ בזכות הטכנולוגיה הנהדרת שיש לנו היום”, מדגיש פרופ’ אלסנר ומוסיף כי “מדהים לחשוב שניתן לבצע כריתת רחם או התרת שיזור ) detorsion ( וללכת הביתה עוד באותו היום או ביום שלאחר מכן ולחזור לפעילות רגילה לחלוטין תוך כשבוע!”.

פרופ’ גבריאל אלסנר ממשיך להסביר באריכות על סוגי הניתוחים כשההתלהבות מכל פרט ניכרת על פניו. בקול נעים ורגוע ובפנים מאירות הוא מלמד ומפרט עד כי המאזין לו משוכנע שאין קל יותר לביצוע מאשר הניתוח המורכב הזה ושמחר הוא נרשם ללימודי הרפואה בשמחה וגיל.

פרופ’ אלסנר, מומחה במיילדות וגינקולוגיה, הוא צבר אמיתי, יליד הארץ שהשתתף במלחמות ישראל וסיים לימודי רפואה בציריך שבשוויץ. את ההתמחות בגינקולוגיה ומיילדות עשה בתל השומ , ר ושבתונים )שנים שבהן הרופא יוצא להתמחות בחו”ל( עשה בבלגיה ובאוניברסיטת ייל בארה”ב. לאחר שחזר לכור מחצבתו ניהל את המחלקה הגינקולוגית בתל השומר כפי שהוזכ , ר כשיצא לגמלאות נקרא לדגל על ידי פרופ’ ליבר ומאז הפכה מחלקת נשים של המרכז הרפואי מעיני הישועה לסיפור הצלחה. לדבריו, “כיף להקים מחלקה ולראות איך היא מתפתחת ופורחת”.

הבעות פניו וטון דיבורו כשהוא מדבר על המחלקה ומסביר על הניתוחים שהוא מבצע מוכיחים מעל לכל ספק כי בשבילו הרפואה היא לא רק מקצוע אלא דרך חיים, שליחות, אתגר וסיפוק, וכי הוא רחוק מאוד מלפרוש. בחביבות ובסבלנות אין קץ יושב איתי הפרופסור ועונה על כל שאלותיי ברצון.

מעו של המרכז הרפואי מעיני הישועה נודע למרחוק הרבה בזכות רמת הסיעוד הגבוהה שקיימת בו, ובמחלקת הנשים על אחת כמה וכמה. הצוות הסיעודי במחלקה, בניהולה של גב’ סימה זיו האחות האחראית, מונה עשרים ושלוש אחיות כשמתוכן עשר אחיות בעלות תואר ראשון, תשע עשרה אחיות מוסמכות, ארבע אחיות מעשיות, שמונה נשות כוח עזר וארבע מזכירות רפואיות. הצוות רגיש לצנעת הפרט ומבין את הצורך לשמור על דיסקרטיות מלאה בכל הקשור לטיפול בנשים.

חולות רבות שהתאשפזו במחלקה מעידות על סיעוד יוצא מן הכלל ומספרות על הטיפול החם, הלבבי והמעוד . ד “האחיות נותנות את נשמתן לטיפול בנשים שמאושפזות כאן”, מציין פרופ’ אלסנ . ר “הרבה מהאחיות הן דתיות וחרדיות, אינני יודע אם זו הסיבה אבל העובדה בשטח היא שהן עושות מעל ומעבר כדי שהמאושפזות ירגישו הכי טוב שאפש . ר הנשים שמשתחררות ומגיעות אלי מציינות כל פעם מחדש את הטיפול המסור שקיבלו אצלנו”.

כידוע, ‘מעיני הישועה’ הוא מרכז רפואי השומר על רפואה מקצועית כהלכה. במחלקת הנשים הדבר מתבטא בכך שרוב המאושפזות הן חרדיות ודתיות. האספקט ההלכתי מהווה ייחודיות משמעותית של בית החולים. כשמגיע מקרה שמעורבת בו שאלה הלכתית, הרופאים – גם הבכירים ביותר – כפופים לוועד הלכה שמורכב מרבנים פוסקים גדולים וידועים: מרן הגאב”ד הגר”נ קרליץ והגאון הגדול הגר”י זילברשטיין.
לשאלה היכן מתערב הרב בשיקולים הלכתיים, עונה פרופ’ אלסנר כי אם לדוגמה הוא נתקל במקרה של צורך בכריתת רחם, הוא לא יוכל לבצע את הניתוח לפני שיקבל אישור מהרב שמותנה באינדיקציה )הוראה( לניתוח. “אני אצטרך לפנות לרב ולומר לו בת כמה האישה, ממה היא סובלת,  לפרט באוזניו את הנתונים ואת חוות דעתי ואת העובדה שדרוש ניתוח על מנת לשפר את איכות חייה של האישה”.

פרופ’ אלסנר מעיד כי הוא אינו מרגיש שום תסכול מהתערבות הרבנים בשיקולים הרפואיים אלא להיפך “אני מרגיש טוב מאוד עם העובדה שיש גורם נוסף שמאשר לי לבצע את הניתוח. מישהו שמשגיח, מישהו שלא נותן לבצע מהלכים קריטיים ללא מחשבה מעמיקה. מעבר לזאת, מעולם לא קרה מקרה שבו הייתי משוכנע שחייבים לבצע ניתוח והרב הגביל אותי.

אולם כן קרה שישבנו יחד והתדיינו, והגעתי למסקנה שננסה תרופה נוספת לפני שנחליט סופית על ניתוח”.

בניתוחים דחופים בדרך כלל המקרים ברורים ואין ברירה אלא לנתח מיידית. אולם כאשר מדובר בניתוחים אלקטיביים, מקיימים הרופאים במחלקה פגישות ביניהם ודנים במקרה. לעיתים מתעורר ויכוח אם לנתח או לא או איזה סוג ניתוח יש לבצע.

“בוויכוחים הללו משתתפים רבנים שיש להם ידע וניסיון רב ואני דן גם איתם”, מספר הפרופסו . ר “אני חושב שזה נהדר שיש עוד ראש חושב, עוד מסננת, תחנה נוספת בדרך שתעזור לי לתת לאישה את הטיפול הטוב ביות . ר זה מאוד חיובי בעיניי שאדם שאינו רופא מסתכל על המצב מזווית אחרת לגמרי ושואל שאלות אחרות ונכונות”.
ולגבי הרופאים האחרים במחלקה הוא אומר בחיוך: “אין לך מושג באיזו פתיחות הרופאים מקבלים את זה. כל רופא שמוכן לדון בנושא, יסכים לדון גם עם רב. לעומת זאת, רופא שחושב ש’אני ואפסי עוד’ – יצטרך לשנות כאן את גישתו…”__