גיל המעבר תופעות לוואי

תקופת גיל המעבר מתאפיינת בשינויים הורמונליים, אשר נותנים את אותותיהם מבחינה פיזיולוגית ונפשית. השחלות מתחילות פחות ופחות לייצר אסטרוגן – הורמון המין הנשי, אך הגוף יודע לייצר אסטרוגן מרקמת שומן ומבלוטת יותרת הכליה (אדרנל), כך שהשינוי חל בהדרגה. במקביל חלה ירידה גם בהורמון האוקסיטוצין (הורמון האהבה), דבר אשר גורם לאישה "להתרגש" פחות מצרכי הילדים, בן הזוג, הבית והיא פחות "טיפולית" בהם. 

גיל המעבר מתייחס לתקופה מתום שנה לאחר הופעת הווסת האחרונה. לרוב מופיע בגילאים 45-55. בישראל אפייני לגילאים 48-49.

בעבר היה נקרא גיל הבלות. מושג זה הביא עמו תחושות שליליות של החברה כלפי האישה ושל האישה כלפי עצמה, מצב אשר הגביר את התסמינים האופניים לתקופה זו בחיי האישה והביא לפגיעה קשה באיכות החיים.

תקופת גיל המעבר מתאפיינת בשינויים הורמונליים, אשר נותנים את אותותיהם מבחינה פיזיולוגית ונפשית. השחלות מתחילות פחות ופחות לייצר אסטרוגן – הורמון המין הנשי, אך הגוף יודע לייצר אסטרוגן מרקמת שומן ומבלוטת יותרת הכליה (אדרנל), כך שהשינוי חל בהדרגה.

במקביל חלה ירידה גם בהורמון האוקסיטוצין (הורמון האהבה), דבר אשר גורם לאישה "להתרגש" פחות מצרכי הילדים, בן הזוג, הבית והיא פחות "טיפולית" בהם.

מבנה השרירים ורקמות החיבור משתנה, כך שמתרחשת עליה בסיבי קולגן על חשבון אלסטין – דבר אשר משפיע על יכולת השריר להתכווץ ולהימתח בצורה מיטבית ועל רקמת החיבור להיות חזקה ותומכת. הביטוי לכך עלול להיות קשה כשמדובר בליקויים ברצפת האגן.

מאפיינים ושינויים פיזיולוגים של גיל המעבר:

• גלי חום והזעת לילה.
• הפרעות בשינה.
• דופק מוגבר ודפיקות לב.
• חולשת רקמות חיבור, על רקע ירידה באסטרוגן ופרוגסטרון.
• איבוד מסת שריר וירידה בסיבי הכוח בשריר.
• עלייה במשקל – עלייה ב – BMI.
• כאבי פרקים, נוקשות, ירידה בטווחי תנועה – בשלבים הראשונים יבואו לידי ביטוי במפרקי שורש כף היד ומפרקי הירכיים.
• עלייה בסיכון לפתח אוסטאופורוזיס, עלייה בסיכון לשברים.
• עלייה בסיכון לפתח מחלות כלי דם ולב, על רקע שינוי פרופיל השומנים בדם.
• עלייה בסיכוי לפתח מחלות כרוניות.

מאפיינים ושינויים ברצפת האגן בגיל המעבר

• דליפת שתן במאמץ ודליפת שתן מתוך דחיפות.
• צניחת איברי האגן – שילוב של חולשת רקמות חיבור וירידה בכוח השריר.
• דחיפות ותכיפות במתן שתן.
• קושי בריקון שתן.
• דלקות בדרכי השתן/פטריות בנרתיק על רקע השינויים בעור וירידה בחומציות (PH).
• יובש בנרתיק וכאבים ביחסים על רקע רירית דקה ושברירית יותר, נרתיק פחות לח וגמיש.
• ירידה בחשק מיני, על רקע ירידה בטסטוסטרון ובשילוב עם היובש בנרתיק וכאב ביחסים מין.
• ירידה בתחושת הנשיות.
• מיגרנות – על רקע השינויים ההורמונליים ורמת הורמונים לא מאוזנת.
• שינויים במצב הרוח – עייפות קיצונית, בלבול, חוסר סבלנות, התקפי חרדה, עצבות וירידה בחיוניות עד למצב של דכאון.

טיפול בגיל המעבר

גיל המעבר הינו חלק מתקופה טבעית בחיי האישה ואין להתייחס אליו כאל מחלה.

הרפואה המערבית מציעה טיפול הורמונלי חליפי (אסטרוגן ופרוגסטרון) – בהתאם לסימפטומים ותלונות האישה לשינויים אותם היא חווה. לעתים ניתנות תרופות אנטי-דיכאוניות (SSRI) ותרופות לאיזון ל"ד ורמות השומנים בדם.

ההמלצה היא לערוך שינויים ולהתאים את אורח חיים לתקופה החדשה – הבנת השינוי, קבלת השינוי, הקשבה, שינוי תזונתי, פעילות גופנית סדירה, שינה מוקפדת.

תרגילים לגיל המעבר

גיל המעבר הוא גיל של שינויים! מחד עולה משמעותית הצורך בפעילות גופנית לצורך שימור ושיפור מסת העצם, מסת השריר, מערכת קרדיו-ווסקולרית, והצורך בשיפור תפקוד רצפת אגן ודופן הבטן ומניעת התופעות האופייניות לתקופה זו. ומאידך – קיים החשש כי פעילות גופנית תעמיס מדי על שרירי רצפת האגן ועל רקמות החיבור החלשות ותגרום להופעה או החמרה של הבעיות האופייניות לגיל המעבר.

מכאן עולה החשיבות לתרגול נכון!

המלצתי לכל אישה בגיל המעבר, להיבדק אצל פיזיותרפיסטית רצפת אגן בטרם היא מתחילה תרגול, על מנת לוודא כי רצפת האגן שלה יכולה לשאת בעומסים הרצויים. בנוסף חשוב להתאמן אצל מאמני כושר מוסמכים ומקצועיים, אשר יבנו יחד עם הפיזיותרפיסטית תכנית אימון מתאימה ויעמדו בקשר הדוק לגבי אותה אישה.

הדגש בתרגול צריך להיות על הדרגתיות. חשוב להעלות עומס כוח ואירובי בהדרגה וללמד את האישה להיות קשובה לגוף בזמן התרגול! צריך להתייחס לניסיון/חוסר הניסיון של כל אישה בפעילות גופנית.

דגשים לפעילות גופנית בגיל המעבר

• תרגול בדגש על שרירי רצפת האגן, דופן בטן ועבודת נשימה יעילה.
• העלאה הדרגתית של דופק וביצוע פעילות אירובית – 4 פעמים בשבוע למשך 30-40 דקות.
• תרגול כוח עם התנגדות, לצורך העלאת מסת עצם ומסת השריר – חשוב ביותר לעבוד כוח ולא סיבולת! עבודה כנגד משקל/מכונות כושר ב – 3 סטים של 12-15 חזרות בכל סט.
• תרגילי גמישות ומתיחות לשימור ושיפור טווחי תנועה.
• תנועתיות מפרקית כוללת, דגש על חגורת אגן ועבודה סביב מפרקי הירכיים.

המלצות לחיי היומיום

• נעילת רצפת האגן בזמן ביצוע מאמץ – הכוונה היא ליישום כל העקרונות הנלמדים בשיעור לתוך חיי היום יום. נשים בגיל המעבר מגדלות היום את הנכדים ונדרשות למאמצים שכבר לא קלים להם בגילאי 50+, מכאן הדגש לחיזוקים כלליים של הגוף, תוך דגש על מניעת נזק לרצפת האגן בזמן ביצוע אותם מאמצים.
• ניהול עומסים נכון – נשים רבות בגילאים אלו מועמדות לניתוחים לתיקון צניחת איברי האגן או דליפת שתן במאמץ. חשוב ללמוד כיצד לעבוד נכון עם הגוף לצורך שיקום והתאוששות טובים יותר לאחר ניתוחים/ מניעת ניתוחים/ מניעת ניתוחים חוזרים.
• הבנת אופן פעולתן של מערכות השתן והעיכול, בכל מה שקשור להרגלי התאפקות והתרוקנות, ישיבה מומלצת בשירותים, מניעת עצירויות, תכיפות ודחיפות במתן שתן וכעוד.

תזונה בגיל המעבר

מומלץ להיוועץ בדיאטנית מוסמכת, על מנת להתאים תפריט מתאים ומאוזן.

לסיכום:

גיל המעבר טומן בחובו שינויים הורמונליים רבים, אשר באמצעות תזונה, פעילות גופנית, אורח חיים מאוזן, שינה תקינה, טיפול הורמונלי חליפי, טיפול נפשי והורדת מתחים – ניתן לשלוט ולאזן את עצמת השינויים, כך שהשפעתם תהיה לחיוב!!

המלצתי היא לפנות לאנשי מקצוע, אשר יוכלו בצורה משולבת ומקצועית לתפור לכל אישה ואישה את ה"חליפה" המתאימה ביותר עבורה לתקופה זו.

בהצלחה!