מרפאה להפרעות אכילה – אנורקסיה

הפרעות אכילה – רקע

הפרעות אכילה הן בעיות בריאותיות קשות המשפיעות באופן חמור על כל תחומי החיים של הסובלים מהן: פיזיים, רגשיים, רוחניים, ונפשיים. למרות שרוב הגורמים להפרעות אכילה עדיין אינם ידועים לאשורם , הן נחשבות למצבים ההולכים ומחמירים עם הזמן, והן בעלות פוטנציאל הרסני ביותר, פגיעה בגוף, בעיות בריאותיות שונות ובמקרים רבים יכול להגיע עד מוות.

שרות הבריאות הציבורי בארה"ב מעריך שכ-70 מיליון איש ברחבי העולם נאבקים בהפרעות אלה. במהלך חיי אדם, ימותו בערך 50,000 איש כתוצאה מההפרעה המפחידה הזו. הפרעות אכילה אינן עושות הבחנה בין קבוצות גיל, מעמד או מין. הן יכולות להתפתח אצל כל אחד. נתן למצוא הפרעות אכילה אצל ילדים צעירים בני 3, כמו גם אצל מבוגרים בני תשעים. למרות זאת, טווח הגילאים הנפוץ ביותר לתחילת התפתחות ההפרעה הוא בד"כ נע אי-שם בגילאי ההתבגרות ממוצע של גיל בין 12 ל-18. (לעיתים עד גיל 21-22) ביחס של פי 6 בנות יותר מבנים.

בניגוד לאמונה הרווחת, הפרעת אכילה אינה קשורה אך ורק לאוכל. קיימים פקטורים נוספים רבים שמובילים להתפרצות של ההפרעה/ות. קשר בין הורי לא מיטיב, איבוד שליטה, חרדה, אשמה, סירוב להתבגר ולהשתנות, וצורך בתשומת לב, אלה רק חלק מהמרכיבים האפשריים של הפרעות אכילה, למרות שעדיין במחקרים עדיין לא הצליחו לבסס באופן מחקרי שום סיבה מוגדרת.

שלושת ההפרעות המדוברות ביותר הן אנורקסיה (הרעבה עצמית), בולמיה (זלילה-ריקון הגוף), ואכילת-יתר כפייתית. אף אחת מהפרעות אלה אינה קלה לאבחנה ע"י הפרט, החברים, או אפילו בני המשפחה. בכל מקרה, אפילו אם מבחינים בהן, בד"כ קיימת הכחשה מסיבית לגביה, וההפרעה אינה מטופלת.

החשיבות בהתאמה תרבותית עולה כשמדובר בהפרעות אכילה. וזאת מ- 2 סיבות מרכזיות:

1. הגיל הצעיר של הסובלים מהפרעה. בד"כ מדובר בבני נוער הסובלים מהפרעת אכילה. בגיל הזה ההשפעה של הסביבה היא קריטית להתפתחות שלהם. ולכן בלתי אפשר לשלוח בני נוער למסגרות לא מותאמות.
2. משך זמן האשפוז– בהפרעות אכילה משך זמן האשפוז הוא ארוך בהרבה מהממוצע באשפוז אחר. הוא נע בין 7-12 חודשים. ולכן חשוב שבתקופה ארוכה ומשמעותית הן יהיו במסגרת מותאמת.

היחידה בנויה עם חללים גדולים ללמידה, קבוצות וחוגים פעילים. לצד חדרי טיפול פרטניים לטיפול נפשי והתנהגותי אינדיבידואלי- כיתת לימוד, חדרי טיפול, חדר משפחות, חדר אוכל והשגחה וחדר מנוחה.

הגישה הרווחת כיום היא טיפול בנפרד. נראה כי מפגש בין מטופלים/ות גרם להחמרה במצב. נוצר שיח לא חיובי אודות שיטות להרזיה, חוסר שיתוף פעולה עם הצוות מה שהוביל לירידה במשקל ולחוסר איזון בטיפול.

סדר יום- ארוחות

ארוחת בוקר, ארוחת ביניים וארוחת צהריים.

במשך כל זמן הארוחות יושבת כוח עזר שעברה הכשרה עם המטופלות.

סקטור ייחודי שנוסף לצוות הן "מלוות אישיות" – אישה אשר קיבלה הכשרה מקצועית להתמודד עם בעיות מקומיות שיעלו.

לכל בת עם הפרעות אכילה מתלווה מלווה אישית, אשר מלווה אותה לאורך היום .

• טיפול פרטני– המטופלת מקבלת לפחות פעמיים בשבוע טיפול פרטני עם מטפלת קלינית,כדי לעקוב וליישם מטרות טיפול, עמידה ביעדים ותכנית להמשך.
• טיפול משפחתי- משמעות רבה יש להחלמה בשיתוף פעולה עם המשפחה. ההורים ובני המשפחה הם חלק בלתי נפרד מהטיפול והחלמה. לכן צוות מקצועי יושב עם בני המשפחה שומע על הקשיים והתמודדות, מגייס לשיתוף פעולה ונותן כלים ליישום בבית.
• קבוצות הפעלה– בשעות הפנאי בין הארוחות המטופלות תולכנה להשתתף בקבוצות הפעלה פרטניות- אומנות, כתיבה, תכשיטנות ועוד.

רצף טיפולי

עיקרון הרצף הטיפולי אומר שלמערך יש אחריות לשמירה על רצף טיפול של המתמודד במקום בלי לקטוע ובלי להעביר למוסד אחר להשלמת טיפול.

לדוגמא: בת עם הפרעת אכילה שמתאשפזת לתקופה של כמה חודשים, תוכל לעבור ישירות מהמחלקה לטיפול יום/אשפוז יום. לאחר מכן שנראה שמצבה משתפר יכולה להתקבל במרפאה מתוגברת למעקב מוגבר ובסיום הטיפול  למרפאה אחת לשבוע. וכמובן במקרים של החמרה ניתן יהיה להפעיל את הרצף טיפולי לכיוון אחר. אם רופא במרפאה מזהה החמרה יוכל להחזיר לאשפוז/ אשפוז יום)

רצף טיפולי הינו עיקרון חשוב וקריטי להצלחת טיפול. מחקרים רבים מראים כי הזמן שאנשים הכי פגעו בעצמם, דיווחו על שינוי משמעותי לרעה היה הזמן המתנה בין שלב טיפול.

מפגש ראשוני להערכת מצב

במרפאה  מתבצע אינטייק ראשוני והתאמת בc.m  (מתאם טיפול) לכל בת. בנות מגיעות למרפאה שם הן פוגשות לראשונה פסיכיאטר ומתאם טיפול. במרפאה ייאסף החומר המקצועי, תערכנה שיחות עם ההורים ומוסדות חינוך כדי לקבל את האנמנזה המדויקת ביותר. לאחר מכן אנשי הצוות של המרפאה יקיימו ישיבת צוות משותפת אחרי כל מקרה ויקבלו החלטה משותפת להמשך טיפול.

מעקבים

 מעקבים יכולים להיות בכמה רמות של מעקב

• מעקב המשך במקרה שאין צורך באשפוז.
• מרפאה פוסט אשפוזי– לאחר אשפוז
• מרפאת מומחים – מעקב ע"י דיאטנית, פסיכולוג, הדרכת הורים
• מרפאה מתוגברת– מרפאה למעקב 2-3 בשבוע לפי הצורך שעולה.

ניהול החולה הוא מקיף, המבוסס על גישה בין-תחומית, ועם המשכיות הטיפול. צוות הטיפול, בפיקוח של אחות ראשית ורופא מפקח, מספק לכם טיפול מסביב לשעון.

המרכז לבריאות הנפש נותן מענה לצרכי המטופלים תוך שמירה על הערכים עליהם הם אמונים מתוך הבנה עמוקה של השקפת עולמם ואורח חייהם.
הגישה הטיפולית היא לעודד שילוב מהיר בחיי הקהילה. במרכז בריאות הנפש נעשה כל מאמץ על מנת להחזיר את המטופל כמה שיותר מהר לאורח חיים תקין.
מהנתונים עולה כי כ – 65% מהמבוגרים הפונים לטיפול במרפאות של מרכז בריאות הנפש וכ- 70% מקרב הילדים, לא היו פונים לטיפול במרפאות אחרות שאינן תואמות לצרכיהם המיוחדים ולאופי חייהם.