פרופ' יעקב אמיר

קורות חיים

הפרופסור יעקב אמיר מתייחס לעבודתו כראש היחידה למחלות זיהומיות ב'מעיני הישועה' כאל שליחות של ממש. "הגעתי לכאן מביה"ח 'שניידר', שם הייתי מנהל היחידה למחלות זיהומיות, ולמרות שאני בתפקידי החדש זמן קצר יחסית, אני כבר חש סיפוק גדול", הוא אומר.

העבודה ב'מעייני הישועה' מלאת סיפוק לכל עובד, אבל לפרופסור במיוחד. "כיוון שמדובר במחלות הנוגעות לילדים, אני רואה חשיבות רבה בטיפול באוכלוסייה המגיעה הנה, שרובה מן הסתם חרדית. מטבע הדברים, מדובר על ילדים למשפחות ברוכות ילדים וממעמד סוציו-אקונומי נמוך, ואני מנסה להטמיע את האחריות הרבה שיש להורים באיתור מוקדם והגעה מהירה לבית-החולים, לפני שיהיה נזק".

לדבריו, "במקום עבודתי הקודם, עם אוכלוסייה בין חדרה לגדרה, הייתי רגיל שרצים למיון על כל דבר. כאן זה לא ברור מאליו, ולעיתים לוקחים יומיים-שלושה חשובים עד שהורים מגיעים עם ילדיהם, וחבל. יש לי הרבה מה לנסות לשנות, והנושא הזה, של הזמן, בהחלט חשוב וקריטי מבחינתי. הלוואי ואצליח לשנות את החשיבה".

בנוסף, הוא מעוניין גם להכשיר את הצוות הרפואי שעובד תחתיו, כדי ש"יעבדו הכי נכון עם תרופות למחלות זיהומיות, מניעת העברה של זיהומים בין הילדים. אין ספק שיש פה צוות מצוין, ואנשים שכיף לעבוד איתם. בכלל, 'מעייני הישועה' הוא מקום מאוד איכותי ואכפתי, עם רצון טוב לשפר ולייעל כל הזמן".

פרופ' אמיר הגיע אלינו כאמור מ'שניידר'. את לימודי הרפואה שלו הוא עשה באוניברסיטה העברית בירושלים, בשילוב המרכז הרפואי 'הדסה', בהמשך התמחה ברפואת ילדים ב'בילינסון'
ועבר גם התמחות במחלות זיהומיות באוניברסיטת וושינגטון, סנט-לואיס ארה"ב.

אבל זה לא הכול: ברקורד העשיר שלו ניתן למנות גם השתלמויות כפרופסור אורח במכון למחקר של בית החולים לילדים באוקלנד קליפורניה; ביחידה למחלות זיהומיות בבית החולים לילדים בלונג איילנד ניו-יורק; במעבדות המחקר לפיתוח חיסונית של 'נוברטיס' בסיינה איטליה ובמחלקת היולדות בבית-החולים 'נקר אנפנט מלדי' בפריס. הוא גם חבר באיגוד למחלות זיהומיות בישראל, באיגוד האירופי למחלות זיהומיות, ובאיגוד רופאי הילדים.

היחידה שבראשה הוא עומד אחראית בעיקר לשני סוגי זיהומים: זיהומים "רגילים" כמו דלקות ריאה, זיהומים בעצמות, בפרקים, ברקמות רכות וכו' – וגם מחלת ה-CMV. "זו מחלה שכיחה, שלא רבים מודעים לה. מקורה ברוק של ילדים, והיא מדביקה נשים הרות. מטבע הדברים הנשים שנדבקות בכך הן אמהות לילדים קטנים, או גננות הבאות במגע עם ילדים. הן מדביקות את העוברים שאותם הן נושאות, והילדים למעשה נולדים עם המחלה הזו, שעשויה – במקרים קיצוניים – לגרום לבעיות התפתחותיות, חירשות ועוד".

"נכנסתי לתפקיד במלוא הכוח, כדי לשנות ולנסות להביא מזור לילדים הקטנים ולתינוקות. כולי תקווה ותפילה שאצליח בכך", הוא אומר.