היפנוזה בלידה – התמודדות עם כאב בשעת הלידה ?

הכאב שחוות נשים בשעת הלידה הוא משתנה ומורכב. טכניקות כגון היפנוזה הוצעו כדרך לסייע לנשים להתמודד עם כאב בשעת הלידה. היפנוזה מייצגת היבט של תודעת הכרה דומה לחלום בהקיץ וכוללת מיקוד תשומת הלב פנימה והגברת ההיענות להצעות. הצעות הינן תקשורת מילולית ובלתי מילולית, שעשויה להשפיע על התפיסות (כגון על האופן שבו נתפסים הצירים), על מצב הרוח או על ההתנהגות.

בזמן הלידה יכולות נשים להיעזר בהיפנוזה במגוון דרכים; ככלי לעידוד רגיעה, כאמצעי להתנתק מכאב או כאמצעי לשינוי תפיסה, כגון לתפוס את הצירים כדרך להתקרב ללידת התינוק במקום כחוויה של כאב ושל סבל, שמתקשרים בדרך כלל למקרי פציעה ונכות. מטפל יכול להדריך את הנשים למצב של היפנוזה במהלך הלידה ונשים יכולות ללמוד הפנוט עצמי בזמן ההיריון לצורך שימוש עתידי במהלך הלידה. האימון לשימוש בהיפנוזה בזמן ההיריון יכול להינתן באמצעות קלטות שמע של הצעות היפנוזה.

מדוע זה חשוב?

לידה היא אירוע משמעותי מבחינה פיזית, רגשית וחברתית בחיי האישה. חוויית הכאב וניהול הכאב בזמן הלידה הם נושאים חשובים בעיני נשים רבות.

אילו הוכחות מצאנו?

כללנו תשעה ניסויים שבהם חילקנו באופן אקראי 2954 נשים לקבוצת היפנוזה ולקבוצת ביקורת, שקיבלה טיפול סטנדרטי, אימון לרגיעה או ייעוץ תומך. בשמונה מתוך הניסויים אומנו הנשים בזמן ההיריון לבצע הפנוט עצמי לשם שימוש עתידי בשעת הלידה. בניסוי התשיעי ההיפנו-תרפיסט היה נוכח עם הנשים בשעת הלידה.

לא היה הבדל ברור בין קבוצת ההיפנוזה לבין קבוצת הביקורת במדדים של מספר הלידות הטבעיות, שביעות הרצון של הנשים משיטת הקלת הכאב ותחושת ההתמודדות עם הלידה שחוו הנשים. מידת השימוש באפידורל לא הייתה שונה בין הקבוצות. כל ההוכחות של מדדים אלה נמצאו כלוקות בחסר. המחקרים מדדו גם טווח רחב של מדדים נוספים, ובאף אחד מהם לא נמצא הבדל משמעותי.

מהי משמעות הדברים?

השימוש בהיפנוזה עשוי להפחית את השימוש הכולל בתרופות להפחתת כאבים בשעת הלידה, אך לא נראה כי מפחית את השימוש באפידורל. נשים הנעזרות בהיפנוזה אינן נוטות ללידה טבעית וגינלית יותר מנשים אחרות. כרגע אין מספיק הוכחות לקבוע אם היפנוזה מסייעת לנשים לחוש מרוצות יותר לגבי הפחתת הכאבים ואם היפנוזה משפרת את תחושת ההתמודדות שלהן עם הלידה. יש צורך במחקר המשך איכותי שיעריך את מידת שביעות הרצון של הנשים ממידת הפחתת הכאבים ואת תחושת ההתמודדות שלהן. המסקנה שלנו על השפעת ההיפנוזה על כאבים בלידה עשויה להשתנות על פי מחקרים עתידיים איכותיים.

מסקנת המחברת:

עדיין קיים מספר מועט יחסית של מחקרים המעריכים את השפעת השימוש בהיפנוזה בשעת הלידה. היפנוזה עשויה להפחית את השימוש במשככי כאבים בשעת הלידה, אך לא את השימוש באפידורל. לא נמצאו הבדלים ברורים בין נשים מקבוצת ההיפנוזה ואלה מקבוצת הביקורת לגבי שביעות הרצון מהפחתת הכאב, תחושת ההתמודדות עם הלידה ומספר הלידות הוגינליות הספונטניות. כרגע אין מספיק הוכחות לגבי שביעות הרצון מהפחתת הכאב ותחושת ההתמודדות עם הלידה, ואנו נעודד כל מחקר עתידי לשים את הדגש על בחינת מדדים אלה. ההוכחות העיקריות להשוואה הוערכו על פי GRADE כבעלות איכות נמוכה עבור כל המדדים העיקריים. הוחלט להוריד דירוג הודות לחששות לגבי חוסר עקביות של ההוכחות, מגבלות בבניית הניסוי וחוסר דיוק. יש צורך במחקר עתידי באופן של ניסויים נרחבים, בנויים היטב ומבוקרים כדי להעריך האם היפנוזה מועילה לניהול כאבים בשעת הלידה.

רקע:

סקירה זו היא אחת מתוך סדרת סקירת קוקרהן החוקרת ניהול כאבים בשעת הלידה. סקירות אלה תורמות למבט כללי על סקירות סיסטמטיות של ניהול כאבים בשעת הלידה, ויש להן פרוטוקול כללי משותף. סקירה זו מהווה עדכון של גרסה קודמת הנושאת כותרת זהה.

מטרות:

לבחון את יעילותה ובטיחותה של ההיפנוזה ככלי לניהול כאבים בשעת הלידה.

שיטת מחקר:

סקרנו את רישום הניסויים של קבוצת ההיריון והלידה של קוקרהן (ה 30 בדצמבר 2015) ואת רשימת ההפניות למחקרים ומאמרים עיקריים.

קריטריון בחירה:

ניסויים מבוקרים אקראיים (RCT) וכעין RCT, המשווים הכנה ללידה תוך שימוש בהיפנוזה ו\או שימוש בהיפנוזה במהלך הלידה, עם ובלי שימוש מקביל בשיטות פרמקולוגיות ובלתי פרמקולוגיות לשיכוך כאבים באמצעות פלצבו, חוסר טיפול או תרופות וטכניקות לשיכוך כאבים.

איסוף נתונים וניתוח:

שני מחברי סקירות הפיקו כל אחד בנפרד את הנתונים והעריכו את איכות הניסויים. במידת האפשר יצרנו קשר עם מחברי המחקרים לקבלת מידע נוסף על הנתונים והמתודולוגיה.

תוצאות עיקריות:

כללנו תשעה ניסויים שבהם חילקו באופן אקראי 2854 נשים בסך הכול. הסיכון להטיה בניסויים היה משתנה. היו ניסויים גדולים ובנויים היטב ואחרים דיווחו מעט מאוד על אופן בניית הניסוי. אף ששמונה מתוך תשעת הניסויים העריכו היפנו-תרפיה שקודמת ללידה, היו בין הניסויים הבדלים משמעותיים בזמן ובטכניקה. ניסוי אחד בחן היפנוזה בשעת הלידה. בסקירה מעודכנת זו השווינו התערבות היפנוטית עם כל קבוצות הביקורת (השוואה עיקרית) וכן עם תנאי ביקורת מסוימים: טיפול סטנדרטי (תשעה ניסויים), ייעוץ תומך (שני ניסויים) ואימון להרגעה (שני ניסויים).

בהשוואה העיקרית, נשים נטו להשתמש פחות במשככי כאבים פרמקולוגיים ביחס לנשים מקבוצת הביקורת (שיעור סיכון ממוצע RR 0/73, 95% CI 0.57 עד 0.94, שמונה מחקרים, 2916 נשים, הוכחה ברמה נמוכה מאוד; מודל השפעות-אקראיות). לא היה הבדל ברור בין נשים מקבוצת ההיפנוזה לנשים מקבוצת הביקורת עבור שאר המדדים העיקריים. לא היה הבדל ברור לגבי תחושת ההתמודדות עם הלידה (MD 0.22, 95% CI -0.14 עד 0.58, מחקר אחד, 420 נשים, הוכחה ברמה נמוכה) ולא לגבי לידה וגינלית ספונטנית (ממוצע RR 1.12, 95% CI 0.96 עד 1.32, ששה מחקרים, 2361 נשים, הוכחה ברמה נמוכה, מודל השפעות-אקראיות). לא היה הבדל ברור לגבי שביעות הרצון מהפחתת הכאב (נמדד על סולם בן שבע נקודות שבועיים אחרי הלידה) לנשים מקבוצת ההיפנוזה שקיבלו גם פטידין (MD 0.41, 95% CI 0.45- עד 1.27, מחקר אחד, 72 נשים), גז צחוק (MD 0.19,95% CI 0.19- עד 0.57, מחקר אחד, 357 נשים), הפנוט עצמי (MD 0.28,95% CI 0.32- עד 0.88, מחקר אחד, 160 נשים) או אפידורל (95%MD 0.03- CI 0.40- עד 0.34, מחקר אחד, 127 נשים). יתרון מועט להיפנוזה נצפה אצל נשים ששהו במים (MD 0.52,95% CI 0.04 עד 1.00, מחקר אחד, 174 נשים, כולם הוכחות ברמה נמוכה). לא היה הבדל ברור לגבי שביעות הרצון מהפחתת הכאב כאשר נמדד במספר הנשים שדיווחו על מידה ניכרת של הפחתת כאב (RR 1.06,95% CI 0.94 עד 1.20, מחקר אחד, 264 נשים, הוכחה ברמה נמוכה). יש לציין שעבור משככי כאבים פרמקולוגיים ועבור לידות וגינליות ספונטניות היו הוכחות להטרוגניות סטטיסטית משמעותית, עובדה שאי אפשר היה להסביר לחלוטין בניתוח של תת קבוצה.

במדדים המשניים לא נמצאו הבדלים ברורים בין נשים מקבוצת ההיפנוזה לנשים מקבוצת הביקורת לגבי רוב המדדים שהיה אודותיהם מידע. היו הוכחות משתנות לגבי היתרון לנשים מקבוצת ההיפנוזה ביחס לכל קבוצות הביקורת לגבי מידת הכאב, שביעות רצון מחוויית הלידה ודיכאון אחרי לידה. לכל אחד ממדדים אלה, היה מידע ביותר מניסוי אחד, אך אי אפשר היה לחבר ביניהם בגלל הבדלים בשיטות המדידה. היו הוכחות לכך שפחות נשים מקבוצת ההיפנוזה נשארו בבית החולים יותר מיומיים, אולם ממצא זה התבסס על מחקר קטן אחד (RR 0.11,95% CI 0.02 עד 0.83). לא נמצאו הבדלים ברורים בין נשים מקבוצת ההיפנוזה לנשים מקבוצת הביקורת לגבי המדדים המשניים האחרים שאודותיהם היה מידע.

בהשוואת ההיפנוזה לתנאי ביקורת שונים: טיפול סטנדרטי, ייעוץ תומך ואימון להרגעה, לא נמצאו הבדלים ברורים בין נשים מקבוצת הביקורת לאלה מקבוצת הטיפול הסטנדרטי ומקבוצת אימון ההרגעה לגבי המדדים העיקריים. בהשוואה לנשים מקבוצת הייעוץ התומך, נשים מקבוצת ההיפנוזה נטו פחות להשתמש במשככי כאבים פרמקולוגיים (ממוצע RR 0.48,95% CI 0.32 עד 0.73, שני מחקרים, 562 נשים). הן גם נטו ליותר לידות וגינליות ספונטניות (RR 2.42,95% CI 1.43 עד 4.07), אף שממצא זה התבסס על תוצאות מחקר קטן אחד. בסך הכללי השוואות חדשות אלה הציגו הטרוגניות סטטיסטית פחותה בהרבה מההשוואה הכוללת את כל קבוצות הביקורת.