ארוחת בוקר – האם אפשר לוותר על ארוחת הבוקר?

שאלה

שלום,

האם ארוחת בוקר היא באמת כה הכרחית?
תמיד מדגישים את החשיבות של ארוחת בוקר, לבריאות בכלל וגם לחיוניות ולשובע ולמניעת השמנה. מטבעי אני טיפוס שלא זקוק לאוכל בבוקר, וארוחת הבוקר ממש מיותרת מבחינתי. אני יכולה להסתדר מעולה עד הצהרים עם קפה ופרי או חטיף (דלי קלוריות). הבעיות שלי עם אוכל הן בעיקר בשעות אחה״צ כשאני חוזרת מהעבודה, ובערב. אני סובלת מעודף
משקל ומבחינתי הקלוריות של ארוחת הבוקר ממש מיותרות וחבל.
אז האם אפשר לוותר על ארוחת הבוקר?

אייקון רופאים
תשובה

רבות דובר ונחקר אודות יתרונות אכילת ארוחת בוקר. ילדים ומבוגרים כאחד שאוכלים ארוחת מדד מסת גוף BMI בוקר בריאה, הם בעלי נמוך יותר מאלו שמדלגים על ארוחת בוקר.

אחת הסיבות לכך יכולה להיות העובדה שתכולת ארוחת בוקר מאוזנת יכולה להפחית את התיאבון במשך היום. לרבים נראה לכאורה שדילוג על ארוחת הבוקר יכול לחסוך קלוריות, אך בפועל,
נראה שזה מוביל לתוצאה ההפוכה שהיא אכילה מופרזת בארוחות הצהריים והערב. וזו אכן התשובה לשאלתך כי רצוי מאוד לאכול ארוחת בוקר ולא לדלג עליה.
מתוך שאלתך אני מבינה כי אינך אוהבת ארוחות בוקר גדולות ועמוסות אך אין בכך הכרח. ניתן
בהחלט להפיק את היתרון של ארוחת בוקר כארוחה קלה, לדוגמא:
קרקרים מדגנים מלאים א 2ו 3- פריכיות אורז מלא
חצי כוס חלב
כפות אבוקדו
כף גדושה טחינה משומשום מלא,
ירק טרי
1/2 כוס חלב
3-2 כפות שיבולת שועל (קוואקר)
2ו 3- כפות סולת או כוס חלב
חצי כוס דגני בוקר מלאים
בננה חתוכהלקוביות (או פרי אחר). או: גביע יוגורט, פירות חתוכים
שקדים או אגוזים טבעיים
ניתן להתייעץ עם דיאטנית קלינית במסגרת הקהילה על מנת לבנות יחד עמה תפריט מאוזן ומותאם אישית.

עוד שאלות בנושא

שלום.
רציתי להתייעץ לגבי סוג הטיפול שאני צריכה והאופן בו זה יתבצע.
אני שנתיים וחצי לאחר סיום של טיפול של שנה וחצי בהפרעת אכילה מסוג בולימיה נורבוזה(לא בטוחה שזאת האבחנה המדוייקת כי בזמנו לא כל כך התעניינתי בכותרת, אבל נדמה לי שזאת הייתה האבחנה. לא סיימתי לגמרי את התהליך אבל מסיבות שונות הוא הסתיים בכל זאת) בכל מקרה, במשך שנתיים וחצי התמודדתי בהצלחה עם הסימפטומים וכן עם כל הפן הרגשי והנפשי של זה, אבל בחודשים האחרונים יש לי רגרסיה בשני הדברים ( תופעות של ההפרעה(בולמוסים,צומות, פעילות מפצה אבל ב"ה ללא הקאות)+ הצפה רגשית חזקה של דברים מהעבר בשילוב עם דברים מההווה שלפעמים מובילה לפגיעה עצמית שאינה מסכנת חיים) ודברים חדשים שמופיעים כגון: קוצרי נשימה, חרדות, הזעת יתר, ומשהו שאני לא יודעת להגדיר אותו- מעין ניתוקים כאלה מהמציאות לכמה שניות. רציתי לשאול כמה דברים:
א. האם הדברים הנוספים קשורים או שזה עניין אחר לגמרי? האם יכול להיות שאני מגזימה ולא מדובר בחזרה להפרעה אלא בסתם הרגלים לא טובים כמו שיש לכל אחד לפעמים?
האם ליחס להם חשיבות או שאני סתם לחוצה כי זה מופיע כל הדברים יחד?
ב. האם הטיפול הנכון הוא שוב מרפאה או שבגיל ובמצב הנוכחי כדאי לפנות לאפיק אחר?
ג. אם הפתרון הוא מרפאה- האם יש אפשרות לפנות ישירות למרפאה בלי קופ"ח? אנחנו גרים במקום קטן ואני רוצה שכמה שפחות אנשים ידעו על כך.
ד. האם בגיל 21 עדיין מחייבים שההורים יהיו חלק מהתהליל או שאפשר לעשות את זה לבד?
ה. הטיפול בגיל הזה הוא במרפאה להפרעות אכילה או במרפאה להפרעות נפשיות?
ו. מהו אופן הטיפול? טיפול מסוג אחד או כמה? איזה סוגי טיפול? כמה זה עולה? באיזה ימים אפשר להגיע? האם אפשר להגיע אחה"צ/ ערב? מה יקרה אם לא אטפל בזה? יכול להיות שזאת פשוט תקופה לא טובה שתעבור מעצמה?
האם יש *רופא* שניתן להתייעץ איתו לפני החלטה על טיפול/ לא טיפול? (לא פקידת קבלה) האם יש המלצות מקדימות לדברים שניתן לעשות בינתיים כדי לאזן את המצב? (הבנתי שתהליך הקליטה לטיפול לוקח הרבה זמן ואני חוששת מהתדרדרות למצב הקודם) האם יש אפשרות לשלם במחיר של הקופה אבל לא דרך הקופה כדי שהורי לא ידעו על הטיפול?

תודה רבה וסליחה על כל השאלות.

מקווה שזה באמת המקום המתאים ושלא בזבזתי את הזמן שלכם.
מאוד מתנצלת אם כן.

אייקון רופאים
תשובת הצוות הרפואי

בוקר טוב,

ממליצה לפונה היקרה לפנות למרפאת הפרעות אכילה בטלפון 073-3398126

כדאי להתחיל אינטייק מסודר ולהתחיל טיפול שהמצב לא ייצא משליטה.

מעל גיל 18 אין מחויבות של שיתוף ההורים בתהליך.

בהצלחה,

מה מומלץ לאכול בהריון? מאילו מזונות יש להימנע ?מהי תוספת המשקל הרצויה ואילו תוספי תזונה כדאי ליטול?

אייקון רופאים
תשובת הצוות הרפואי

תקופת  ההריון  היא תקופה מיוחדת מאוד בחיי האישה. זו היא התחלה חדשה במעגל החיים. במהלך ההריון  ניזון העובר המתפתח מדמה של אמו המעשיר אותו, דרך השלייה, בחומרי בניין חיוניים הדרושים לתהליך גדילתו. מכאן ניתן להבין מדוע חיוני כל כך שתזונת האם תהיה איכותית בכדי לספק לעובר המתפתח את כל אותם החומרים להם הוא זקוק, תוך מניעת התדלדלות אותם החומרים בגופה שלה, דבר שעלול לפגוע גם בעובר.
בנוסף להתייחסות אל הרחם כאל מקלט שמגן על העובר ומזין אותו, הרחם מהווה את הסביבה הראשונה אליה נחשף העובר, וממנה הוא לומד על ההישרדות בעולם. איננו זוכרים דבר מתקופת השהות ברחם, אך גופנו זוכר היטב: ככל הנראה הסביבה ברחם משפיעה מאוד על המצב הבריאותי שלנו בעתיד. ההבנה הגדלה והולכת על הקשר הזה הולידה תחום מחקרי חדש המנסה להבין את המקור העוברי למחלות בבגרות.
במחקרים שנעשו בתחום זה נמצא קשר בין מצבים או מחלות בבגרות, לבריאות או לתזונה לקויה של האם במהלך ההריון.

 

מהי התיאוריה ?
על פי התיאוריה של פרופ' ברקר, העובר המתפתח אוסף רמזים מהרחם על העולם אליו יוולד. למשל, אם העובר מקבל תזונה מוגבלת (במצבים של רעב או בדיאטה חסרה של האם), תאי גופו ינצלו טוב יותר את הרכיבים התזונתיים שהם מקבלים ותכונה זו תישאר מוטבעת בהם. כתוצאה מכך, הגוף ינצל היטב ויאחסן ביעילות את השומן שהוא מקבל מהמזון, התאמה שתעזור לתינוק לשרוד בתנאי הרעב הקשים שבחוץ. אולם, בסביבה כמו שלנו, בה יש אוכל עתיר שומן וסוכר בשפע, הנטייה לאגור שומן, שהייתה כל כך חיונית ברחם, מציבה את הילד בסיכון מוגבר להשמנה.

מה עם ילדים לאמהות עם עודף משקל?
נשים בעלות עודף משקל משמעותי נמצאות בסיכון מוגבר לפתח סוכרת הריונית. הן מעבירות כמויות גבוהות יותר של סוכר לעוברים שלהן. עודף הסוכר גורם לעובר להפריש יותר אינסולין כדי להכניס סוכר לתוך התאים. התוצאה המיידית היא לידת תינוקות במשקל גבוה ועלייה בסיכון למומים. אותם תינוקות, בטווח הרחוק יותר, יגדלו עם סיכון מוגבר להיות מבוגרים שמנים. הנשים שבין אותם מבוגרים נמצאות בסיכון מוגבר לפתח בעצמן סוכרת הריונית.

כולם מסכימים לתיאוריה הזאת?
כמו כל תיאוריה, גם זו מעוררת מחלוקת. המתנגדים טוענים כי העובר הוא "פרזיט מושלם", הלוקח את כל מה שהוא צריך מהאם בלי קשר למצבה התזונתי. ברור שאי אפשר להאשים רק  את האמהות בכל תחלואי העולם המערבי, אך אין ספק שגם הנשים וגם ילדיהן ייהנו מבריאות אופטימלית אם ישמרו על תזונה בריאה בהמהלך החיים בכלל ובתקופת ההריון בפרט.

צריך לאכול יותר בזמן ההריון?
כל אישה בהריון זקוקה לתוספת קלוריות כדי להשיג עלייה מתאימה במשקל. העלייה במשקל במהלך ההריון נובעת מגדילת העובר, השליה ומי השפיר; מעלייה ברקמות האם כמו הרחם, הדם והנוזל הבין תאי, וכן מעלייה ברקמת השומן.

כמה באמת צריך לעלות במשקל?
התשובה  לכך תלויה במשקל האישה טרם נכנסה להריון ובגובה שלה.

ולצורך כך יש לחשב את "אינדקס מסת גוף" או – BMI .

החישוב כולל את משקל האישה טרם הכניסה להריון חלקי הגובה במטרים בריבוע.
לדוגמה, לאישה שגובהה 1.64 מ` ומשקלה לפני ההריון 58 ק"ג  אינדקס מסת הגוף הוא 21.56.

 

עכשיו הציבו את אותו המספר בנתונים הבאים:
אם ה BMI שלך הוא 19.8 ומטה (תת-משקל), מומלץ לעלות 12.5-18 ק"ג
אם ה BMI שלך הוא 19.8-25 (משקל תקין), מומלץ לעלות 11.5-16 ק"ג
אם ה BMI שלך הוא 25-29.9 (עודף משקל) מומלץ לעלות 7-11.5 ק"ג
ואם ה BMI שלך הוא 30 ומעלה (השמנה) מומלץ לעלות 5-9 ק"ג
העלייה המומלצת במשקל לאותה האישה היא של  11.5-16 ק"ג במשקל.

ההמלצה כיום היא תוספת של כ- 300 קלוריות יומיות לאישה בהריון. לכאורה מדובר בתוספת קטנה של קלוריות, אבל היא מספיקה כדי להבטיח את תוספת האנרגיה הנחוצה לתמיכה בהריון. יש אמהות שמתפתות "לאכול בשביל שניים" או להכפיל את הכמויות שהן אוכלות בדרך כלל. התוצאה ברב המקרים היא עלייה עודפת במשקל שנשארת זמן רב לאחר הלידה.

אז מה הכוונה באכילה בריאה בהריון?
הדרישה של הגוף לרוב הויטמינים והמינרלים עולה במהלך ההריון, אך התוספת הקלורית הדרושה קטנה יחסית, מה שמחייב לבחור במזונות מזינים כדי להבטיח צריכה מספקת של ויטמינים ומינרלים מבלי לאכול יותר מדי קלוריות.

  1. חומצה פולית
    מדוע היא חשובה: חיונית למניעת מומים במערכת העצבים של העובר בשלבים הראשונים של ההריון ולחלוקה תקינה של תאים במהלך ההריון כולו.
    קצובה מומלצת בהריון: 600 מיקרוגרם ביום. מומלץ ליטול תוסף שמכיל 400 מיקרוגרם כבר בשלב טרום ההריון (כשלושה חודשים לפניו), כיוון שדרושה כמות מספקת של הוויטמין הן ליצירה תקינה של ביציות והן בשלב מוקדם של ההריון, שבו נשים טרם מודעות לקיומו.
    מה כדאי לאכול: דגני בוקר מועשרים, לחמים מועשרים, ירקות עליים (תרד, עלי חרדל, רוקט, חסה, כרוב), ברוקולי, אספרגוס, תפוז וקטניות (עדשים, שעועית וכדומה).

 

2. סידן
מדוע הוא חשוב: חיוני לבניית עצמות העובר והתינוק ולשמירה על צפיפות העצם של האם.
קצובה מומלצת בהריון: 1,000 מיליגרם ביום.
מה כדאי לאכול: מוצרי חלב, סרדינים משומרים (שנאכלים עם העצמות), תאנים, שעועית צהובה וירוקה, סלרי וכרוב.

 

3. חומצות שומן אומגה
מדוע הן חשובות: חיוניות להתפתחות המוח והראייה של העובר. הגוף לא מסוגל לייצר אותן בעצמו, והמזון הוא המקור היחיד להן.
קצובה מומלצת בהריון: מומלץ לצרוך שתי מנות ( עד 340 גרם)  דג בשבוע ומזונות מהצומח שעשירים באומגה 3.
מה כדאי לאכול: דגים כמו סול, סלמון, הליבוט, בקלה, טונה וסרדינים, שמן קנולה, אגוזי מלך, זרעי פשתן טחונים וירקות ירוקים עליים.
4.  ברזל
מדוע הוא חשוב: חיוני לאספקת חמצן תקינה לגוף האם והעובר ולהתפתחות מוח העובר.
קצובה מומלצת בהריון: 27 מיליגרם ביום. לפי הנחיות משרד הבריאות מומלץ לכל אשה בהריון ליטול תוסף ברזל מהשליש השני של ההריון.
מה כדאי לאכול: בשרים (בקר, הודו ועוף), דגני בוקר מועשרים, לחמים מועשרים, קטניות (שעועית, גרגרי חומוס ועוד), זרעי דלעת ועוד.
במזונות עשירים בברזל מהצומח חיוני לשלב במנה או בארוחה מאכל עשיר בוויטמין C לשיפור ספיגת הברזל.
5. אבץ
מדוע הוא חשוב: נחוץ לחלוקה תקינה של תאים ולפעילות המערכת החיסונית.
קצובה מומלצת בהריון: 11 מיליגרם ביום.
מה כדאי לאכול: בשרים (בקר, הודו ועוף), דגים, מוצרי חלב, אגוזים וזרעים, דגנים מלאים (חיטה מלאה, שיבולת שועל) וקטניות.
6. ויטמין C
מדוע הוא חשוב: נחוץ ליצירה תקינה של חלבון הקולגן (חומר שמהווה "דבק" בין התאים), להגברת ספיגת ברזל מהמזון לדם ולהגברת יכולת המערכת החיסונית של האם.
קצובה מומלצת בהריון: 85 מיליגרם ביום.
מה כדאי לאכול: פלפל (במיוחד אדום), עגבנייה, קיווי, פירות הדר, גויאבה ומלון.

אילו מזונות כדאי להפחית בתקופת ההריון?

קפאין
שתייה מופרזת של משקאות המכילים קפאין מקושרת במספר מחקרים לירידת מים מוקדמת וללידת תינוקות במשקל לידה נמוך. קפאין במינון גבוה, עשוי לגרום להאצה בדופק האם והעובר, לערנות ממושכת ולהשתנה מרובה, העלולה להוביל לאיבוד נוזלים ומלחים חיוניים לאם ולעובר.

ההמלצות המעודכנות עומדות על צריכה של עד 300 מ"ג ליום, שלא הראתה השפעה ולא מסכנת את העובר.

אלכוהול
נספג במהירות לדם, עובר את השלייה ומגיע לעובר.
אלכוהול משפיע על העובר גם בשלבי ההריון ההתחלתיים, כשלפעמים האישה עדיין אינה יודעת שהיא בהריון.
לא ידוע מהי כמות האלכוהול המינימאלית הבטוחה, וחשיפה לאלכוהול יכולה לגרום למגוון פגיעות בעובר. לפיכך, ארגון הבריאות העולמי ממליץ כי בהעדר הוכחות אחרות, כדאי לכל אישה הרה להימנע משתיית אלכוהול במהלך כל הריונה.

ממתיקים מלאכותיים
הממתיק סכרין עובר את השליה ומגיע לעובר לכן אינו מומלץ לצריכה בזמן ההריון.
בנוגע לממתיקים המלאכותיים האחרים-  במחקרים שנערכו על בעלי חיים לא נמצא נזק מצריכת ממתיקים מלאכותיים בהריון . לכן הם נחשבים לבטוחים לשימוש ע"י רשויות בריאות עולמיות כל עוד צורכים אותם בכמות מתונה. אך כאמור קיימת גם דעה שבתקופה קריטית ורגישה כל כך כמו הריון, עדיף, ליתר ביטחון, לצמצם למינימום את צריכת הממתיקים המלאכותיים, כיוון שרוב העדויות מגיעות ממחקרים שנערכו רק על בעלי חיים.

שלום,
אני אמא ל-9 ילדים ב"ה
יש לי ילד שיהיה בעוד חודשיים בן 4 – שלא אוכל שום אוכל מבושל מאז שהפסקתי לטחון לו, לפעמים הוא כן מסכים לאכול פסטה עם שניצל תירס או שניצל עוף אבל רק לפעמים!
יש ימים שהוא לא אוכל ממש כלום וכל אחר הצהריים הוא עצבני ומכל דבר בוכה וכל הזמן מחפש תחליפים מה לאכול כגון וופלים בסקוויטים וכו'
אין לי כבר כוח !!! מה עושים ?

אייקון רופאים
תשובת הצוות הרפואי

עצתי היא להמשיך להציע לבנך את האוכל אותו את מבשלת לכל בני ביתך אך לשים דגש על כך שתמיד בארוחה יהיה גם עבורו משהו שאוהב לאכול, לתת לו את האפשרות לבחור מבין כל המאכלים, לא ללחוץ , רק להציע.

לא לתת לו לאכול ממתקים כתחליף לארוחות כך שיפתח רעב לקראת הארוחות.

כאשר בנך יבין שאת אינך עושה עניין מכך שלא אוכל לפי הציפיות, הוא יתחיל לאכול מתוך רעב אמיתי
כמובן שתמיד כדאי  לגשת לדיאטנית על מנת לבדוק את מדדי הגדילה שלו, ולוודא שהבררנות אינה פוגעת בהתפתחות שלו.

בהצלחה !