פרוביוטיקה לתינוקות ופגים

מילה פרוביוטיקה מקורה יווני ובתרגום חופשי: פרו- בעד, ביוטיקה- חיים, כלומר: בעד החיים.
כבר בתחילת המאה הקודמת הועלתה המחשבה  שחיידקים מסוג מסוים, החיידקים הידידותיים שמקורם בחלב מוחמץ , עשויים לשנות את איזון מצע  החיידקים במעי הגס דבר העשוי להשפיע לטובה על בריאות האדם.
ההגדרה העכשווית של ארגון הבריאות העולמי לפרוביוטיקה מתייחסת למתן מיקרואורגניזמים (חיידקים,פטריות ) אשר בכמות מתאימה יועילו לבריאותו של המקבל.
חיזוק מערכת החיסון, שיפור בכאבי בטן בתינוקות בחודשים הראשונים לחייהם והורדת שכיחות דלקת המעיים הנמקית אצל הפג
בשנים אחרונות ובמיוחד במבצעי פרסום של חברות לתוספי מזון וחברות תרופות , הובטחו הבטחות קוסמות בהקשרים של חיזוק מערכת החיסון, שיפור בכאבי בטן בתינוקות בחודשים הראשונים לחייהם והורדת שכיחות דלקת  המעיים הנמקית אצל הפג.  שיפור ומניעת מחלות מעיים חיידקיות ומניעת שלשול הקשור למתן אנטיביוטיקה.  שיפור במחלות מעיים דלקתיות – אוטואימוניות, מחלת המעי הרגיז. ריסון ומניעת תגובות אלרגיות.  כלי עזר להורדה מהירה יותר במשקל עודף, ועוד טיפול ומניעה במצבים רבים נוספים . חלק מפרסומים אלה חסרי בסיס לחלוטין וחלק מוגזמים מאד.כעקרון מתן פרוביוטיקה עשוי להשפיע לטובה המחלות מעים אך אינו משפיע על מערכות גוף אחרות.

חיידקי החלב (לקטובצילים) הקיימים במוצרי החלב המוחמץ מתחלקים למספר רב של זנים ותת זנים כאשר החברות השונות יוצרות ברוב המקרים תערובת של 2-3 זנים ובריכוזים שונים למנה, כאשר התערובת מיועדת  לרוב לטיפול בבעיה בריאותית מסוימת.
הידע המצטבר מראה שאכן במספר מקרים הטיפול יביא לשיפור בבעיה המסוימת. אך עדיין אנו רחוקים מלדעת במדויק איזה חיידקים ידידותיים, ובאיזה ריכוז למנה יש לתת לאותה בעיה.

הרעיון הכללי מדבר על שינוי כמותי ואיכותי בין החיידקים הידידותיים שאותם אנו ניתן כתוסף מזון לבין החיידקים האחרים שחלקם עלולים להיות מזיקים לנו. עיקר כמות החיידקים במערכת העיכול נמצאת  במעי הגס ובחלק זה נמצאת גם מערכת חיסונית עשירה המשפיעה על כל  איברי הגוף. נראה שהחיידקים הידידותיים פועלים גם ברמה של פנים המעי תוך סילוק חיידקים אחרים  וגם ברמת  הרירית  והתת- רירית העשירות בתאים של מערכת החיסון והמושפעים מהמגע עם החיידקים הידידותיים.
תאים אלה של מערכת החיסון לאחר ששופעלו ע"י החיידק הידידותי מיצרים נוגדנים שונים וחומרים נוספים הזורמים בדם לאיברים השונים בגופנו. וכמו כן עוברים שינוי לתאים פעילים עם תפקודים חיסוניים שונים.
ננסה להציג מספר דוגמאות שבהן קימת הסכמה מלאה או חלקית לטיפול בחיידקים הידידותיים.

כאבי בטן המלווים בבכי רב ("קוליקה"), אופיינים לחודשים הראשונים לחיים. הם מהווים מקור לחרדה ודאגה אצל הורים רבים. נמצא שמתן חיידקים ידידותיים קיצר באופן מהותי את משך הבכי כבר החל משבעה ימים לאחר התחלת המתן. נראה שבמקרה זה החיידק הרגיע וכיוון  את הניע של המעיים ומכאן פחת כאב הבטן.

שלשול זיהומי
שלשול זיהומי חד  בגיל הילדות מחיידקים שונים  הוא מצב שכיח . נמצא שבשימוש, בשילובים שונים, של חיידקים ידידותיים תוך שמירה על מאזן המים והמלחים הושג קיצור המחלה עד 30 שעות. ניתן גם למנוע את הופעת המחלה השילשולית החדה  בילדים, במיוחד אלה  במעונות היום, ע"י מתן רצוף של פרוביוטיקה ובמיוחד בחודשי הקיץ. מחקר בנושא זה בוצע בארץ ואף הוא הראה תוצאות דומות.

בגילאים הצעירים נזקקים ילדים רבים למתן חוזר של תרופות אנטיביוטיות (דלקות אזניים, ריאה וכדומה). תרופות אלה, שהן רחבות טווח מחסלות את רוב מצע החיידקים שבמעיים, ודוקא אותם חיידקים עם  יכולת להביא לנזק במעיים יראו עמידות לאותן תרופות אנטיביוטיות שבשימוש בגיל זה.
ידוע מצב הקרוי : "שלשול הקשור לאנטיביוטיקה" שבו חיידק מסויים הקרוי "קלוסטרידיום דיפיצילה" נשאר כחיידק מוביל במעי והרעלן שלו גורם לשלשול.  מתן פרוביוטיקה בד בבד עם מתן אנטיביוטיקה יביא לכך ששגשוגו של אותו חיידק יעוכב.

אלרגיה היא תופעה נפוצה בין ילודים, ילדים ומבוגרים כאחד. מחקרים רבים ניסו להוכיח שמתן פרוביוטיקה לאם המניקה, לתינוק ולילד עשויים למנוע,  לעכב זמנית או להיטיב את סימני האלרגיה. ההקשר עדיין רופף ולא נמצא קשר בין השימוש בחיידקים אלה לבין הקלה בתסמינים של אלרגיה.

בשנים האחרונות, מוכרת "מגיפת ההשמנה" בילדים,נוער ומבוגרים. נמצא ששינוי מצע החיידקים במעיים ע"י החיידקים הידידותיים מביא לשינוי באיזון בין שתי קבוצות חיידקים שאחת תביא להשמנה והשנייה תביא למסת גוף נמוכה. ההסבר לתופעה זו עדיין חלקי, בחיות מעבדה התוצאות מבטיחות אך בבני אדם אין בשלב זה כל הוכחה ליעילות.

בפגים צעירים מאוד מוכרת התופעה של תגובה נמקית של דופן המעי ולרוב כאשר מושגת כבר כלכלה במינון מלא. אחת הסיבות היא כנראה במצע החיידקים המיוחד לפג ביחידה לטיפול נמרץ. מתן פרוביוטיקה לפגים אלה הוריד בצורה משמעותית את אחוז הפגים שנפגעו ובנוסף שיפר את זמן ריקון הקיבה ומנע פליטה והקאה. המנגנון מערב כנראה תחרות עם חיידקים גורמי חולי  והשראת תגובה חיסונית בדופן המעיים. גם כאן ניתן לשפר תוצאות המחקרים אך הדבר נעשה בזהירות רבה מעצם טבעם של המטופלים.

אם החיידק אכן ידידותי להפליא ועוזר במגוון כה רחב של מחלות ומצבים, מדוע שלא נצרוך אותו מהלידה ולאורך כל חיינו?

קיימים תאורים בודדים בספרות שבהם חולים במחלות קשות או עם מערכת חיסון לקויה (לרוב עקב טיפול תרופתי במחלה קשה), נפטרו לאחר מתן פרוביוטיקה או שמצבם הורע בצורה משמעותית. הסיבה לכך שאין עדיין מידע שלם לגבי כל זני הפרוביוטיקה , מה השילוב הנכון ביניהם ומה כמות החיידקים למנה טיפולית.
כיום, התעשיה לתוספי מזון משתמשת בזנים, בשילובים ובכמות למנה טיפולית שנבדקו בצורה סבירה. מכאן, שניתן להעזר בתכשירים אלה באותם מצבים שהומלצו. רצויה עצה רפואית שתעריך את התועלת מול נזק אפשרי בשימוש בתכשיר מסויים, בגיל ובחולי מסויימים.