Skip to Content

אפילפסיה אצל ילדים – מה לעשות כשקורה התקף ?

האם צריך לרוץ לבית החולים בהתקף אפילפסיה? - התשובה במאמר שלפניכם

2018 מאי 29 / ט"ו סיון ה' אלפים תשע"ח

אפילפסיה אינה מחלה אחת. קיימים סוגים רבים של אפילפסיה, בחלקם הגדול, בעיקר בילדים, זהו מצב זמני עם סיכוי טוב להחלמה מלאה לאחר תקופה של טיפול תרופתי שמטרתו למנוע התקפים נוספים ולאפשר תפקוד תקין.  השכיחות בילדים היא בין אחוז לאחוז וחצי מכלל הילדים הבריאים

אפילפסיה

פרכוס ראשון

אירוע כזה אצל ילד בריא לאחר שלילת גורמים כמו עלייה מהירה מאד של חום גוף, צום  ממושך ללא שתיית סוכר, חוסר שינה של למעלה מ 12- שעות, עדות לחבלת ראש מיד לפני  פרכוס או חשד לבליעת תרופות או רעלים עדיין אינו מעיד על אפילפסיה.

אפילפסיה-הגדרה

פרכוסים חוזרים (לפחות שניים, שכל אחד מהם ממלא את התנאים שצוינו ב"פרכוס ראשון" ) אפילפסיה אינה מחלה אחת. קיימים סוגים רבים של אפילפסיה, בחלקם הגדול, בעיקר בילדים,  זהו מצב זמני עם סיכוי טוב להחלמה מלאה לאחר תקופה של טיפול תרופתי שמטרתו למנוע  התקפים נוספים ולאפשר תפקוד תקין. השכיחות בילדים היא בין אחוז לאחוז וחצי מכלל  הילדים הבריאים.

הגורם הפזיולוגי

פרכוס בשעה שהילד שוחה או צולל, מטפס על עץ, או חוצה כביש וכדומה מהווה סכנה משמעותית, לכן חשוב הטיפול התרופתי והשגחת מבוגר בעיקר בבריכה או בים.
- פרופ נתן גדות,מנהל היחידה הנוירולוגית במרכז הרפואי מעיני הישועה

תאי המוח כמו תאים אחרים בגוף מייצרים זרמים חשמליים. זרמים אלו מקשרים בין חלקי המוח השונים על מנת שיפעל כשורה. מסיבות שונות מתחילים תאי מוח באזור מסוים לייצר זרמים שונים מהזרמים התקינים. כאשר האזור בו נוצרים זרמים חריגים אלו מייצג אבר מסוים, תופיע פעילות שרירים או תופעה תחושתית חריגה באותו אבר ולכן מכנים את התופעה "פרכוס מוקדי". כאשר זו חוזרת על עצמה בזמנים שונים תתקיים "אפילפסיה מוקדית". לעיתים מתפשטת הפעילות המוחית החריגה לכל המוח ואז יהיה הפרכוס כללי  ויערב את כל אברי הגוף כולל אבדן הכרה. סוג כזה של התקפים מכונה "אפילפסיה כללית". לעיתים מתחיל התקף באיבר מסוים בדומה להתקף מוקדי ובהמשך יתפשט לחלקי המוח האחרים ויהפוך לכללי. חשוב מאד שההורים או כל מי שנמצא במקום יתבונן היטב בילד, ואם ניתן, לתעד את האירוע במצלמת הטלפון החכם, דבר שיעזור לרופא לסווג נכון את הפרכוס.

מהן הסכנות בפרכוס?

נכון שמי שצופה בפרכוס חושש מאד לחייו של הילד אבל במציאות רובם של הפרכוסים אינם מסוכנים ובעלי משך קצר(בין חצי דקה לשתי דקות). גם באם נדמה לצופה מהצד שהילד אינו נושם הרי אספקת הדם והחמצן למוח נשמרת. ברוב המקרים יהיה הילד רדום או מבולבל אבל יחזור לעצמו תוך דקות עד שעה. כמובן שפרכוס בשעה שהילד שוחה או צולל, מטפס על עץ, או חוצה כביש וכדומה מהווה סכנה משמעותית, לכן חשוב הטיפול התרופתי והשגחת מבוגר בעיקר בבריכה או בים.

דרושה התערבות רפואית דחופה כאשר הפרכוסים מתמשכים זמן רב, אולם אין טעם למהר לחדר המיון ברוב ההתקפים, מאחר והילד יחזור לעצמו בבית או אפילו בדרך.

מה גורם לאפילפסיה?

ישנם גורמים גנטיים שזוהו כבר וכאלו שעדיין לא. ישנם מקרים משפחתיים בחלקם באותו דור ובחלקם בדורות עוקבים. אין קשר הדוק בין מצב בו מספר בני משפחה חולים לבין חומרת המחלה. חבלות למוח כתוצאה מלידה מסובכת, דלקות מוח, מומים מוחיים והפרעות בחילוף החומרים הן הסיבות העיקריות הידועות כיום.

דרושה התערבות רפואית דחופה כאשר הפרכוסים מתמשכים זמן רב, אולם אין טעם למהר לחדר המיון ברוב ההתקפים, מאחר והילד יחזור לעצמו בבית או אפילו בדרך.
- פרופ נתן גדות,מנהל היחידה הנוירולוגית במרכז הרפואי מעיני הישועה

אבחנה

תיאור מפורט של ההתקף והעובדה שההתקפים חוזרים על עצמם, הן עובדות חשובות שעוזרות לרופא באבחנה. בדיקות עזר נחוצות על מנת לקבוע שאכן האירוע שתואר הוא התקף אפילפטי. בדיקת גלי מוח – EEG , עוזרת להגיע לאבחנה ולהגדיר את סוג האפילפסיה. במקרים בהם קיים חשד למום או חבלה מוחית תעזור בדיקת MRI מוח. בדיקה זו היא המועדפת אצל ילדים.

טיפול

קיימת שורה של תרופות יעילות תרופות אלו אינן מרפאות את המחלה, אבל מונעות חזרה של ההתקפים על ידי שימוש נכון תוך הקפדה על הוראות הרופא. חשוב לזכור כי ההחלטה באם לטפל תלויה בתדירות ההתקפים וחומרתם. למשל בהתקפים קצרצרים בתדירות של התקף אחד לשנה אין הצדקה לתת תרופות במשך 365 ימים.

לצערנו קיים אחוז של ילדים בהם לא ניתן למנוע התקפים על ידי תרופות, במקרים כאלו קיימים אמצעים אחרים כמו דיאטות עשירות שומן ועניות חלבון, שורה של מכשירים לגירוי עצבים בצוואר או במוח עצמו שמצריכים התערבות ניתוחית.

 

 

מרפאות החוץ שלנו שודרגו בכל כך הרבה מומחים
לכל גיל, לכל אחד וכמובן לכל המשפחה. לבריאות.
חזור למעלה